בקטלוג פרק נרחב המוקדש לתולדות ארץ ישראל וההתיישבות, ובו מספר פריטים יחידאיים - יומן בכתב-ידו של אחד ממעפילי ה"אקסודוס", מתווים מקוריים לסמל המדינה (שלא התקבלו לבסוף), וארכיון ענק, יחיד מסוגו, המתעד את פעילות חוות ההכשרה של דוד בן גוריון הצעיר ואלכסנדר זייד - חוות סג'רה ההיסטורית.
לצדם, מוצעים בקטלוג פריטים חשובים מראשית ימי הציונות והקונגרסים הציוניים, ובהם מכתב בחתימת-ידו של בנימין זאב הרצל – מכתב יוצא דופן החתום כנשיא "אוצר התיישבות היהודים", מהדורות ראשונות של החיבורים ההיסטוריים "מדינת היהודים" ו"אוטואמנציפציה!", ועוד.
בפרק השואה והאנטישמיות מוצעים, בין היתר, אוסף דרכונים גרמנים שהונפקו במיוחד ליהודים – "דרכוני J" – המתעדים את דרכו וגורלו של כל בעלים, דרכון דרכון וחותמותיו, תריסר גיליונות של העיתון הרשמי של גטו לודז' בעריכת מרדכי חיים רומקובסקי, ושתי מהדורות ראשונות של "הפרוטוקולים של זקני ציון" – הראשונות לראות אור באנגליה וארה"ב.
פרק האוטוגרפים מציע מכתב בכתב-ידו של הקצין היהודי אלפרד דרייפוס, ובו התייחסות נדירה ביותר למשפטו ולאמיל זולא – מהאזכורים המעטים לפרשה במכתביו, ולצדו גלויה משותפת, יחידה במינה, מאת מנהיגי "פועלי ציון" – דוד בן-גוריון, יצחק בן צבי, ברל לוקר ואחרים – כולם חתומים על גביה, וכן מכתבים בחתימות ידם של אלברט איינשטיין ומארק שאגאל, ועוד.
לצד כל אלו, מוצעים בקטלוג מהדורות נאות של כתבי ש"י עגנון, ספרי המקרא והמגילות, עותקים מן המהדורה הראשונה של ספרי פרנץ קפקא, יצירות אמנות והדפס מעשה ידי הרמן שטרוק, יעקב שטיינהרדט, פבלו פיקסו, ראובן רובין, נחום גוטמן ואחרים, ופריטים נוספים.
|
פריט 186:
"על אמנות הקבלה" מאת יוהנס רויכלין – הגנאו, 1517 – מהדורה ראשונה
עוד...
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
5,000
עמלת בית המכירות: 25%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
"על אמנות הקבלה" מאת יוהנס רויכלין – הגנאו, 1517 – מהדורה ראשונה
De arte cabalistica [על אמנות הקבלה], מאת יוהנס רויכלין. דפוס Thomas Anshelm, הגנאו (Hagenau), 1517 (פרטי הדפוס בקולופון). לטינית, ומעט עברית ויוונית. מהדורה ראשונה.
מהדורה ראשונה של חיבור יסוד בקבלה הנוצרית מאת המלומד הגרמני יוהנס רויכלין. על דף השער חיתוך עץ גדול המציג את סמל האצולה של רויכלין – קסדת אבירים והכיתוב "ARACAP / NIONIS" (Ara Capnionis). אות פתיחה מעוטרת (חיתוך עץ); שני איורים בעלי משמעות מיסטית בשולי אחד העמודים.
ב"תורת הקבלה", המוקדש לאפיפיור לאו ה-10, מפתח רויכלין רעיונות שהציג לראשונה בספרו הקודם, De verbo mirifico. הספר בנוי כתלת-שיח בין המקובל היהודי שמעון בן אלעזר (דמות פיקטיבית, שבשמה מאזכרת את רבי שמעון בר יוחאי, מחבר ספר הזוהר על-פי המסורת), פילוסוף פיתגוראי ומוסלמי. ברוח הרנסנס חוזר רויכלין בספרו אל "היסודות", לשיטתו – הקבלה היהודית והתורה הפיתגוראית – שאת ראשיתם הוא מזהה במשה רבנו. את יסודות אלה הוא שוזר בתיאולוגיה הנוצרית.
הספר אינו מיסיונרי, ואינו מכוון נגד היהודים, אלא פונה אל בני דתו של רויכלין במטרה לקרבם למקורות דתם ולהעמיק את אמונתם. המושג "קבלה" בספר אינו מכוון רק למיסטי ולאיזוטרי, אלא למקורות היהודיים בכלל; השיטה המוצגת בו שואבת באופן רחב וללא הבחנה מהמסורות היהודיות החוץ-מקראיות; זאת מתוך תפישה כי אמונתם תהיה חסרה ופגומה כביכול, ללא התייחסות לתורות יהודיות אלה – התורה שבעל-פה (התלמוד והמדרשים) ותורת הסוד (הקבלה, הזוהר, כתבי ר' יהודה החסיד, ר' אברהם אבולעפיה ר' יוסף ג'קטיליה, ואחרים, צירופי אותיות וגימטריה). שכן, כמו התנ"ך עצמו, זו וגם זו ניתנו למשה בהר סיני.
יוהנס רויכלין (Johannes Reuchlin, 1455-1522), מחשובי המלומדים בזרם ההומניזם הגרמני של תקופת הרנסנס; קידם תפיסה סובלנית כלפי היהודים, עסק בהנחלת כתבי הקודש היהודיים וכתבי הפילוסופיה היווניים לבני דתו, ובהוראת העברית והיוונית. למד עברית אצל יעקב בן יחיאל לואנס ורבי עובדיה ספורנו, השתלם בקבלה באיטליה, והושפע מכתביו של Pico della Mirandola (1463-1494). רויכלין נחשב לאחד מאבות הרפורמציה, אף כי העיד על עצמו שהוא מתנגד לה, ונותר נאמן לוותיקן כל ימיו.
בפולמוס המפורסם שנתגלע בינו ובין היהודי המומר יוהנס פְּפֵפֶרְקוֹרן התנגד בחריפות לשריפת התלמוד. על כך, ועל דבקותו בלימוד המסורת היהודית ובהוראתה, נרדף על ידי מוסדות הדת. חיבורו "Augenspiegel" הוחרם בצו אפיפיורי שפורסם ב-1520.
[4], LXXIXי, [1] דף (מספור דפים מעט משובש), 28.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות ומעט כתמי דיו (חלקם כהים). קרעים וקרעים חסרים בשולי דף השער וכמה דפים נוספים, חלקם משוקמים במילוי נייר. נקבי תילוע קטנים בדף השער ובכמה דפים נוספים, עם פגיעה קלה בטקסט. חתימה בעמוד השער. כריכת קלף חדשה.
לקריאה נוספת: יוסף דן, "תורת הקבלה של יוהנס רויכלין ומשמעותה ההיסטורית", בתוך: מרומי לירושלים: ספר זכרון לי"ב סרמוניטה – מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרך יד, תשנ"ח. עמודים 455-485.
תפריט נגישות
