מכתב היסטורי מהרה"ק רבי שמואל מדאראג – בעקבות קונגרס תרכ"ט והתפלגות הקהילות האורתודוקסיות בהונגריה – בודפשט, אב תרכ"ט

מכתב היסטורי מהרה"ק רבי שמואל מדאראג – בעקבות קונגרס תרכ"ט והתפלגות הקהילות האורתודוקסיות בהונגריה – בודפשט, אב תרכ"ט

מכתב ארוך שנשלח לרבה של לייפניק במורביה, בחתימות ידיהם של "הממונים מחברת שומרי הדת... בשליחות הגאון האב"ד נ"י מפרעשבורג ושארי הגאונים מאונגארין וז"ב [וזיבנבירגן]": "מהר"ם טרעביטש", "יצחק ברמ"א רייך", רבי משה ב"ר מנחם והרה"ק רבינו "הק' שמואל פרענקל מב"ח". פעסט [בודפשט], י"ג אב [תרכ"ט 1869].
מכתב היסטורי, שנכתב בעיצומה של התבדלות הקהילות בהונגריה, בעקבות הקונגרס בבודפשט בשנת תרכ"ט. במכתב מגוללים הכותבים בפרוטרוט את סיפור ההתפלגות, בעקבות הקונגרס שיזם שר התרבות. הם מספרים כי כאשר הצירים החרדים ראו את מזימת הצירים הניאולוגיים, שניסו לחוקק חוקים נגד שמירת הדת וההלכה, הם קיימו "פראטעסט לפני הקולטוס מיניסטער" [=מחאה בפני שר התרבות], אך הוא לא קיבל את דבריהם כלל. בעקבות כך פנו הצירים החרדים אל "המלך יר"ה [הקיסר פרנץ יוזף], והתקבלו אצלו ל"פריוואט אוידיענץ" [=ריאיון אישי]. הקיסר שמע וקיבל את טענותיהם, אך מאחר שאישור בקשתם תלוי עדיין בשר התרבות, הם החליטו לפנות לרבני העולם (מחוץ לקהילות הונגריה), שיחזקו את טענתם, כי אישור "חוקת הקהילות" שנתקבלה בקונגרס הוא פגיעה בחופש הדת וכפייה מצפונית ("געוויססענסצוואנג"), המונעת משומרי הדת לקיים את מצוות דתם.
בשולי המכתב, הם מתנצלים בפני רבה של לייפניק, על כך שאינם יודעים את שמו: "ב"ה [=בשולי הגליון], שמו הקדוש לא הי'[ה] נודע לנו ממרחקים – אך כאשר יבוא דברו של כבוד הדרת גאונו, אזי יהי'[ה] שמו הקדוש חקוק על לוחנו ועל לוח לבנו".
שלשת החותמים הראשונים, הם השתדלנים החרדים, שהיו מצירי הקונגרס המדובר, ומייסדי הקהילות האורתודוקסיות בהונגריה: רבי מאיר מהר"ם טרעביטש מאויבן-ישן (תקע"ג-תרמ"ו); רבי יצחק רייך, בן רבי משה אהרן רייך מטעמשוואר – מייסד וראש הלשכה האורתודוקסית בבודפשט (עד לפטירתו בשנת תרנ"ו), ורבי משה ב"ר מנחם (כנראה, רבי משה פליישמן מפעסט, מצירי הקונגרס בתרכ"ט, שה"כתב סופר" העיד על צדקתו ועל נדבותיו הגדולות לענייני צדקה – ראו אגרות סופרים, עמ' 53).

החותם הרביעי, הוא הגאון הקדוש רבי שמואל פרנקיל מדאראג (תקע"ה-חשון תרמ"ב), מגדולי הרבנים החסידיים בהונגריה, שנודע לצדיק נשגב ופועל-ישועות. תלמיד מובהק של בעל ה"דברי חיים" מצאנז. הסתופף גם בצילו של האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא. התגורר בקאמאדע (Komבdi, הונגריה; על שמה כונה "ר' שמואל קאמאד'ער"), ובברטי-אויפאלו. היה רגיל לחתום "מב"ח", וכך הוא מוזכר בשער ספרו "אמרי שפר" (יש אומרים שפתרונו: מבית חלפון, ויש אומרים שפתרונו: מהר-חדש, על שם מגוריו בברטי-אויפאלו). בשנת תרל"ד נתמנה לרב בעיר האידו-דאראג שבהונגריה. ממנו יצאו שושלות חשובות של רבנים ואנשי-מעשה. על שמו ולזכרו הוקמו מוסדות התורה של חסידות דאראג בימינו.

[1] דף. 39.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים בקפלי הנייר (מודבקים בנייר דבק מאחורי הדף), עם מעט פגיעות בטקסט. קרעים חסרים (גזורים) בשוליים הימניים של הדף (ללא פגיעה בטקסט).

המכתב שלפנינו נדפס בספר רבינו הקדוש מדאראג (בני ברק, תשס"א, עמ' ריב-ריז), ובמהדורה החדשה של ספרו "אמרי שפר" (חלק ב', בני ברק, תשע"א, אגרות קודש, אגרת ב, עמ' קנא-קנד).