שעון כיס מהודר של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר – ניתן על ידי הגבאי הרה"ח ר' מאיר דייטש לחתנו הרה"ח ר' זלמן ...

שעון כיס מהודר של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר – ניתן על ידי הגבאי הרה"ח ר' מאיר דייטש לחתנו הרה"ח ר' זלמן גליק – עם כתובת הקדשה

שעון כיס ('טאשען זייגער') של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
עשוי זהב 18 קראט (חתום), תוצרת חברת Mathey-Tissot ("Grand Prix"), שוויץ, המאה ה-20.
חזית חשופה (עם כיסוי קריסטל). בחלקו העליון כפתור מתיחה ולולאה לתלייה, עם שרשרת עשויה זהב (14 קראט). נתון בקופסה מחופה קטיפה כחולה.
בגב השעון עיטור חרוט בצורת פרח, מוקף בכתובת הקדשה חרוטה: "זלמן גליק, י"א אלול תשד"מ".
מצורף אישור חתום בידי הרה"ח ר' לייב פרידמן: "שעון כיס ('טאשען זייגער') בו השתמש כ"ק מרן רבינו הגה"ק אבד"ק סאטמאר זצ"ל. השעון עבר מרשות קדשו לידי המשמש בקודש הרה"ח ר' מאיר דייטש, והוא נתנו במתנה לחתנו הרה"ח ר' זלמן גליק. השעון התקבל על ידי מאת הרה"ח ר' זלמן גליק".

הרה"ח ר' מאיר ב"ר מרדכי ליב דייטש, גבאי ומשמש בקודש אצל האדמו"ר מסאטמר במשך שנים רבות. בשנות חוליו של האדמו"ר, בשעה שהדיבור היה קשה עליו, היה ר' מאיר יושב בקביעות בחדרו ומסייע לבאים אליו להבין את תשובותיו. לאחר פטירת האדמו"ר, הנהיג את בית המדרש של קהילת "בני יואל", בבית הרבנית מרת אלטא פייגא שב"קרית יואל – מונרו". עסק בצרכי מצוה ועמד בראש "קופת חתנים".

קוטר שעון: 6.5 ס"מ. קופסה: 9X7 ס"מ. מצב טוב. המנגנון המכני תקין. סדק קטן בכיסוי הקריסטל.

קדושתם של חפצי צדיקים במשנת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר

במקומות רבים בכתביו האריך האדמו"ר רבי יואל מסאטמר לבאר את השפעת הקדושה השורה בחפציו ונכסיו הגשמיים של הצדיק, על דרך המושג "כוח הפועל בנפעל", ומאידך את האיסור ליהנות מממונם של רשעים, ובפרט שלא ליהנות מתקציבי המדינה הציונית וכדומה.

במספר מקומות בספרו "דברי יואל" על התורה, כותב רבי יואל על המעלה העצומה שיש בממונו של הצדיק, אשר בכוחו להשפיע קדושה לדורות, שכן ניצוצות הקדושה אינם כבים ממנו. בהתאם, מבאר רבי יואל את סירובו של אברהם אבינו ליהנות מרכוש סדום ואת פגישתו עם מלכי צדק מלך שלם. האדמו"ר מסביר על פי זאת גם את השפעת יוסף על המצרים, שנהנו מרכושו בימי הרעב וקיבלו ממנו "חיות דקדושה": "...וממון של צדיקים מסוגל להשפיע חיות דקדושה וחיות דעולם הבא..." (דברי יואל, שמות, עמ' לג). על "בחינת הקדושה" הטמונה בממונם של צדיקים "משורש נפשם", הוא כותב: "צדיקים חביב עליהם ממונם... מפני שיש בו חלק מבחינת נפשם ושורש נשמתם... מפני שאין פושטין ידם בגזל..." (דברי יואל, ויצא, עמ' צב).