שני "מכתבי חסות" שהונפקו בידי שגרירות שווייץ בבודפשט – חתומים בידי חסיד אומות העולם קרל לוץ – בודפשט, 1944

שני "מכתבי חסות" שהונפקו בידי שגרירות שווייץ בבודפשט – חתומים בידי חסיד אומות העולם קרל לוץ – בודפשט, 1944
שני "מכתבי חסות" [Schutzbrief] שהנפיקה שגרירות שווייץ בבודפשט עבור הזוג היהודי אוסקר ויולאן (Jolan) סאמק (Szamekiu / Szamek). בודפשט, 9 בדצמבר 1944. גרמנית והונגרית.
מכתבים מודפסים במכונת כתיבה, בגרמנית ובהונגרית, על גבי נייר מכתבים של המחלקה לאינטרסים זרים של השגרירות השוויצרית (Schweizerische Gesandtschaft, Abteilung für fremde Interessen), שנוהלה בידי הדיפלומט קרל לוץ; עם תמונות דרכון. המכתבים מעידים כי ד"ר אוסקר סאמק, רופאה של הנציגות הדיפלומטית הרומנית לשעבר, ואשתו יולאן, נמצאים תחת חסותה של שגרירות שווייץ תוך "שמירה על האינטרסים הרומניים".
כל אחד מן המכתבים חתום פעמיים בחתימת ידו של לוץ, בחותמות שגרירות שווייץ בבודפשט (בגרמנית ובצרפתית), ובחתימת ידו של מזכיר משרד החוץ ההונגרי בבודפשט (מכתבו של אוסקר חתום גם בחותמת משרד החוץ ההונגרי). בתחתית שני המכתבים אישור נוסף בכתב-יד, ברוסית; מתוארך ל-6 בפברואר 1945, בודפשט.
שמה של יולאן סאמק (Jolan Szamek), עקרת בית מבודפשט, מופיע ברשימת הנוסעים שהגיעו לניו יורק, ב-14 באוגוסט 1947. על-פי הרשימה, בעלה נמצא בבקשצ'בה, שבהונגריה.
במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20 התעצם המתח בין רומניה להונגריה, בעיקר סביב השליטה בחבל הארץ טרנסילבניה, שהוענק לרומניה בחוזה טריאנון, על-אף שכמחצית מתושביו היו הונגרים אתניים. בראשית מלחמת העולם השנייה חברו רומניה והונגריה, שהונהגו שתיהן בידי משטרים פשיסטיים, למדינות הציר, ולחמו כנגד ברית המועצות. לאחר הפיכה ברומניה שהדיחה את הדיקטטור אנטונסקו (23 באוגוסט 1944), החליפו הרומנים צד והצטרפו לבעלות הברית, במידה רבה כדי לחזק את אחיזתם בטריטוריות ההיסטוריות אותן החשיבו לרומניות. באותה עת נותקו היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, והושהתה פעילותה של שגרירות רומניה בבודפשט; מכתבי החסות שלפנינו נועדו להגן על בני הזוג היהודים אוסקר ויולאן סאמק, אשר מצאו עצמם באחת ללא הגנה דיפלומטית, חשופים להתנכלות המשטר העוין.
קרל לוץ (Carl Lutz, 1895-1975), דיפלומט שוויצרי. בשנת 1942 מונה לסגן קונסול שגרירות שוויצריה בהונגריה הממונה על "המחלקה לאינטרסים זרים", ופעל לזירוז יציאת היהודים מהונגריה, שגבולותיה עוד היו פתוחים בשלב זה.
ערב כיבוש הונגריה בידי הגרמנים הוציא לוץ לפועל את רעיון הנפקת "מכתבי החסות" – רעיון אותו הגה משה (מיקלוש) קראוס, מנהל המשרד הארצישראלי בבודפשט – שהעניקו הגנה דיפלומטית ליהודים בעלי אשרות הגירה (לימים אומץ רעיון מכתבי החסות בידי שגרירים אחרים, והיה אחראי להצלתם של יהודים רבים). לוץ גילה מסירות יוצאת דופן להצלת היהודים, גם כאשר התהדק המצור סביב העיר בודפשט, סירב לעזוב את העיר. רק בשנת 1945, עם כיבוש העיר בידי הצבא האדום, עזב לוץ לשווייץ. על פועלו להצלת יהודים בשואה הוכר קרל לוץ כ"חסיד אומות העולם" בשנת 1965.
שני מכתבים, [1] דף כ"א, 29.5 ס"מ. מצב בינוני עד בינוני-גרוע. סימני קיפול לאורך ורוחב. קרעים, חלקם ארוכים, רובם בשוליים ולאורך קווי הקיפול (פגיעות קלות בטקסט); המכתב שניתן ליולאן סאמק שוקם בהדבקת דף נייר בגב (נייר מכתבים של המחלקה לאינטרסים זרים של השגרירות השוויצרית). כתמים. קמטים.