ספר תווים בכתב ידו של "מלך החזנים" יוסל'ה רוזנבלט, ששימש אותו בהופעותיו – כולל יצירות שלא הוקלטו ולא נדפסו

ספר תווים בכתב ידו של "מלך החזנים" יוסל'ה רוזנבלט, ששימש אותו בהופעותיו – כולל יצירות שלא הוקלטו ולא נדפסו

ספר תווים בכתב ידו של החזן יוסף (יוסל'ה) רוזנבלט. [ארצות הברית, ראשית שנות ה-30]. עברית, יידיש ואנגלית.
ספר תווים כתוב בכתב ידו של גדול החזנים במאה ה-20, "מלך החזנים" יוסף (יוסל'ה) רוזנבלט, אשר שימש אותו בהופעותיו. בספר שלפנינו תווים ל-69 יצירות – תפילות וזמירות יהודיות בעברית וביידיש, מעט שירים פופולריים ואריה אופראית, חלקם הולחנו בידי רוזנבלט וחלקם בידי יוצרים אחרים – כתובים בכתב-יד על דפי חַמְשָׁה. חלק מהקטעים לא ראו אור מעולם.
בין היצירות בספר: "ביים כותל מערבי", "לאמיר זיך איבער בעטען", "רצה עתירתם", "כבקרת", "ואני תפלתי", "רחם נא", "השיר שהלוים", "השם נפשנו בחיים", "המבדיל", ועוד. מתחת לתווי "שושנת יעקב" (עמ' 53) נכתבו מילות השיר "הנרות הללו". נראה שללחן הקיים ל"שושנת יעקב" הותאם טקסט אחר לכבוד חג החנוכה. היצירה לא ראתה אור בימי חייו של רוזנבלט ולא הוקלטה על ידו (לאחרונה הוקלטה בפעם הראשונה על ידי החזן מוטי בויאר).
לצד כמה מהיצירות, הוסיף רוזנבלט רישומים קצרים בכתב-ידו, חלקם אודות המקום והזמן שבו הולחנו. בסוף הלחן לתפילה "לעולם יהא אדם" (עמ' 15): "געענדיגט אין באהן פאן אינדיאנאפאליס נאך נויארק זאנטאג יאנואר 16. 1927" [הושלם ברכבת מאינדיאנפוליס לניו יורק, יום ראשון, 16 בינואר 1927]. השיר "לעולם יהא אדם" הוקלט לראשונה ימים ספורים לאחר מכן, ב-20 בינואר (ראו רשומות אתר האינטרנט Discography of American Historical Recordings), אבל כפי הנראה לא יצא לאור בחייו.
בסוף הלחן לקטע "רבי ישמעאל" (עמ' 19): "התחלתי ביום 17 דעצ. 1926 בסיאטל. וואש. וגמרתי בדרך מנויארק לשיקאגא ביום 10 March 1927". השיר הוקלט ב-18 באוקטובר 1928.
בסוף הלחן לניגון "דיא תפילין" (עמ' 75): "קאמפאנירט פאן הערמאן וואהל, בעגלייטונג פיר פיאנא ביא חזן יוסף ראזענבלאטט ש"ץ בנויארק" [הולחן בידי הרמן וואהל, ליווי לפסנתר בידי החזן יוסף רוזנבלט שליח ציבור בניו יורק] – המלחין והמנצח הרמן וואהל (1877-1936) ניצח במשך שנים רבות על המקהלה שליוותה את רוזנבלט בהופעותיו.
בסוף הלחן לשיר "מנחל בדרך" (עמ' 104): "Composed by Josef Rosenblatt" [הולחן בידי יוסף רוזנבלט]. ייתכן שהשיר לא נדפס ולא הוקלט על ידי רוזנבלט.
כן מופיעים בכתב-ידו של רוזנבלט שמות המלחינים והמעבדים של מרבית היצירות, הערות שונות, הנחיות לביצוע ותיקונים שונים. לחלק מהתווים שבמחברת נוספו המילים בכתב-יד שונה, בעט או בעפרון, מתחת החמשה, ובחלקם מצוינת השנה בה הולחנו. העמודים ממוספרים בכתב יד.
בפתח הספר תוכן עניינים מודפס במכונת כתיבה על נייר המכתבים האישי של הנרי רוזנבלט, בנו של יוסף, ובו רשומות מרבית היצירות המופיעות בספר. רישומים בעפרון ליד רוב הקטעים מציינים באיזה מועד יש לבצעם. על דף הבטנה הקדמי רישום בעלות של הנרי רוזנבלט (אנגלית).
[210] עמודים כתובים (ועוד עמודים ריקים) + ([1] דף תוכן עניינים מודפס על נייר המכתבים האישי של הנרי רוזנבלט), 30 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים קלים. נייר שביר. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות קלות בטקסט או בתווים. תיקונים בנייר דבק בחלק מהדפים. השוליים העליונים של כמה מהדפים קצוצים, עם פגיעות קלות בטקסט ובמספור העמודים. דפים מנותקים ומנותקים חלקית. כריכת עור עם הטבעה מוזהבת. בלאי ופגמים בכריכה. שדרה מנותקת וקרועה (עם חוסרים).
מקור:
1. הנרי רוזנבלט, בנו של יוסף (רישום בעלות שלו מופיע על דף הבטנה הקדמי).
2. אוסף ג. אטלס, תלמידו וידידו הקרוב של הנרי רוזנבלט.

החזן והמלחין יוסף (יוסל'ה) רוזנבלט (1882-1933) נחשב לגדול החזנים שקמו לעם היהודי במאה ה-20; זמר בעל יכולות שירה וירטואוזיות שהותיר חותם בל יימחה על עולם החזנות. גון הצליל הייחודי של הטנור רוזנבלט זכה להכרה בקרב קהילות ישראל ובקרב הציבור הרחב – באירופה, בארצות הברית ובארץ ישראל.
רוזנבלט נולד בבילה צרקווה ("שדה לבן" שבדרום רוסיה, כיום באוקראינה), לאביו החזן רפאל שלום. בילדותו עקרה המשפחה אל סדיגורה שבבוקובינה, באימפריה האוסטרו-הונגרית, שם נחשף לניגון החסידי המיוחד שתרם רבות לעיצוב אמנותו. כבר בגיל תשע החל להופיע, והפך לחזן פופולרי ומבוקש, בגיל 17 השתלם בזימרה בווינה, ויצא לסיבוב הופעות ברחבי האימפריה האוסטרו-הונגרית. לאחר נישואיו קיבל משרת חזן במונקאטש, וב-1901 עבר לברטיסלבה (פרשבורג), אז יצא שמו בכל רחבי אירופה כחזן בעל קול נדיר ביופיו. לאחר מכן התקבל למשרת החזן הראשי בקהילת המבורג האמידה. בשנת 1912 היגר לארצות הברית, והיה לחזן קהילת יוצאי הונגריה "אוהב צדק" בניו יורק. במהרה החל לתור את ארצות הברית לארכה ולרוחבה, ולהופיע בפני קהל גדול.
בראשית הקריירה המוזיקלית הענפה שלו נהג רוזנבלט לאלתר לחנים בזמן התפילה בציבור. בחלוף הזמן רשם בתווים את לחניו, והם היו ליצירות מוזיקליות שביצע בנוסח קבוע בהופעות. על-פי ההערכות הלחין מעל ל-600 יצירות. רוזנבלט אף פרסם ספרים עם לחניו, בהם "זמירות יוסף" (1906) ו"תפילות יוסף" (1927), והפיק הקלטות רבות עם ביצועיו לשירים בלחנים מקוריים פרי עטו, לזמירות יהודיות עממיות וליצירות של מלחינים שונים. הוא אף תרם את קולו לסרט "זמר הג'אז" (1927), סרט הקולנוע הראשון באורך מלא ששילב פסקול מוזיקלי מוקלט וקטעי דיבור ושירה מסונכרנים לתמונה. הסרט, שזכה להצלחה גדולה, סימן את תום עידן הסרט האילם ועלייתו של הסרט המדבר, והקנה לרוזנבלט שם עולם בתולדות הקולנוע.
בראשית 1933 נסע לארץ ישראל, שם ערך סיבוב הופעות, בלוויית בנו הנרי, לצד המלחין והפסנתרן נחום נרדי, והשתתף בצילומי סרט נוסף – "חלום פון מיין פאלק" ("חלום עמי"). בסרט מתועד רוזנבלט כשהוא שר באתרים ברחבי הארץ – בהר הצופים, במערת המכפלה, בים המלח ועוד. במהלך צילומי הסרט שבתה ארץ ישראל את ליבו של רוזנבלט והוא החליט להשתקע בה, אולם חי בה לזמן קצר בלבד: ביום 19 ביוני 1933, במהלך צילומי הסרט, חש ברע, הובהל לבית החולים ונפטר כעבור זמן קצר; הוא נטמן בהר הזיתים. לאחר מותו עסק בנו הנרי בעיבוד מוזיקלי מחודש של כתביו.