בידספיריט | כתב-יד ששון 979 – אגרות

כתב-יד ששון 979 – אגרות על עלייתו של רבי חיים בן עטר בעל ”אור החיים” לארץ ישראל – איטליה, המאה ה-18 – העתקה יחידה בעולם - קונטרס בכתב-יד, אגרות רבי אברהם ישמעאל סנגויניטי המתעדות את עלייתו של רבינו ה”אור החיים” עם חבורתו הקדושה לארץ ישראל; עם דרשות בר המצוה של האחים לבית סנגויניטי. [איטליה, מודנה?, המחצית השנייה של המאה ה-18]. עברית ואיטלקית. כתיבת סופר נאה, בכתיבה איטלקית רהוטה. בחלקו הימני של הקונטרס העתקה (מימין לשמאל) של שלוש אגרות, המתעדות את עליית ה”אור החיים” הקדוש לארץ ישראל עם חבורתו בראשית שנת תק”ב, ואת ראשית ימיו בארץ ישראל, עריכת ה”זייארה” עם תלמידיו בקברי הצדיקים והמקומות הקדושים בגליל, ועוד. אגרות אלו נכתבו על ידי תלמיד ה”אור החיים” – רבי אברהם ישמעאל חיים סנגויניטי ונשלחו למודנה אל אביו הגביר שלמה חיים סנגויניטי. לפנינו כתב-יד ששון 979, בו מופיעה העתקה יחידה בעולם של אגרות אלו, ומתוכו נדפסו לראשונה אצל: יעקב מאן, מסעם של ר' חיים ן' עטר וחבורתו לא”י והתיישבותם הארעית בעכו, תרביץ, שנה ז', ירושלים תרצ”ו, עמ' 74-101 (ראו על כך להלן). בחלקו השמאלי של הקונטרס הועתקו (משמאל לימין) ארבע דרשות, לכבוד בר המצוה של הנערים אברהם ישמעאל חיים סנגויניטי ואחיו יצחק חיים. הדרשות כתובות באיטלקית, עם שילוב קטעים בעברית. דרשות אלה לא נדפסו. כפי הנראה, נכתב הקונטרס בידי אחד מבני ביתו של הגביר שלמה חיים סנגויניטי. בראש העמוד הראשון מופיעה פסקת הקדמה לאגרת הראשונה: ”אגרת מפוארה ששלח הבן ידיד המשכיל הנבון כמה”ר אברהם ישמעאל נר”ו מירושלים תוב”ב למעלת אביו כמה”ר שלמה חיים סנגויניטי יצ”ו פה מודונא יע”א ובה תמצא כתוב כל המקומות וכל הסביבות שעשה מיום צאתו מליוורנ”י עד ארץ הקדושה עם כל חבורתו ה”י... והיה היום ההוא אשר נסעו מליוורנ”י יום ר”ח לחדש מנחם שנת תק”א והגיעו למחוז חפצם לארץ הקדושה בחג הסוכות שנת תק”ב לפ”ק”. רבינו חיים בן עטר בעל ”אור החיים” הקדוש (תנ”ו-תק”ג), יצא בשנת תצ”ט מסאלי שבמרוקו בדרכו לארץ ישראל, כשבכוונתו להקים ישיבה בירושלים, בשם ”כנסת ישראל”, אשר חבריה יתנהגו בקדושה ובחסידות ויעסקו בתורה בימים ובלילות, כדי לקרב את הגאולה. בדרכו עבר באיטליה, בה התכוון לעשות נפשות לטובת ישיבתו וממנה לעלות לארץ ישראל. בערב חג השבועות של אותה שנה התקבל בכבוד רב בעיר ליוורנו, שם הפך מקום משכנו לבית מדרש, אליו נהרו רבים לשמוע מדרשותיו ומתורתו. בין באי ביתו היו גם נכבדי ועשירי הקהילה, ורבי חיים בן עטר השפיע עליהם שיתמכו בישיבה שעמד לייסד בירושלים. הוא הקים בליוורנו ועד שנקרא ”כנסת ישראל”, שחבריו היו סוחרי ועשירי הקהילה, נסע גם לקהילות נוספות באיטליה, בהן ונציה ומודנה, פיררה ומנטובה, וגם במודנה הקים ועד כזה. במקביל קיבץ סביבו חבורת תלמידים, שנוספו על משפחתו ומספר תלמידים שהגיעו עמו ממרוקו, וכך התגבשה החבורה שעלתה עמו לארץ ישראל. באיטליה התעכב ה”אור החיים” כשנתיים וחצי (בשנים תצ”ט-תק”א), בהן עסק בביסוס התמיכה לישיבתו וכן בסיום הכנת חיבוריו להדפסה (ספרו ”אור החיים” נדפס בוונציה בראשית שנת תק”ב, זמן קצר לאחר עלייתו לארץ ישראל; חיבורו ”פרי תואר”, נדפס אף הוא לאחר עלייתו, באמשטרדם תק”ב. שני החיבורים נדפסו בתמיכתם של גבירי ליוורנו). בר”ח אב תק”א יצא מליוורנו בדרכו לארץ ישראל, יחד עם חבורתו שמנתה שלושים נפש. פרטים רבים על מסעם ועל השנה הראשונה לשהייתו של ה”אור החיים” בארץ ישראל, נודעו לראשונה מכתב-היד שלפנינו. בין היתר התברר שהחבורה לא הגיעה לירושלים מיד בבואה לארץ, בשל מגיפה שהיתה בעיר, ובראשית ביאתו לארץ ישראל קבע ה”אור החיים” את משכנו בעיר עכו. רק ביום ט”ו באב תק”ב, כשנה לאחר צאתם מליוורנו, הגיע ה”אור החיים” עם חבורתו לירושלים. בירושלים הקים ה”אור החיים” את ישיבתו, ואליה הצטרפו כמה מגדולי חכמי ומקובלי ירושלים (על הישיבה וסדריה, ראו: בניהו, לתולדות בית המדרש 'כנסת ישראל' בירושלים, ירושלים, ב, תש”ט, עמ' קג ואילך). למרבה הצער, נפטר רבי חיים בן עטר בפתאומיות, כשנה לאחר מכן, בי”ד תמוז תק”ג. בין תלמידיו הצעירים בירושלים היה החיד”א, הכותב עליו בספרו ”שם הגדולים”: ”מוהר”ר חיים ן' עטר, עיר וקדיש מק”ק סאלי, ובא לעה”ק ירושלים ת”ו סוף שנת תק”ב. ואני הצעיר זכיתי והייתי בישיבתו הרמתה, ועיני ראו גדולת תורתו, עוקר הרי הרים, וקדושתו הפלא ופלא. ולפי דורנו היה לב הרב מבעית בתלמוד, והיה כמעיין המתגבר... ובחדש תמוז תק”ג עלה לשמים בן מ”ז שנה זלה”ה. וחיבר חפץ ה', ראשון לציון, אור החיים, פרי תאר, וחכמתו ניכרת מספריו, אך זה אחד מעשרה מחכמתו ורוחב לבו, וחורפתו הפלא ופלא, וחופף עליו כל היום סדר קדושה והבדלה מעניני העה”ז, ורבו עזוז נוראותיו...” (שה”ג, מערכת גדולים, ח, מב). בזמן שהותו באיטליה, התקשר ה”אור החיים” בקשרי אהבה והערצה מיוחדים עם הגביר שלמה חיים ממשפחת סנגויניטי, אחת המשפחות המיוחסות והעשירות במודנה. שלמה חיים נמנה יחד עם אחיו בין חברי ועד הישיבה ”כנסת ישראל” במודנה, סייע רבות ל”אור החיים” באיסוף כספים למען הישיבה אצל נדיבים ברחבי איטליה וכן סייע לו בהתארגנות למסע עלייתו לארץ ישראל (ראו על כך להלן). בנו של שלמה חיים סנגויניטי, הוא הנוסע רבי אברהם ישמעאל חיים סנגויניטי, שכתב את האגרות שלפנינו מארץ ישראל ושלחן אל אביו שבמודנה. הוא היה מתלמידיו של ה”אור החיים” ומבני חבורתו הקדושה שעלו עמו מאיטליה לארץ ישראל. באגרותיו לאביו המופיעות בכתב-היד שלפנינו הותיר תיעוד מרתק וייחודי על מהלך הנסיעה ועל התקופה הראשונה לשהיית ה”אור החיים” בארץ ישראל. רשימות משפחתיות שרשם אביו הגביר שלמה חיים סנגויניטי, בעותק מחזור ספרדים שהיה ברשותו, פורסמו על ידי בנימין קלאר (כתבים חדשים לתולדות עלית בעל אור החיים לא”י, עלים לביבליוגרפיה וקורות ישראל, שנה ג', חוברת ב', וינה תרצ”ח, עמ' 42-44), שם תיעד את לידת בניו אברהם ישמעאל (בכ' טבת תפ”ו) ואחיו יצחק חיים (בחודש ניסן תפ”ט).