נוסח התפילה על קבר בעל ה"ישמח משה" – אוהעל, שנות התר"ע - עפ"י הנוסח שתיקן בעצמו להשתטחות על קברי צדיקים

נוסח התפילה על קבר בעל ה"ישמח משה" – אוהעל, שנות התר"ע - עפ"י הנוסח שתיקן בעצמו להשתטחות על קברי צדיקים

דף מודפס, נוסח תפלה על קבר הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה". אוהעל, הוצאת יצחק צבי קאנדעל; דפוס קרא, [שנות התר"ע בערך].
נוסח תפילה שתיקן בעל ה"ישמח משה" לומר בעת ההשתטחות על קברות צדיקים (ספר היארצייט, ירושלים תשל"ה, עמ' קצח); התפילה (בשינויים) מיוחסת למקובל רבי משה ברבי מרדכי באסולה (ראה ספר ארץ ציון וירושלים, ירושלים תשנ"ט; נעתקה בספר "שבחי ירושלים" לרבי יעקב ברוך, ליוורנו, תקמ"ה).

[1] דף. 28.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קמטים ובלאי. קרעים ונקבים קטנים בשוליים ובקווי הקפל.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".