טור אורח חיים – ונציה, שמ"ט – המהדורה הראשונה של ציוני אותיות בתוך ה"בית יוסף"

טור אורח חיים – ונציה, שמ"ט – המהדורה הראשונה של ציוני אותיות בתוך ה"בית יוסף"

טור אורח חיים, עם בית יוסף. ונציה, דפוס זואן דיגארה, [שמ"ט 1589].
מהדורה רביעית המבוססת על המהדורה השלישית (ונציה, שכ"ו), אלא שבמהדורה זו נוספו לראשונה ציוני אותיות בתוך ה"בית יוסף", כאשר הדינים מסומנים באות קטנה בגוף החיבור, ואילו "הדינים המחודשים" צוינו באות מרובעת גדולה בשולי הגיליון. מספור הציונים תואם את המפתח לכל אורח חיים שנדפס בתחילת הכרך. את הרעיון להוספת הציונים שאבו המדפיסים מטור חושן משפט עם בית יוסף שנדפס בסביוניטה, וכפי שנכתב בדף השער: "נדפס רביעית עם רב העיון וההגהה על יד האלוף כמהר"ר יצחק גרשון... עוד נדבה רוחו אותו לאיש אחד העומד על ההדפסה לציין ציונים הדינים על דרך אלפא ביתא לכל דין ודין בספר וכנגדם בפירוש וגם ברמזים. והדינים המחודשים בגליון כאשר נעשה בטור חשן משפט שנעשה בסביוניטה...".
חתימות ורישומי בעלות שונים (רובם מחוקים) בכתיבה ישנה, בהם רישום בעלות של "אלחנן סאקס". חתימה מאוחרת (בעט) של רבי "אלחנן משה קונשטט" (ראש ישיבת "קול תורה" בירושלים; תרע"ח-תשנ"ה). מספר הגהות קצרות ותיקונים.

כד, תס דף. 34 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים ספורים, עם פגיעה קלה בטקסט במרכז דף השער (משוקמים בחלקם בהדבקות נייר). קרע גדול בדף קסא, עם פגיעה בטקסט. רישומים וחתימות. כריכת עץ ועור עתיקה, פגומה עם קרעים חסרים.

חיבור הבית יוסף – הבטחת ה"מגיד" משמים – קריאת שם החיבור על פי ה"מגיד"
על חיבור הבית יוסף שקד מרן רבי יוסף קארו 32 שנה. בין השנים רפ"ב-ש"ב (1522-1542) כתב את הספר, ו-12 שנים נוספות – משנת ש"ב עד שי"ד (1554), שקד על עריכתו והגהתו, וכפי שהוא כותב בסיום כרך חושן משפט שלפנינו (סביוניטה שי"ט, דף שלב/2):
"אברך ה' אשר יעצני ועד כה ברכני להחל וגמור הספר המפואר הזה, ביאור ארבעה טורים אשר קראתיו בית יוסף, כי התחלתיו באנדרינופלי שנת רפ"ב, והשלמתיו בעיר צפת אשר בגליל העליון תוב"ב, ביום ד' י"א לאלול שנת הבק"ר אור, ונתעסקתי עוד בהגהתו ובמהדורא תנינא עד שנת די"ש, אוחילה לאל אחלה פניו, יזכני שיתפשט בכל ישראל...".
בעת כתיבת החיבור הבטיחו המלאך ה"מגיד" שהתגלה אליו משמים כי יעזור לו לסיים את החיבור, וכי החיבור יאיר את העולם ויתקבל בכל תפוצות ישראל: "ואזכך למגמר חיבורא דילך לאנהרא ביה עיני כל ישראל דהא כל עמין חכמי' נבונים ומשכילים ישאבון מחבורא דילך דאקריא בית יוסף ירויון מדשן ביתך. יפוצו מעינותיך חוצה חכמות בחוץ תרונה ושמך יזכר בבתי כנסיות ובתי מדרשות וכל עת שיזכירוך בבית המדרש יעלה ריח אפרך כקטורת בוסמין" (מגיד מישרים, וזאת הברכה).
לא זו בלבד, אף את שם החיבור בחר רבי יוסף קארו בהמלצת המגיד: "עוד אמר לי שיעזרני לגמור חיבורי בלי שום טעות וסיג ושיאירו בו עיני כל ישראל, ושאקרא אותו בית יוסף כי הוא שמו הראוי לו כי הוא ביתי בעולם הזה ובעולם הבא" (שם, ויקהל).
בהקדמה לחיבורו (שנדפסה בראש כל אחד מהחלקים) מרחיב רבי יוסף קארו ומבאר את הנימוק לשם החיבור: "נמצא שספר זה מזון לכולא ביה על כן קראתיו בית יוסף כי כשם שמבית יוסף היו נזונים הכל מזון הגוף כך יהיו נזונים מספר הזה מזון הנפש, ועוד טעם ב' כי זה חלקי מכל עמלי והוא ביתי בעולם הזה ובעולם הבא".
לימוד ספר בית יוסף – סגולה לבריאות ולאריכות ימים
"הגה"צ רבי מרדכי חיים מסלאנים זצ"ל סיפר ששמע מהרה"ג ר' שמואל הלר רבה של צפת ת"ו, שללמוד טור ובית יוסף זה סגולה לאריכות ימים. ומעשה שהיה הרה"ג ר' שמואל חולה אנוש ובא אליו הבית יוסף בחלום ואמר לו שילמד טור ובית יוסף ועל ידי זה יבריא"
(הילולא דצדיקיא, ירושלים תשנ"ח, עמ' קצא).
"שמעתי מפי דודי זקני... ששמע מאמו זקנתי הצדיקת שרהלי בת רבינו משולם [איגרא] זצ"ל... כי שמעה ממנו לפני פטירתו שאמר: היות כמה פעמים בא אליו מרן הבית יוסף ז"ל לבקשו שילמוד את ספרו הבית יוסף, והוא חפץ ללמדו, אבל לא היה יכול מפני שהיה נראה אצלו לאיבוד זמן כי הכל היה בזכרונו כל המקורים לש"ס ופוסקים, ואמר שמתחרט על שלא התאמץ לדחוק את עצמו לעשות רצון הבית יוסף ז"ל וללמדו, כי אז היתה זאת לו סגולה לאריכות ימים"
(אהל נפתלי, לבוב תרע"א, עמ' 94, אות רנח).
"שמעתי כי פעם אחת היה לבנו [של רבי שלום מבעלזא] הגה"ק מהר"י זי"ע חולי קדחת ר"ל ונודע כי היה מפורסם ובדוק ומנוסה כי בבוא חולי כזו לפני מרן זי"ע ואמר שלא יהיה עוד חלפה הלכה לה המחלה תיכף ומיד (כאשר ראיתי בעיני אצלי שהיה לי המחלה כל הקיץ ובבואי לפני מרן ואמר שלא יהיה עוד והוטב לי תיכף ופסקה המחלה), ובבוא בנו הגדול לפניו ואמר לו כדרכו ולא הועיל ובא שנית ואמר כי בטור ובית יוסף יש כל מיני רפואות ויש סימן א' המסוגל שאם לומד סימן זה אז יש בכחו לגרש מחלה הנ"ל, וזה זמן רב לא למד סימן זה וחזר ולמדו ואז אמר לו כדרכו ותיכף פסקה המחלה"
(הגהת רבי שלום מרדכי אב"ד ברעזאן, בעל שו"ת מהרש"ם, על ספר דברי יצחק, מונקאטש תרס"ו, אות מ').
התקבלות הבית יוסף והשולחן ערוך בכל תפוצות ישראל
בדברי הסיום לחיבורו בית יוסף (בטור חושן משפט, סביוניטה שי"ט) כותב מרן רבי יוסף קארו: "...אוחילה לאל אחלה פניו, יזכני שיתפשט בכל ישראל למען אהיה בכלל מצדיקי הרבים". תפילתו זו קוימה במלואה וחיבור הבית יוסף התקבל בכל תפוצות ישראל והיה לאחד מספרי הפסיקה החשובים ביותר. ספר הבית יוסף, שהתחבר על סדר ארבעה טורים ונועד לברר את ההלכות בשורשן ולהכריע את ההלכה למעשה, מהווה כעין בסיס לחיבורו המסכם שולחן ערוך, שבו נסדרו כל הדינים בקצרה. כמוהו, גם חיבורו השני – השולחן ערוך, פשט בכל בית ישראל, ואף בני אשכנז נסמכים עליו יחד עם ה"מפה" – הגהותיו של הרמ"א שנועדו להתאים את הספר לבני אשכנז.
שני החיבורים הללו הפכו את רבי יוסף קארו לעמוד ההוראה העיקרי, מדורו ועד לימינו אנו, בקרב כל תפוצות ישראל. ההערכה לרבי יוסף קארו גדולה ביותר, עד שהוא נקרא בפי כל "מרן". כמו כן, נקרא בפי הלומדים "המחבר". את מעמדו המופלג וגודל סמכותו מבטא החיד"א ב"שם הגדולים": "שהסכימו בכלל זה דמרן קרוב למאתים רבנים מדורו, וכך היה אומר כי כל אשר יעשה פסק מרן עביד כמאתן רבנן" (ברכי יוסף, חו"מ, סי' כה, ס"ק כט).