ספר אפיקי יהודה – לבוב, תקפ"ט – עותק ה"קדושת יו"ט" מסיגט ובנו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר

ספר אפיקי יהודה – לבוב, תקפ"ט – עותק ה"קדושת יו"ט" מסיגט ובנו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר

ספר אפיקי יהודה, דרושים וביאורים על תנ"ך, מדרשי חז"ל ותלמוד, עם הרחבות "ערבי נחל", מאת "המגיד מסלונים" רבי יהודה ליב הלוי עד"ל [אדל] מזאמושץ', ממקורבי הגר"א מווילנא ובנו רבי אברהם. "לעמבורג" (לבוב), דפוס אהרן בן חיים דוד סג"ל, תקפ"ט 1828. חלק ראשון (חלק שני נדפס מכת"י ביוהנסבורג תרי"ד).
עותק שהיה בבעלותו של האדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"קדושת יו"ט", ולאחר מכן עבר לרשות בנו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
רישום בדף המגן האחורי: "שייך להרב הגאון הגדול המפורסים צדיק יסו"ע עטרת תפארת ישראל פאר הדור נזר הזמן ידיו רב לו לתושי' תל תלפיות נ"י עה"י פ"ה בוצ"ק חו"פ כקש"ת מרן חנני' יום טוב ליפא טייטלבוים שליט"א האבדק"ק סיגוט והגליל מארמארוש"; בדפי הספר, חותמות בנו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, מתקופת כהונתו כאב"ד קראלי: "יואל טייטלבוים, אב"ד דק"ק קראל והגליל יע"א".
רישומים קטלוגיים שנעשו בעת סידור ספריית האדמו"ר מסאטמר בביתו שבוויליאמסבורג.

העותק היה בתחילה בבעלות קרוב-משפחתם הרה"צ רבי מרדכי אשכנזי אב"ד פיסטין וראב"ד סטאניסלאוו (תקע"ה-תרמ"ה; בן האדמו"ר רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טולטשווא וצפת, תקל"ד-תרט"ז, חותנו של בעל ה"ייטב לב" מסיגט). רישום בעלות בדף המגן הקדמי: "הספר הלז שייך להרב הגאון... מו' מרדכי אשכנזי אבד"ק פיסטין" [תחתיו רישום באותיות לועזיות של שם בנו רבי אשר אנשל אשכנזי אב"ד פולטושאן וסטניסלב בעל "שמן ראש" (תקצ"ג-תרס"ב)]. בהמשך הגיע הספר אל אחיינו האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" מסיגט. ייתכן שהספר הגיע קודם לכן לידי גיסו רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מסיגט - בראש דף השער מופיע רישום (קצוץ): "הייטב".

חתימות ורישומים נוספים: "לייביש צייזליר"; "הק' משה ברי"מ הכהן"; "קניתי בעד... אלימלך אויערבאך"; ועוד.

[2], קלה דף. 21.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי עובש. קרעים קלים בשולי כמה דפים, מחוזקים בדבק. פגמים ובלאי קל. חותמות. כריכת עור חדשה.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"קדושת יו"ט" (תקצ"ו-תרס"ד), בנו וממלא מקומו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב". תלמיד אביו ומגדולי תלמידיו של רבי חיים הלברשטאם בעל "דברי חיים" מצאנז. רבו ה"דברי חיים" אמר פעם לאביו ה"ייטב לב" כי "עשאו כלי שלימה". מסופר כי הרב הקדוש משינאווא אמר עליו "...שהוא בקדושה מבואו לעולם הזה, עד צאתו לעולם הבא". לאחר פטירת אביו נתמנה על מקומו ברבנות העיר סיגט וכמנהיג עדת החסידים אחריו. תחת הנהגתו גדלה חסידות סיגט ומספר חסידיו נאמד באלפים. היה מגדולי מנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש, קנאי ללא פשרות ומתנגד חריף לתנועה הציונית. לאחר פטירתו נדפס חיבורו "קדושת יום טוב" על התורה והמועדים. בניו הקדושים הם האדמו"רים רבי חיים צבי טייטלבוים בעל ה"עצי חיים", שמילא את מקומו כאב"ד ואדמו"ר בסיגט, ורבי יואל טייטלבוים בעל "ויואל משה" שכיהן כאב"ד ואדמו"ר בסאטמר.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש.
נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם.
בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים - העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.