ספר משנת אברהם – ז'יטומיר, תרכ"ח – העותק של האדמו"ר הראשון מספינקא בעל ה"אמרי יוסף", עם חתימת יד-קדשו

ספר משנת אברהם – ז'יטומיר, תרכ"ח – העותק של האדמו"ר הראשון מספינקא בעל ה"אמרי יוסף", עם חתימת יד-קדשו

ספר משנת אברהם, על הלכות ספר תורה, תפילין ומזוזות, מאת רבי אברהם ב"ר צבי יפה. ז'יטומיר, דפוס אברהם שלום שאדאוו, תרכ"ח 1868. מהדורה ראשונה, בהוצאת בני המחבר רבי מרדכי צבי יפה מו"צ בז'יטומיר, רבי יהושע זלמן יפה ורבי משה יפה שו"ב מז'יטומיר.
בשער הספר נזכר כי דבריו מלוקטים מספרי הפוסקים ומתוך שו"ת מכתבי-יד של רבי אברהם גרשון מקיטוב (גיסו של הבעש"ט), רבי שבתי מראשקוב (סופרו של הבעש"ט), רבי יעקב מסמילא (תלמיד בעל התניא), ורבי מנחם מנדל מליובאוויטש (בעל ה"צמח צדק").
העותק של הרב הקדוש רבי יוסף מאיר ווייס, האדמו"ר הראשון מספינקא בעל "אמרי יוסף". בראש השער חתימת ידו המלאה: "הק' יוסף מאיר בלאאמו"ה שמואל צבי יצ"ו ממונקאטש". לצד החתימה חותמת נינו האדמו"ר רבי "נחמן כהנא חופה"ק אדיוליא-קארילסבורג", עם רישום בכתב יד: "נכדו הוא הנ"ל".

האדמו"ר הראשון מספינקא, הגאון הקדוש רבי יוסף מאיר ווייס, בעל ה"אמרי יוסף" (תקצ"ח-תרס"ט), אבי שושלות אדמו"רי ספינקא. בנו של הגאון החסיד רבי שמואל צבי ווייס ראב"ד מונקאטש. גדול בתורה ובחסידות, תלמידם של המהר"ם א"ש רבי מאיר אייזנשטאטער אב"ד אונגוואר ובנו רבי מנחם אייזנשטאטער אב"ד אונגוואר. למד גם אצל האדמו"ר רבי שמואל שמעלקא מסעליש בעל צרור החיים ואצל דודו המקובל רבי יצחק אייזיק ווייס מסוואליווע.
מנעוריו דבק בחסידות, ועוד בהיותו נער צעיר נסע אל האדמו"ר השר-שלום מבעלז, שאמר עליו "מוח יפה יש לו לרבי יוסף מאיר". היה נוסע גם אל האדמו"רים רבי מנחם מנדל מוויזניץ ורבי חיים מצאנז בעל ה"דברי חיים", אך רבו העיקרי היה קרוב-משפחתו האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב - המהרי"א, שהעריכו לחשוב שבתלמידיו ו"היה קורא אותו בכל יום ודיבר אתו כמה שעות דברי חכמה ויראה, וכמה פעמים היה לומד אתו בספרים הקדושים לקוטי תורה וש"ס".

בשנת תר"ל הכתירו רבו המהרי"א מזידיטשוב לאדמו"ר, אולם הוא סירב לקבל את החסידים כל עוד רבו בחיים. רק בשנת תרל"ו קיבל את הוראות רבו האדמו"ר רבי חיים מצאנז שהסמיכו לאדמו"ר, והחל מקבל את החסידים בעיר מגוריו ספינקא שבמחוז מרמרוש. עד מהרה נתפרסם שמו ברחבי הונגריה וגליציה, ואלפי חסידים נמנו על תלמידיו, מהם גדולי תורה מפורסמים כהגאון רבי שלום מרדכי שבדרון המהרש"ם מבערז'ן ועוד. כמו כן, היו לו קשרים אמיצים עם צדיקי דורו, האדמו"רים רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מסיגעט בעל "ייטב לב", רבי יחזקאל שרגא משיניווא בעל "דברי יחזקאל", ואחרים.
רבי יוסף מאיר ווייס נודע בבקיאותו המדהימה בנגלה ובנסתר. כשנסע לרבי חיים מצאנז "קיבל אותו בסבר פנים יפות וחיבבו וקירב אותו מאד, והרבה לפלפל עמו הרבה בחכמת הקבלה, אם כי לא היתה דרכו לדבר מזה עם שום אדם" (א' סורסקי, שושלת ספינקא, עמ' צז). חסידות ספינקא שמרה על נוסח זידיטשוב בתפילה ובהנהגה. תפילותיו הלהיבו את המוני החסידים, והן מתוארות כתפילות בכח נפלא ממש למעלה מכח האנושי. מסופרים עליו סיפורי מופת מופלאים, כפועל ישועות בברכותיו ובעצותיו שנאמרו ברוח הקודש. בנו האדמו"ר מהרי"א מספינקא מעיד עליו: "ופעל ישועות רבות ועצומות בברכתו, ופקד עקרות בתפלתו, וריפא חולים בעתירתו, ובקע רקיעין בשיחתו, וכמעט אוכל להגיד שכל דיבור שיצא מפיו הקדוש לא שב ריקם..." (הקדמת "עשרה מאמרות" לספרו "אמרי יוסף"). גם לאחר פטירתו, נודע מקום קברו למקום תפילה וישועה. בשנת תשל"ב הועלה ארונו לארץ-ישראל, ונטמן בחלקה מיוחדת של חסידי ספינקא בבית הקברות "סגולה" בפתח-תקוה.
נינו הוא האדמו"ר רבי נחמן כהנא מבני ברק (תרס"ה-תשל"ז), בנו של רבי צבי הירש כהנא מספינקא (בנו של רבי נחמן כהנא בעל ה"ארחות חיים" מספינקא, חתן ה"אמרי יוסף"). רבי כהנא היה רב בקרילסבורג, לאחר השואה עלה לארץ והתגורר במסמיה ובבני ברק. גאון בתורה ובחסידות שהיה מקורב לגדולי הדור ולמרן החזו"א. בעל ה"קהלות יעקב" (הסטייפלר) כותב עליו שהוא "מגדולי ההוראה ומצדיקי הדור... שכן הגידו לי שמרן החזו"א זצללה"ה היה מחשיב ומפליג מאוד תורתו וצדקתו".

[4], ה-פו דף. 27 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים כהים. בלאי וקרעים. הדבקת נייר בשולי השער. סימני עש קלים. חותמות. כריכה חדשה.