תעודת כתב הכתרה להאדמו"ר מווישווא ב"נזר נשיאות ואמרכלות ארץ הקדושה" - כולל ויז'ניץ ומרמרוש - צפת, אדר תרצ"ז - מעשה ...

תעודת כתב הכתרה להאדמו"ר מווישווא ב"נזר נשיאות ואמרכלות ארץ הקדושה" - כולל ויז'ניץ ומרמרוש - צפת, אדר תרצ"ז - מעשה ידי יוסף צבי גייגר
תעודה צבעונית גדולה, בכתיבה קליגרפית נאה, מעוטרת בעמודים מסוגננים, בכתר ודגמים צמחיים - כתב הכתרה מטעם כולל ויז'ניץ ומרמרוש, בנתינת "נזר נשיאות ואמרכלות ארץ הקדושה" לראש האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר אב"ד אויבער-ווישא (ווישווא). צפת, אדר [תרצ"ז 1937].
" נזר נשיאות ואמרכלות ארץ הקדושה ת"ו - כתר תורה וגדולה ושם טוב... בסימן טוב ובמזל טוב... תפארת גדולה ועטרת ישועה למע"כ קדושת מרן אדמו"ר הרב הגאון הצדיק יסוד עולם, קודש הקדשים מזרע אראלים ותרשישים... שר התורה, בוצינא דנהורא... פאר הדור והדרו, קדוש ישראל... אבינו מרחמנו עטרת ראשנו וגאון עוזנו, איש אלוקים קדוש, פאר מקדושים... אב רחמן לעניי אה"ק, המפורסם בצדקתו וקדושתו רשבה"ג כקש"ת מוהר"ר מנחם מענדיל שליט"א בהרה"ג הצ' מוויזניצא, הג' אבדק"ק אובער-ווישא והגליל יע"א - נשיא אלוקים ואמרכל אה"ק...".
נשיאות ארץ הקודש של אדמו"רי בית ויז'ניץ, החלה באדמו"ר הראשון מויז'ניץ - רבי מנחם מנדל הגר בעל ה"צמח צדיק" (תק"צ-תשרי תרמ"ה), שעסק רבות באיסוף וגיוס כספים לטובת עניי צפת וטבריה ובחלוקת מעות ארץ-ישראל. עם השנים הקים ה"צמח צדיק" את "כולל ויז'ניץ" והעמיד בראשו את נאמניו רבי משה ברומער (משב"ק חצר הקודש בויז'ניץ) ורבי משה חר"ג (צייגר) מנכבדי הקהילה החסידית בצפת. לאחר זמן הפך "כולל ויז'ניץ" לכולל המרכזי ליוצאי בוקובינה וגליציה המזרחית, כשתחתיו פעלו הכוללים "כולל לבוב" ו"כולל קוסוב". בנו האדמו"ר רבי ברוך הגר (תר"ה-תרנ"ג), בעל ה"אמרי ברוך", המשיך את פועלו של אביו הקדוש כ"נשיא ארץ ישראל". לאחר פטירת ה"אמרי ברוך" נהגו כל בניו באדמו"רות, ובראשם הבכור רבי ישראל בעל ה"אהבת ישראל" שהוכתר כאדמו"ר בעיר ויז'ניץ, ואחיו האדמו"ר רבי חיים הגר - ה"טל חיים" (תרכ"ג-תרצ"ג) שהוכתר לאדמו"ר באוטיניה (הסמוכה לסטניסלב). בשנת תרנ"ה התמנה רבי חיים מאוטיניה ל"נשיא ארץ ישראל" ועמד בראש מפעל גיוס הכספים של כולל בוקובינה.
לאחר פטירת ה"טל חיים" בשנת תרצ"ג עברה "נשיאות ארץ הקודש" לאחיו הגדול האדמו"ר מויז'ניץ רבי ישראל הגר בעל ה"אהבת ישראל", שכיהן בתפקיד זה כשלוש שנים. לאחר פטירת ה"אהבת ישראל" נהגו ארבעת בניו הקדושים באדמו"רות, רבנות והרבצת תורה בערים שונות: ה"שארית מנחם" בעיר ווישיווה, ה"אמרי חיים" בעיר גרוסוורדיין, ה"דמשק אליעזר" בעיר ויז'ניץ, וה"מקור ברוך" בעיר סערט. בראש האחים עמד האדמו"ר בעל ה"אמרי חיים" (בנו השני של ה"אהבת ישראל") שניהל ביד רמה את חצר הקודש של אביהם בעיר גרוסוורדיין, אולם "נשיאות ארץ הקודש" נמסרה לאחיו הבכור רבה של ווישיווא בעל ה"שארית מנחם".
האדמו"ר מווישווא, הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל הגר (תרמ"ה-תש"א, אנצי' לחסידות, ג, עמ' צה-צו), בנו של ה"אהבת ישראל" מוויזניץ. משנת תרס"ח כיהן כאב"ד העיר וויזניץ. משנת תרפ"א אב"ד ווישווא (אויבר-וישא Vișeu de Sus), בה הקים את ישיבת "בית ישראל". לאחר פטירת אביו בשנת תרצ"ו החל לכהן באדמו"רות. מראשי "אגודת ישראל" וחבר "מועצת גדולי התורה". תורתו נדפסה בסדרת הספרים "שארית מנחם", על התורה, מועדים ושו"ת.
התעודה שלפנינו לא הושלמה, ואיננה חתומה. את התעודה הכין, כפי הנראה, ר' יוסף צבי גייגר, חתנו של רבי משה חר"ג הנ"ל. גייגר היה סופר ועסקן מוסדות התורה והחסד בצפת, אמן וצייר רב כשרון, ונודע כאבי הציור הצפתי.
[1] דף גדול. 62 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי דיו סגולה שנשפכה על הדף (יתכן שבשל כך, הופסקה הכנת התעודה שלפנינו, ואנשי ה"כולל" בצפת לא חתמו עליה לבסוף).