"סוד תמונת האותיות" – חיבור קבלי בכתב-ידו של רבי מנחם מענדל משקלוב תלמיד הגר"א מווילנא – צפת, שנות התק"ס-תק"ע בקירוב

"סוד תמונת האותיות" – חיבור קבלי בכתב-ידו של רבי מנחם מענדל משקלוב תלמיד הגר"א מווילנא – צפת, שנות התק"ס-תק"ע בקירוב
כתב-יד, חיבור על סוד "תמונת האותיות", בכתב-ידו של המקובל הגאון רבי מנחם מענדל משקלוב, תלמיד הגר"א מווילנא. [צפת, שנות התק"ס-התק"ע בקירוב].

כתיבה אוטוגרפית של המחבר, עם מחיקות והוספות. בראש העמוד הראשון, כותרת פתיחה: "בעזר[ת] אל נורא עלילות אתחיל מפעלות אלקי'[ם] באותי'[ות] ותמונות".

"סוד תמונת האותיות" – אותיות א-ק (כתב היד נקטע באמצע אות ק'), נדפס מתוך כתב-היד שלפנינו בספר "ביאורי הרמ"מ משקלאוו על תמונת האותיות" (בהוצאת "מכון הגר"א", ירושלים-ניו יורק, תשע"ב; בסופו נדפסה פקסימיליה מלאה וצבעונית של כתב היד). במבוא שם נכתב כי כפי הנראה היו לחיבור מהדורא קמא ומהדורא בתרא, ולפנינו אחת מהן – המוגדרת שם כ"מהדורא א'", השונה מן המהדורה המוגדרת שם "מהדורא ב'", אשר מופיעה בכתבי-יד אחרים (ונדפסה בכתבי הגרמ"מ שיצאו לאור בירושלים תשס"א).

תחילת החיבור (מההקדמה עד אמצע אות א'; דפים א-ח/1 בכתב-היד שלפנינו) נדפסה ע"י רבי שמואל לוריא בספר מים אדירים (וורשא, תרמ"ו, ליקוטים – עמ' 157-162; ספר מים אדירים, ירושלים תשמ"ז, ביאורים וליקוטים – עמ' מד-נב), כנראה על פי כתב-היד שלפנינו, שנשלח אליו לחו"ל מאת רבי נפתלי הירץ הלוי אב"ד יפו. כפי הנראה כתב-היד שלפנינו היה כרוך יחד עם כתב-יד ביאורי הזוהר והפירוש על ספר הפליאה המופיע בפריט הבא (ראו שם בהרחבה).

על פי עדות רבי אריה ליב פרומקין, בתולדות רבי מנחם מענדל משקלוב (תולדות חכמי ירושלים, ג, עמ' 160), החיבור שלפנינו נכתב על ידי הרמ"מ בתקופת מגוריו בעיר הקודש צפת, בין השנים תקס"ח-תקע"ו בקירוב, קודם שהתיישב בירושלים. באותן השנים היה הגרמ"מ מתבודד בהרי הגליל על מנת לעסוק ברזי חכמת הקבלה, ושם זכהלגילויים גדולים ונוראים. רא"ל פרומקין מספר על היסורים הרבים והצרות שעברו על רבי מנחם מענדל בהקמת היישוב האשכנזי בארץ ישראל, מאסרים וסחיטות כספים ע"י המושלים הישמעאלים – "ועם כל זה לא פנה לבו רגע מתורה הקדושה, ויחל לסדר את חדושיו ופרי עשתונותיו בחיבוריו הקדושים בנגלות ובנסתרות, וחבר עשרה ספרים בחכמת האמת, כמובא בספר פאת השלחן, ובעוה"ר לא יצאו לאור עולם, ורובם אכלם שיני העת, ועלו בתהו ויאבדו, והמעט הנותר עמוקים מאד וקשה להבינם, כי דרכו היה לקצר כדרך רבו הגאון ז"ל". בהמשך מספר רא"ל פרומקין, כי הוא זכה לקנות את כתבי היד של חלק מחיבורי הרמ"מ, ובראש הרשימה הוא מתאר את כתב היד שלפנינו: "החבורים אשר זכיתי לקנותם והמה מכתב ידו הקדוש, הם: א) פירוש על הזהר ועל תמונת האותיות, אשר כתבו בעיה"ק צפת...".

[38] דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים חסרים וסימני עש רבים, עם פגיעות רבות בטקסט. שיקומים בהדבקת נייר ובנייר דבק חומצי (סלוטייפ). כריכה חדשה.

מקור:

1. אוסף רבי אריה ליב פרומקין, ראו ספרו: תולדות חכמי ירושלים, ג, עמ' 160.

2. גנזי המקובל רבי נפתלי הירץ הלוי אב"ד יפו (ראו פריט הבא).

3. אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבאלד, פריז-ירושלים (שהעניק את הרשות להדפיסו בספר "ביאורי הרמ"מ", ירושלים-ניו יורק, תשע"ב).

4. פרופ׳ עזריה ריין, חתן אביגדור (ויקטור) קלגסבלד, לו הוענק כתב-היד במתנה מידי חותנו.

מצורף: ספר ביאורי הרמ"מ, חלק א', על תמונת האותיות, ירושלים-ניו יורק, תשע"ב.

הגאון הקדוש רבי מנחם מענדל משקלוב (ת"ק בערך-תקפ"ז), מגדולי תלמידי הגר"א, מראשוני העולים ב"עליית תלמידי הגר"א" ומייסד הקהילה האשכנזית הפרושית בירושלים. שימש את הגר"א מווילנא בשנותיו האחרונות, קרוב לשנתיים, וקיבל ממנו רבות בנגלה ובנסתר. על תקופה מיוחדת זו בחייו, כותב רמ"מ: "וה' נתן לי חן בעיניו ושמשתי אותו בכל כוחי, וכל אלו השתי שנים פחות שליש שהייתי אצלו לא זזתי ממנו, ואחזתיו ולא ארפנו, ולא משתי מתוך אהלו יומם ולילה, באשר הלך הלכתי, ובאשר ילין לנתי, ולא זזה ידי מתוך ידו כלל וכלל, ופתח הוא לי מפתח החכמה, ואמר לי כמה דברים פתחים יקרים...". כמה מחיבוריו של הגר"א נכתבו ונערכו על ידו, כגון הפירוש הידוע על משלי, הפירוש על הגדה של פסח, וההגהות ל"סדר עולם". לאחר פטירת רבו נטל על עצמו את עריכתם והוצאתם של חלק מכתבי-יד קדשו לאור, בהם חלקים מביאור הגר"א על השלחן ערוך. כיהן ברבנות בעיר חסלביץ. בשנת תקס"ח עמד בראש הקבוצה הראשונה מתלמידי הגר"א שעלתה לארץ ישראל. התיישב תחילה בטבריה, ולאחר מכן בצפת. בשנת תקע"ו עלה לירושלים ובה הקים מחדש את הקהילה האשכנזית. לאחר מאמצים מרובים השיג רשיונות בניה מהשלטון הטורקי לצורך שיקום בית הכנסת 'החורבה', וכן הצליח לאסוף כספים כדי לשלם לערבים את החובות הישנים על המקום (רק באלול תרכ"ד נחנך בית הכנסת 'החורבה', לאחר עיכובים רבים ושונים).

רבי מנחם מענדל נודע במיוחד בהשגותיו העמוקות והגבוהות בתורת הנסתר, ובימי שבתו בארץ ישראל חיבר חיבורים עמוקים בתורת הקבלה. תלמידו רבי ישראל משקלוב כותב בהקדמתו לספר "פאת השולחן" על חיבורים אלו ועל מחברם: "תלמיד מובהק של רבינו הקדוש, רב חביבי... החסיד המקובל הגדול המפורסם בעולם, כבוד מו"ה מנחם מענדיל זלל"ה מעה"ק ירושלם ת"ו, בעהמ"ח עשרה ספרים קדושים בנסתרות והמה בכתובים..." (פאת השלחן, בהקדמה, צפת, תקצ"ז). חלק מחיבוריו אלה נדפסו בשנת תשס"א תחת השם "כתבי הגרמ"מ", וחלקים נוספים נדפסו בסדרת ספרי "ביאורי הרמ"מ" (הוצאת "מכון הגר"א", ירושלים-ניו יורק, תשע"ב-תשע"ג) ובספר "משנת חסידים" (הוצאת "מכון הגר"א", ירושלים-ניו יורק, תשס"ו; ובמהדורה חדשה, ירושלים-ניו יורק, תשפ"א). חיבוריו אלו בקבלה, נזכרו גם על מצבתו בהר הזיתים בירושלים: "...המקובל הגאון המפורסם בדורו מו"ה מנחם מענדיל זללה"ה אשכנזי, אשר אזן וחקר ותקן יסודות באה"ק לתורה ולעבודה, וחבר ס' רזי דמהימנותא...".

בירושלים היה הגרמ"מ יושב כל שעות היום עטור בטלית ותפילין ועוסק בתורה בפרישות, בקדושה ובטהרה. בערבי שבתות היה יוצא מחוץ לירושלים לעסוק בקבלה בהתבודדות. בכתביו הוא מספר על חזיונות שמימיים, על סודות התורה שנגלו אליו משמים, ועל נשמת רבו הגר"א שהתגלתה אליו כדי להאיר עיניו בסודות התורה, פעם בכותל המערבי, פעם בקבר רחל ופעם בהר הזיתים. "וזקני ירושלם מספרים על הרמ"מ שאמר: אם יצטרכו לאפר פרה של משה יראה איפה הם, ואמרו עליו שהיה רואה בכל תשעה באב שני עמודים שחורים על הר הבית... ועוד כאלה ספרו לנו זקני הדור מפלאי הגאון הגדול הזה" (רבי אריה ליב פרומקין, תולדות חכמי ירושלים, ג, עמ' 161, בשם רבי יעקב משה חרל"פ). היה מתנגד חריף לחסידות עד סוף ימיו (מעניין לציין, כי אחד מחיבוריו בקבלה, הספר "מנחם ציון" (פרמישלה, תרמ"ה), נדפס והוצא לאור ע"י גדולי האדמו"רים בגליציה, שסברו בטעות שכתב-היד של החיבור מביא מתורתו של הרה"ק רבי מנחם מענדל מוויטבסק, שהתגורר אף הוא בארץ ישראל).