בידספיריט | כתב-יד מרשים ונדיר בחשיבותו ובהיקפו

כתב-יד מרשים ונדיר בחשיבותו ובהיקפו – אנציקלופדיה של ענייני קבלה מעשית, מתקופתו של הבעל שם טוב – קמיעות, שמירות, סגולות ורפואות – עם סגולות מהבעש”ט – תיעוד היסטורי קדום לעובדה שהבעש”ט קיבל סודות מרבי אדם בעל שם – איורים קבליים מרשימים – מזרח אירופה, המאה ה-18 - כתב-יד מרשים ונדיר, חיבור אנציקלופדי בהיקף ענק, של ענייני קבלה מעשית – רפואות, סגולות, שמירות, קמיעות, השבעות וגורלות; כולל אלפי סעיפים, רבים מהם אינם ידועים ממקורות אחרים, מסודרים לפי סדר האלף-בית, עם תרשימים ואיורים רבים. [מזרח אירופה, מחצית ראשונה של המאה ה-18 בקירוב]. לפנינו כתב-היד החשוב ביותר הידוע כיום בענייני רפואות וסגולות וקבלה מעשית מארצות אשכנז, העולה בהיקפו ובאיכותו על כל הקבצים בכתב-יד והחיבורים בדפוס בעניינים אלו. הוא כולל חומרים נדירים, בהם כאלה שאינם מופיעים במקורות אחרים. בכך מספק כתב-היד מבט מקיף ורחב ביותר של מכלול הידיעות הרפואיות, הסגולות, נוסחי הקמיעות, הלחשים וההשבעות, ששימשו את הצדיקים ”בעלי השם” באותה תקופה – תקופתו של הבעל שם טוב הקדוש. מלבד זאת, חשיבותו של כתב-היד יוצאת מן הכלל בכך שיש בו אזכורים מוקדמים של הבעש”ט, בהם עדות מפורשת על סודות שקיבל הבעש”ט מרבי אדם בעל שם – עדות שלא תועדה עד היום בספרות המחקר (ראו להלן). עיקרו של כתב-היד נמצא בדפים א-רמ. הוא נכתב על ידי סופר מומחה, שקיבץ את אלפי המרשמים והנוסחאות ממקורות שונים, וסידר אותם בפרקים לפי סדר אלף-בית. כתיבה אשכנזית נאה ומסודרת, עם תרשימים ואיורים רבים, מדויקים ונאים, עשוים ביד אמן. מאוחר יותר נוספו, במקומות שונים בכתב-היד וכן בדפים הריקים שנותרו בכתב-היד, תוספות מכותבים שונים, שהשלימו על פי מיטב ידיעותיהם את הנושאים השונים בכתב-היד. בנוסף, נכרכו עם כתב-היד דפים מאוחרים נוספים. ניכר שכתב-היד שימש במשך דורות מספר רב של מרפאים עממיים ו”בעלי שם”, והוא עבר מיד ליד לצורך עבודה מעשית. כתב-היד כולל אלפי סעיפים, בהם נושאים רבים ומגוונים. נרשום להלן ראשי פרקים לדוגמה: נוסחי קמיעות, השבעות ולחשים לנושאים שונים – שמירות לבית, נגד גנבים, שריפה, מזיקים ושדים; שמירות לדרך, משונאים, חיות רעות, שודדים ומכשפים; השבעות ל”קפיצת הדרך”; קמיעות וסגולות להריון, ללידה קלה, לשמירה על היולדת והתינוק; רפואות וסגולות למגוון רחב של מחלות, בעיות רפואיות וכאבים; הנחיות לפעולות שונות של ידיעת נסתרות ועתידות, ”להביא אדם מרחוק”, ”להביא איש או אשה על ידי מעשה שדים”, להיות ”רואה ואינו נראה”, ועוד; ביטול כשפים, רוחות רעות ועין הרע; קמיעות והשבעות ל”דיבוק”; השבעות מלאכים ושדים; פעולות מלכי השדים; גורלות; סגולות לפרנסה ולעושר; ועוד נושאים רבים. בין היתר מופיעה כאן הנחיה מפורטת ונדירה כיצד לברוא ”גולם”, בקטע המופיע בדף רלז1, עם הכותרת: ”לעשות אדם גולם...”. בסיום קטע זה נכתב: ”...ולא יעשה זה כי אם לצורך גדול, וסתום וחתום הדבר עתיקין אלו”. במקומות רבים מסיים הכותב במילים ”בדוק ומנוסה” (בדף לט1: ”בדוק מנוסה במדינת אשכנז או ב”פ” [=במדינת פולין]). מקורותיו של הכותב הכותב מזכיר פעמים אחדות את מקורותיו, נביא את הבולטים שבהם. הוא מצטט מספר פעמים את המקובל רבי נפתלי כ”ץ בעל ”סמיכת חכמים” (שנפטר בשנת תע”ט; לדוגמה: ”בשם הגאון המפורסם ר' נפתלי כ”ץ ז”ל” – דף קעג2). הספר המאוחר ביותר שמצוטט כאן (דף מא1) הוא ספר אמתחת בנימין, לרבי בנימין בינוש ב”ר יהודה ליב הכהן (נדפס בווילהרמסדורף תע”ו). בדף כב1 הוא מזכיר דברים בשם רבי אליהו בעל שם: ”ומהור”ר אליהו ב”ש הוגד שביעור אחורי ארץ מצרים כשרצו הגזלנים לגזול אותו... ומיד מתו הגזלנים...”. גם בדף פח2 הוא מזכיר: ”מעשה היה בימי הרב המקובל מהור”ר אליהו ז”ל שהיה אב”ד דק”ק חעלים...”. בדף קנח2: ”שריפה, לכוויה מהרופא מומחה ר' דניאל דאקטור ע”ה”. בדף לד2 מוזכר ”לנסות האשה אם היא הרה שמעתי מהרופא מומחה המפורסים מהור”ר יצחק חזק מריש”א נר”ו...” – ר' יצחק חזק, המוזכר כאן בברכת החיים, הוא ר' אברהם יצחק חזק רופא, המכונה Fortis, פרנס ”ועד ארבע ארצות” וממנהיגי קהילת רישא במחצית הראשונה של המאה ה-18. הוא חתום על החלטות ועד ארבע ארצות, בשנים תע”ח-ת”צ. הוא ישב תחילה בלבוב וירוסלב, ואחר כך השתקע ברישא כרופא ביתם של הנסיך לובומירסקי ברישא והגרף פוטוצקי בליז'נסק. רבי יעקב עמדין מזכירו בספרו ”עדות ביעקב”, אלטונה תקט”ז, דף סו, א, בכינוי ”השר הנגיד המפורסם הרופא מומחה לרבים מהור”ר יצחק הנקרא פארטוס...” (ראו: פנקס ועד ארבע ארצות, מהדורת ישראל היילפרין, לפי המפתחות). אך המקור החשוב ביותר המובא בכתב-היד שלפנינו הוא הבעש”ט. ראו על כך סעיף הבא. סודות שקיבל הבעל שם טוב מרבי אדם בעל שם – תיעוד היסטורי חשוב ולא-ידוע באות צ', דפים קיח2י-קיט2, מופיע קטע ארוך עם סדרה ארוכה של פעולות, השבעות ואמירות, שנועדו לרפא חולה מחוליו. קטע זה מסתיים בציון מקור הדברים: ”מכתבי ריב”ש שמסר לו רבינו אדם בעל שם שקיבל מגור אריה”. לפנינו תיעוד יוצא דופן בחשיבותו. ריב”ש הוא כינויו של רבי ישראל בעל שם טוב, וכאן מתועדת העברה של סודות בקבלה מעשית שהגיעו אל הבעש”ט מר' אדם בעל שם. לתיעוד זה חשיבות גדולה מאד בחקר תולדות חייו של הבעש”ט, וכפי שנסביר בקצרה להלן: שמו של ר' אדם בעל שם ידוע לנו מהספר ”שבחי הבעש”ט” (נדפס לראשונה בקאפוסט תקע”ה), שם נכתב כי הבעש”ט קיבל סודות מבנו של ר' אדם בעל שם. חוקרים והיסטוריונים ניסו להתחקות אחר זהותו של ר' אדם בעל שם, נכתבו על כך מאמרים רבים, ונחלקו הדעות בעניין. הורודצקי פקפק במציאותו ההיסטורית של ר' אדם בעל שם. פרופ' שלום זיהה אותו עם ר' העשל צורף, וטען כי מחברי ”שבחי הבעש”ט” הסתירו את זהותו של ר' העשל צורף בשל קרבתו לשבתאות. מאוחר יותר גילה פרופ' שמרוק כי ישנו מקור קדום יותר ל”שבחי הבעש”ט”, בו נזכר ר' אדם בעל שם. הוא גילה קונטרס ביידיש הכולל סיפורי נפלאות על ר' אדם בעל שם. לפי שמרוק,