ספר סדרי טהרות - על מסכת כלים ועל מסכת אהלות - ה"גמרא" שחיבר האדמו"ר מראדזין - יוזעפאף-פיעטרקוב, תרל"ג-תרס"ג - ...

ספר סדרי טהרות - על מסכת כלים ועל מסכת אהלות - ה"גמרא" שחיבר האדמו"ר מראדזין - יוזעפאף-פיעטרקוב, תרל"ג-תרס"ג - מהדורות ראשונות של שני החלקים
ספר סדרי טהרות, חלק ראשון על מסכת כלים וחלק שני על מסכת אהלות, מאת האדמו"ר רבי גרשון חנוך העניך ליינער, אב"ד ראדזין:
• ספר סדרי טהרות, על מסכת כלים. יוזעפאף [יוזפוב], דפוס האחים שלמה וברוך זעצר ויחזקאל רענר, תרל"ג 1873. מהדורה ראשונה.
• ספר סדרי טהרות, על מסכת אהלות. פיעטרקוב, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, תרס"ג 1903. מהדורה ראשונה.
הספר "סדרי טהרות" הוא חיבור מקורי, מקיף וגאוני על מסכתות כלים ואהלות. מאחר ואין תלמוד בבלי וירושלמי למסכתות אלו, ערך המחבר כעין "גמרא" לשתי המסכתות. במרכז העמוד מופיעה המשנה, ואחריה ה"גמרא" שהיא ליקוט של כל דברי התלמוד הבבלי והירושלמי וכל מדרשי חז"ל השייכים לאותה משנה. סביב הטקסט של המשנה וה"גמרא" נדפסו שני פירושים מאת המחבר, פירוש ארוך ופירוש קצר. הפירוש הארוך הוא משא ומתן בשיטות ראשונים ואחרונים השייכים לנושא הנידון, והפירוש הקצר הוא פירוש מילולי ומתומצת. החיבור נערך ונסדר בסגנון דומה לגמרא, כשלאחר כל משנה מופיעה המילה "גמ'", ואף הטקסט נדפס בצורה טיפוגרפית זהה למסכתות התלמוד (גוף החיבור נדפס במרכז העמוד באותיות מרובעות, ומשני הצדדים ביאור קצר כעין "רש"י" וביאור מורחב כעין "תוספות" - ב"כתב רש"י", עם "עין משפט" ו"מסורת הש"ס" בשוליים). דבר זה עורר בשעתו פולמוס גדול. כמה מרבני וילנא פרסמו התנגדות פומבית נגד החיבור, מהטעם הבא: מאחר שהחיבור דומה מאד לגמרא, קיים חשש שברבות הימים ייחשב כחלק מהתלמוד. מאידך, החיבור זכה להסכמותיהם של רבים מגדולי הדור. בעקבות ההתנגדות נדפסה בראש כל עמוד של החלק השני (על מסכת אהלות), הכותרת "ספר סדרי טהרות", ובתחתית העמודים ההודעה כי החיבור "מלוקט מדברי התנאים והאמוראים ז"ל" (ראה על כך הרחבה בקטלוג קדם, מכירה 70, במסגרת ליד פריט 165).
שני כרכים. כרך ראשון (כלים): [10], 540 עמ'. חסר הדף האחרון של לוח המפתחות, וללא דף המפה בסוף. כרך שני (אהלות): [8], 546 עמ'. 36-37 ס"מ. נייר יבש ושביר בכרך השני. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים (בחלק מהדפים בכרך הראשון כתמים רבים). בלאי בחלק מהדפים בכרך הראשון. קרעים, בהם קרעים חסרים בדף השער של הכרך הראשון (ובמספר דפים נוספים), משוקמים במילוי נייר, וקרעים קטנים חסרים בשולי דף השער ודפים נוספים בכרך השני. חותמות. כריכות חדשות (אינן אחידות).