ד' מינים והושענות של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר – ניתן על-ידי המשב"ק הרה"ח ר' יוס'ל אשכנזי

ד' מינים והושענות של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר – ניתן על-ידי המשב"ק הרה"ח ר' יוס'ל אשכנזי

סט שלם של ארבעת המינים וההושענות בהם השתמש האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בחג הסוכות.
לולב, הדסים וערבות - נתונים ב"קוישיקלאך" (אוגדן עשוי מענפי לולב ארוגים); אתרוג; וערבות ההושענות של "הושענא רבה".
מצורף אישור חתום בידי הרה"ח ר' לייב פרידמן: "אגודת ד' מינים (לולב, הדסים וערבות עם ה'קוישיקלאך') בהם השתמש כ"ק מרן רבינו הגה"ק אבד"ק סאטמאר זצ"ל. בנוסף נמצאים ענפי ערבה מהערבות של 'הושענא רבה' של האדמו"ר. הד' מינים וההושענות התקבלו על ידי מאת המשמש בקודש ר' יוסל אשכנזי".

הרה"ח רבי אפרים יוסף דוב ב"ר משולם שרגא פייביש אשכנזי (תרע"א-תשס"ב), משמשו בקודש ונאמן ביתו של האדמו"ר מסאטמר במשך כשישים שנה ויד-ימינו בכל עניני הכלל. רבי יוסף היה תלמיד חכם ופיקח מופלג, אדם גדול בחסידות וביראה. בימי השואה התלווה רבי יוסף אל האדמו"ר בנסיעתו ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, עלה עמו בהמשך לארץ ישראל, ולאחר תקופה קצרה עברו יחד לארה"ב. היה בעליו של הוצאת הספרים "ירושלים" בוויליאמסבורג. ערך את ספרי רבו האדמו"ר מסאטמר בהלכה ובאגדה והוציאם לאור (ראה בהקדמתו לשו"ת "דברי יואל"). מחבר ספר "שארית יוסף" על התורה.

ד' המינים וההושענות נתונים במארז פלסטיק, במצב יבש ושביר. עלי ההדסים והערבות מפוררים.

קדושתם של חפצי צדיקים במשנת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר

במקומות רבים בכתביו האריך האדמו"ר רבי יואל מסאטמר לבאר את השפעת הקדושה השורה בחפציו ונכסיו הגשמיים של הצדיק, על דרך המושג "כוח הפועל בנפעל", ומאידך את האיסור ליהנות מממונם של רשעים, ובפרט שלא ליהנות מתקציבי המדינה הציונית וכדומה.

במספר מקומות בספרו "דברי יואל" על התורה, כותב רבי יואל על המעלה העצומה שיש בממונו של הצדיק, אשר בכוחו להשפיע קדושה לדורות, שכן ניצוצות הקדושה אינם כבים ממנו. בהתאם, מבאר רבי יואל את סירובו של אברהם אבינו ליהנות מרכוש סדום ואת פגישתו עם מלכי צדק מלך שלם. האדמו"ר מסביר על פי זאת גם את השפעת יוסף על המצרים, שנהנו מרכושו בימי הרעב וקיבלו ממנו "חיות דקדושה": "...וממון של צדיקים מסוגל להשפיע חיות דקדושה וחיות דעולם הבא..." (דברי יואל, שמות, עמ' לג). על "בחינת הקדושה" הטמונה בממונם של צדיקים "משורש נפשם", הוא כותב: "צדיקים חביב עליהם ממונם... מפני שיש בו חלק מבחינת נפשם ושורש נשמתם... מפני שאין פושטין ידם בגזל..." (דברי יואל, ויצא, עמ' צב).