עבודת-רקמה ירושלמית איכותית – לווייתן אחרית הימים והכותל המערבי – ירושלים, 1928

עבודת-רקמה ירושלמית איכותית – לווייתן אחרית הימים והכותל המערבי – ירושלים, 1928

עבודת רקמה המציגה תיאור של הכותל המערבי מוקף בלווייתן הבולע (או נושך) את זנבו. ירושלים, תרפ"ח (1928).
רקמת חוטי משי צבעוניים על בד משי-סאטן.
עבודת רקמה ירושלמית איכותית ולא-שגרתית. במרכזה מופיע תיאור של הכותל המערבי, כשמאחוריו שורת עצים וציפור, משמאלו כפת הסלע ומימינו מסגד אל-אקצא, עם כתובת רקומה: "כותל מערבי". תיאור הכותל המערבי מוקף במסגרת עגולה, המורכבת למעשה מרקמה המתארת את החיה המיתולוגית לווייתן (כתובת רקומה: "לויתן"), המתואר כאן כשהוא נושך את זנבו. קשקשיו של ה"לווייתן" רקומים בחוטי משי בכמה גוונים מתחלפים של אפור ובז', המקנים לו איכות תנועתית וחיה; סנפיריו וראשו מעוטרים בגוני אדום-בורדו, המעשירים אף הם את הרקמה. בראש רקומה הכתובת "ירושלים" ומשני צדיה ציפורי-שיר בעלות חזה צהוב; בתחתית רקום התאריך "שנת תר"פח".
ה"לווייתן" (גם "לווייתן נחש בריח" או "לווייתן נחש עקלתון") נזכר בתנ"ך ובדברי חז"ל מספר פעמים. הוא מופיע ביהדות כ"מלך הדגים" ושליטו של הים. דמותו של הלוויתן היא סמל יהודי לחזון אחרית הימים, שכן בתלמוד נאמר, כי לעתיד לבוא יזכו הצדיקים להשתתף בסעודה מבשרו של לווייתן וכי הקב"ה יקים להם סוכה מעורו של לווייתן (בבא בתרא, דף עה, א). זהו גם מקורה של התפילה הנאמרת בעת היציאה האחרונה מהסוכה, ביום הושענא רבה: "...כשם שקימתי וישבתי בסכה זו, כן אזכה לשנה הבאה לישב בסכת עורו של לויתן" (מקור תפילה זו הוא ממנהג המהר"ם מרוטנבורג שהיה נוהג במוצאי סוכות לעלות לסוכה, "...ונוטל רשות ממנה ואומר יהי רצון שנזכה לשנה הבאה לישב בסוכה של לויתן" – ארחות חיים, הלכות סוכה, סוף סימן מ; ספר כל בו, הלכות סוכה).
מוטיב משיחי זה אינו נפוץ במיוחד באמנות היהודית, אך תיאורים גרפיים שלו מופיעים גם בכתבי-יד מאוירים. כמו כן, הוא מופיע על מפה לשבת, שנרקמה בירושלים בשנת תרל"ו בידי חנה רבקה הערמאן, אך שם הוא משמש כמסגרת לתיאור של מערת המכפלה (ראו "ספרות" להלן).
יש לציין כי מוטיב זה – של נחש או דרקון האוכל את זנבו – הנו סמל מיתולוגי עתיק המופיע בכמה תרבויות ומכונה "אוּרוֹבוֹרוֹס" (Ouroboros), שפירושו ביוונית "אוכל זנב".

46X52.5 ס"מ. מצב כללי טוב. פגיעות קלות ברקמה ובבד.

ספרות ותערוכות:
1. אמנות ואומנות בארץ ישראל במאה הי"ט, ירושלים, מוזיאון ישראל, 1979, עמ' 69-71, פריט 36.
2. דרכי ארץ. אשדוד, מוזיאון מונארט, 2006.
3. Jodendom: een boek vol verhalen, by Edward van Voolen. Amsterdam, Museumshop De Nieuwe Kerk, 2011, item no. 54.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 005.013.002.
הפריט מתואר גם במרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 39233; צילום הפריט נדפס גם באנציקלופדיה לפולקלור ולמסורת יהודיים (Encyclopedia of Jewish Folklore and Traditions, edited by Rafael Patai and Haya Bar-Itzhak. New York: Armonk, 2013), עמ' 460.