כתב-יד – ספר השמות, בקבלה מעשית – מוגאדור, מרוקו, תרט"ז – איורים קבליים, אילנות ספירות

כתב-יד – ספר השמות, בקבלה מעשית – מוגאדור, מרוקו, תרט"ז – איורים קבליים, אילנות ספירות

כתב-יד, "ספר השמות", לקסיקון בקבלה מעשית - השבעות, שמות קודש, צירופי אותיות, קמיעות וסגולות, בכתיבת רבי יוסף ב"ר יעקב אלמליח. [מוגאדור, מרוקו], תרט"ז [1856].
כתיבה מרובעת וכתיבה מערבית בינונית נאה. בעמוד הראשון: "אתחיל לכתוב ספר השמות...". בדפים ג-ו הפסיק הסופר מהעתקת החיבור ואייר בו אילנות ספירות, ומספר תרשימים ואיורים קבליים. ההעתקה ממשיכה בדף ח. לאורך החיבור תרשימים ואיורים קבליים נוספים.
"ספר השמות" - הוא ספר "שורשי השמות" מאת רבי משה זכות - הרמ"ז, אך בגרסה הארוכה והמורחבת שלו כפי שהועתקה בארצות המערב, עם הוספות של רבני מרוקו (ראו על כך להלן).
בדף לב2: "העתקתי אני הצעיר הכותב מספר הרב הגדול המוהר"ר יעב"ץ זלה"ה וז"ל: מצאתי בכת' במוהר"ר שמואל אבן דנאן זלה"ה ...".
קולופון בעמוד האחרון: "...כי הספר שהעתקתי ממנו כולו מלא טעיות ובדקתי עד מקום שידי יד כהה מגעת ... ותהי השלמתו כ"ח לחדש סיון המוכתר בכתר תורה בסדר ובשנת זאת חקת התור"ה לפ"ק, ע"י אנכי הצעיר... ע"ה [יוסף] ןן' כמוה"ר [יעקב] אלמליח זלה"ה סיל"ט". שם המעתיק, שם משפחתו ושם אביו נמחקו אך עדיין ניתנים לקריאה. הכתיבה והחתימה זהות לאלו שבכתבי יד אחרים שהעתיק רבי יוסף אלמליח במוגאדור, בהם כ"י ניו-יורק JTS 1162, שהועתק על ידו בשנת תקע"ד.

ספר השמות, הידוע גם בשם "שורשי השמות", הוא חיבור מקיף של שמות קודש, עם פירוט אופן הפעולות שלהם והשימוש שלהם בהשבעות וקמיעות. החיבור בנוי כלקסיקון אנציקלופדי, המסודר לפי אותיות הא"ב, והוא כולל בתוכו אלפי שמות קודש וצירופי שמות, ועניינים רבים בקבלה מעשית. את בסיס החיבור כתב המקובל רבי משה זכות – הרמ"ז, והוא כולל סודות שקיבל מרבותיו המקובלים. חיבורו של הרמ"ז היה מצומצם בהיקפו, ואולם לאחר מכן הוא הורחב באופן משמעותי על ידי המקובל רבי אליהו שפירא (רא"ש), שהגיע לארצות צפון אפריקה, וממנו הועתק החיבור באזורים אלה. החיד"א ב"שם הגדולים" – ב"מערכת גדולים" בערכו של רמ"ז – מונה בין חיבוריו של רמ"ז גם את "שורשי השמות" ומספר כי ראה את החיבור בכתב-יד. ב"מערכת ספרים" הוא מונה שני כתבי-יד נוספים של "שורשי השמות": האחד "בתוספת מרובה שהוסיף מהרא"ש [=מורנו הרב אליהו שפירא] מספרי קדמונים", והשני: "כ"י גדול בכמות ואיכות מחכמי המערב".
בראש כתב-היד ובסופו חותמות הרב המקובל רבי ישעיה אשר זעליג מרגליות מירושלים.

[1], מה דף. 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי דיו במספר מקומות. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות קלות בטקסט, חלקם משוקמים בהדבקת נייר. מספר רישומים בעט. כריכת עור נאה, עם פגמים קלים.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.112.