נחלת שמעון - פולנאה, תקפ"א - מהדורה שנייה עם הוספות מגדולי החסידות

נחלת שמעון - פולנאה, תקפ"א - מהדורה שנייה עם הוספות מגדולי החסידות
ספר נחלת שמעון, מאמרי מוסר וחסידות על פרשיות התורה, מאת רבי שמעון דייטש אשכנזי אב"ד דובראמיל, תלמיד רבי אלימלך מליז'נסק. פולנאה, חסר שם מדפיס, [לפני תקפ"א 1821]. מהדורה שנייה עם הוספות.
במהדורה הראשונה (לאשצוב, תקע"ה), שיצאה לאור ע"י תלמיד המחבר רבי שמואל מפרעמיסלא, לא נדפסו דברי תורה על פרשת בראשית ומספר פרשיות נוספות. במהדורה שלפנינו נוספו ליקוטים לפרשיות אלה, מספרי חסידות אחרים, וכפי שנכתב בשער: "עשינו סמיכות חכמים ללקט אורות וביאורים מגאוני הזמן שהיו בימי הגאון המחבר ז"ל... מספר היקר רב ייבי... וחברנו את האוהל להיות אחד...". הוספות אלו מופיעות במהדורה זו בלבד, ואילו המהדורות הבאות אחריה נדפסו על פי המהדורה הראשונה, ללא ההוספות.
בהסכמות ובהקדמת תלמיד המחבר שבראש הספר שלפנינו, וכן בפסקה שנדפסה לפני פרשת חיי שרה, מסופר כי חלק גדול מכתבי המחבר עלו באש בשריפה שפרצה בקהילתו. מסיבה זו לא נשמרו חידושיו לפרשיות הנ"ל. לעומת זאת, במהדורה הראשונה משער המו"ל (בדף כ/2), כי המחבר לא רצה להאריך בדברים נשגבים הכרוכים בעשרה דורות מאדם ועד נח.
המחבר, רבי שמעון דייטש אשכנזי אב"ד דובראמיל (נפטר חשון תקס"ב), גאון וקדוש, מחשובי תלמידיו של רבי אלימלך מליז'נסק. נקדש ונערץ ע"י גדולי החסידות. שמועותיו מובאות בהערכה בכתבי גדולי החסידות, כדוגמת ה"בני יששכר", "מלוא הרועים", רבי אלכסנדר מקומרנא, רבי משה מקוז'ניץ ועוד. התכתב בהלכה עם גדולי רבני דורו, והשאיר אחריו בכתב-יד חיבורים רבים על הש"ס והפוסקים, ושאלות ותשובות. לאחר פטירתו כילתה שריפה את כל חיבוריו. חיבורו זה נכתב ע"י תלמידיו שהעלו על הכתב את דרשותיו שנשא מידי שבת בשבתו. המחבר לא השאיר אחריו צאצאים. הספר נקרא ע"י המו"ל "נחלת שמעון", כי "זה חלקו מכל עמלו, לא הניח אחריו ברכה זרע ברך, כי אם בגפו יבא בגפו יצא, וזאת יהיה לו למורשה" (מהקדמת המו"ל). בעל ה"ישועות יעקב" כותב בהסכמתו לספר: "בעת היות משכני בק' יערסלב, היה סמוך ונראה אלי, וכמה פעמים היה לו פתחון פה לפני בענינים הנוגעים לדינא, וכל דבריו בחזקת בדוקין". בספר זה מביא המחבר מדברי רבו הגדול מליז'נסק: "וכן הוא בספר מו"ר הרב הקדוש מו' אלימלך זללה"ה" (פרשת וארא). מקום מנוחתו של רבי שמעון אשכנזי בעיר דובראמיל היה למקום תפילה, ועד לימי השואה היו רבים הנוהרים להעתיר תפילה במקום קבורתו. מאחר שלא זכה לבנים, הונהג בבית מדרשו שבעירו לומר תפילת "עלינו לשבח" אחר תפילת שחרית של שבת לפני קריאת התורה, והיו אומרים קדיש מיוחד לעילוי נשמתו (אור יקרות לרש"ח פרוש, ד', עמ' שעט). האדמו"ר בעל "בית אברהם" מסלונים היה רגיל לספר בשם רבי שמעון מדובראמיל, שהיה מתאר את רוממות יום השבת בביתו של רבי אלימלך מליז'נסק. הוא סיפר כי קדושת השבת היתה כה מורגשת בבית רבו, עד שבכל יום שישי היו העוזרות המבשלות במטבח מבקשות סליחה אחת מהשניה, כפי הנהוג בערב יום כיפור בתפוצות ישראל, "כדי שלא יעכב אותן מלהרגיש קדושת השבת, על ידי התרעומת שיש מזו על זו", והוסיף רבי שמעון מדובראמיל, שבעת שראה זאת, אמר לו רבי אלעזר, בנו של רבי אלימלך: "ראה איך מגיע אור שבת קודש של מר אבא... אפילו השפחות משיגים האור" (בית אברהם, סלונים, עמ' סז, רנט).
[48] דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים גדולים בדפים רבים. סימני עש קלים, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים בשולי דף השער ודפים נוספים, ללא פגיעה בטקסט. חותמות ורישומים. כריכת עור חדשה.