כתובה מעוטרת בקשת-פרסה ובעיטורים צבעוניים – מקנס, מרוקו, תרט"ז – משפחות הלוי אבן יולי ובן חסין

כתובה מעוטרת בקשת-פרסה ובעיטורים צבעוניים – מקנס, מרוקו, תרט"ז – משפחות הלוי אבן יולי ובן חסין

כתובה המתעדת את נישואי החתן יהודה הלוי בן משה הלוי (בן יצחק הלוי בן משה הלוי בן יצחק הלוי בן שמואל הלוי) המכונה אבן יולי עם הכלה זהרא בת יצחק (בן דוד בן אהרן בן דוד בן אהרן) המכונה בן חסין. מקנס ("מכנאסא"), י"ח כסלו תרט"ז [28 בנובמבר 1855].
דיו וצבע על נייר.
כתובה מפוארת, המעוטרת במוטיבים אדריכליים ובדגמי ערבסק גיאומטריים וצמחיים בהשפעת מסורת האיור והעיטור של אנדלוס. במרכז הכתובה קשת-פרסה גדולה הנתמכת בזוג עמודים. קשת זו, האופיינית לאדריכלות המורית, דומה דמיון רב לקשת המעטרת את שער הכניסה לעיר העתיקה של מקנס המכונה "באב אל חמיס", אשר הוקם במאה ה-17 ושימש כשער הכניסה הראשי ל"מדינה" ול"מלאח" (הרובע היהודי) של מקנס.
טקסט הכתובה מופיע בתוך הקשת האדריכלית יחד עם התנאים, המשולבים בטקסט. ברבע העליון של הכתובה מופיעים פסוקי-ברכה ותחתם הכתובת "רוחה והצלחה". בתחתית מופיעות חתימות העדים: יעקב טולידנו ס"ט, רפאל בירדוגו ס"ט – שניהם רבנים במקנס.
משפחת הלוי אבן יולי היתה משפחה מרוקאית מיוחסת, שהעמידה מקרבה סוחרים גדולים, חצרני מלכים, נגידים ורבנים בעלי שם. עובדה זו באה לידי ביטוי גם בפירוט "יחס הכתובה" המונה את ייחוסו של החתן חמישה דורות לאחור, עד שמו של הנגיד שמואל הלוי אבן יולי (המנהג לפרט בשטרי הכתובה את ייחוס אבותיהם ואבות-אבותיהם – לעתים עד דור "המגורשים" שהגיעו למרוקו לאחר גירוש ספרד – היה מקובל בקרב המשפחות המיוחסות של מרוקו).

58X44 ס"מ. מצב בינוני-טוב. סימני קיפול וקמטים. מעט כתמים. קרעים לאורך ולרוחב קווי הקפל, עם פגיעות קלות בטקסט ובאיורים. מספר קרעים קטנים חסרים.

למידע נוסף אודות ר' שמואל הלוי אבן יולי ואודות משפחתו, ראו: משפחת הלוי אבן יולי, מאת חיים בנטוב, בתוך: ממזרח וממערב, קובץ מחקרים בתולדות היהודים במערב ובמגרב, ירושלים, 1980, עמ' 131; מקובלי דרעה, מאת רחל אליאור, בתוך: פעמים 24, 1985, עמ' 36-73. הכתובה שלפנינו הופיעה במספר תערוכות וכמו כן היא מתועדת בכמה מאמרים וספרים.
ספרות ותערוכות:
• אישה טובת שכל, מעשה אמן, מאת שלום צבר, בתוך: מכירה פומבית: הירחון הישראלי לאספנות ולאמנות, גיליון מס' 25, יולי-אוגוסט, 2001, עמ' 27.
• בלי עין הרע ובמזל טוב: קמעות וחפצי יודאיקה, מאת יעל ויזל ושרה שחק. אשדוד, המוזיאון לתרבות הפלישתים, 2013, עמ' 11.
• From the remotest West. Tel Aviv, Eretz Israel Museum, 1989.
• The Sephardic Journey: 1492-1992, edited by Marc Engel, Shalom Sabar and Chaya Benjamin. New York, Yeshiva University Museum, 1992, p. 79.
• Sephardi Elements in North African Hebrew Manuscript Decoration, by Shalom Sabar, in: Jewish Art, vol 18, 1992, pp. 168-191 (illustrated on page 183).
• Faces of Faith. Washington, Klutznick National Jewish Museum, 1994.
• Morocco, Jews and Art in a Muslim Land, edited by Vivian B. Mann. New York, Merrell, 2000, p. 163, item no. 104.
• Morocco. New York, the Jewish Museum, 2000-2001.
• Arts et Cultures du Maroc: Un jardin d'objets, by Marie-Rose Rabaté and André Goldenberg. Paris, 2004, p. 244.
• Life Cycle Practices, by Shalom Sabar, in: Encyclopedia of Jews in the Islamic World, edited by Norman A. Stillman, vol. 3. Leiden, Brill, 2010, p. 140.
• Art and the Jews of Morocco, by André Goldenberg. Paris, 2014, pp. 162-163 (illustrated).
• The Preservation and Continuation of Sephardi Art in Morocco, by Shalom Sabar, in: European Judaism, A Journal for the New Europe, vol. 52, no. 2, 2019, pp. 59-81 (illustrated).
• "Juifs d'Orient". Paris, Institut du Monde Arabe, 2021-2022.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 035.011.010.
הכתובה מתועדת גם באתר האינטרנט של הספרייה הלאומית (NLI) ובמרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט מס' 442002.