מכתב בחתימות רבני קצונטינא (אלג'יריה), עם חתימת שד"ר טבריה רבי דוד נתנאל רופא – קצונטינא, תרל"ב

מכתב בחתימות רבני קצונטינא (אלג'יריה), עם חתימת שד"ר טבריה רבי דוד נתנאל רופא – קצונטינא, תרל"ב

מכתב מאת רבני קצונטינא, רבי אברהם כהן ורבי אליהו עלוש, אל רבי חיים שמואל הכהן קונורטי מטבריה; עם מכתב אישור מאת השד"ר רבי דוד נתנאל רופא. [קצונטינא (קונסטנטין – אלג'יריה), תרל"ב 1872].
כתיבת סופר, בחתימתו וחותמתו של רבי אברהם כהן וחתימתו של רבי אליהו עלוש. בשולי המכתב – מספר שורות בכתב–ידו וחתימתו של השד"ר רבי דוד נתנאל רופא.
מכתב ארוך אודות שד"ר טבריה רבי שלמה מאמאן, שביקר קודם לכן בעירם, והיה מעורב בגביית עדות בעניין קידושי נערה, מהכפר סוק הראץ (=סוק אחרס, ממזרח לקצונטינא). כשנסע לעיר אלג'יר נטל עמו ר"ש מאמאן את גביית העדות המקורית, והדבר יצר בעיה לרבנים המקומיים שלא ידעו כיצד לפסוק בעניין הנערה. בתוך הדברים מותחים הרבנים ביקורת קשה על התנהלותו של השד"ר הנ"ל, שהערים קשיים רבים בפרשה זו, ומבקשים את עזרת הרב קונורטי בפתרון הבעיה. בין היתר מוזכר, כמי שתיווך בין הרבנים לבין השד"ר, "השר ישראל סטורה" מאלג'יר. בעת כתיבת המכתב ביקר בקצונטינא שד"ר טבריה אחר – רבי דוד נתנאל רופא, והרבנים ביקשו ממנו להוסיף מכתב אישור על דבריהם.

רבי דוד נתנאל רופא (נפטר תרס"ג), נולד בטבריה לאביו רבי יחזקאל שאול. שימש כשד"ר בכמה קהילות בצפון אפריקה, ובזכות שליחויותיו הציל את קהילת טבריה מקריסה כלכלית. היה מפורסם בצדקותו וקדושתו. לפי המסופר, נהג לסיים את התלמוד בכל שנה מחדש, כאשר הוא לומד גם במהלך נסיעותיו הרבות. בשנת תרל"ב הגיע לעיר קצונטינא, אז חתם על המכתב שלפנינו. נפטר בעת ששהה בתוניס במסגרת שליחותו ונקבר שם. מאז, ביום השנה לפטירתו, היו המונים משתטחים על קברו. בערי צפון אפריקה וטבריה היו מספרים אחרי פטירתו על מעשי ניסים שנקשרו בשמו (שלוחי ארץ ישראל, עמ' 656; רפאל רופא, מבוא ותולדות לספר מעשה חייא, מאת רבי חייא רופא, ירושלים תשנ"ז, עמ' כד–כז).

רבי אברהם כהן, מחכמי ורבני קצונטינא. מתואר אצל רבי אליהו בכור חזן כ"הרב המופלא חריף ובקי ומשנתו קב ונקי כהן לאל עליון אהב שערי ציון אדוני אברהם נר"ו ר"מ ור"מ דעוב"י קצומטינא המעטירה יע"א המלאה לה חכמה ודעת ויראת ה'" (תעלומות לב, א, אה"ע סי' יד, דף נט ע"ב). רבי אליעזר איזידור "מו"ץ צרפת וארג'יל" מזכירו בין "חו"ר עיר קצומטינא יע"א ובראשם אחד היה אברהם אוהבי ומיודעי והוא כהן לאל עליון..." (שם, דף סא ע"ב; זכרון ירושלם, עמ' 106).
רבי אליהו עלוש (נפטר תרנ"ב), רב ומו"ץ בקצונטינא, ראש ישיבת "צלאת ר' שאול עלוש ז"ל", דרשן ומרביץ תורה. חיבר את הספר "ארץ טוב", וערך והוציא לאור "מחזור קטן" כמנהג קצונטינא. עלה לארץ ישראל בשנת תרנ"ב, ובשנה זו גם נפטר (א"ר מרציאנו, מלכי ישורון, ירושלים תש"ס, עמ' 192).

מושא המכתב, רבי שלמה מאמאן (תקפ"ח–תרמ"ד), היה שד"ר טבריה שסבב בקהילות צפון–אפריקה. ידוע לנו ממקור נוסף כי שהה בעיר סוק אחרס בחודש סיון שנת תרל"א וגבה בה עדות קידושין (רבי שלום משה חי גאגין, שו"ת ישמח לב, אה"ע סי' יא, ירושלים תרל"ח, דף כא ע"א). חידושים ממנו נדפסו בספר מרפ"א לנפש של אביו רבי רפאל מאמאן, שנדפס בירושלים תרנ"ד (שלוחי ארץ ישראל, עמ' 655–656; תאריך פטירתו תוקן לפי נוסח מצבתו בספר אוצרות יוסף, חכמי טבריה, עמ' קעה).
יש לציין כי בספר סמד"ר, מאת רבי מסעוד גוזלאן (ליוורנו תרל"ב) מופיעות זו לצד זו הסכמותיהם של רבי אברהם כהן צדק ושל רבי אליהו עלוש מקצונטינא, לצד הסכמה מאת רבי שלמה מאמאן שד"ר צפת, בהיותו בקצונטינא בשנת תרל"א.

[1] דף כפול (כתוב מצדו החיצוני, כאשר העמודים הפנימיים ריקים). 27 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. פגמים וסימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קמטים וסימני קיפול.

תערוכה:
• Les Juifs d'Algérie. Musée d'art et d'histoire du judaïsme. Curated by Anne Hélène Hoog Paris, France, 2012.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 057.011.051.