בן פורת יוסף – קוריץ, תקמ"א – עותק מיוחס של המו"ל חתן המחבר רבי אברהם דוב מחמלניק ושל בנו רבי יעקב פנחס חתן רבי ...

בן פורת יוסף – קוריץ, תקמ"א – עותק מיוחס של המו"ל חתן המחבר רבי אברהם דוב מחמלניק ושל בנו רבי יעקב פנחס חתן רבי ברוך ממז'יבוז'

ספר בן פורת יוסף, דרושים על ספר בראשית, ע"פ פשט רמז דרוש סוד, עם שו"ת בסופו, מאת רבי יעקב יוסף הכהן כ"ץ אב"ד פולנאה. בסוף הספר נדפסה לראשונה האיגרת המפורסמת ששלח הבעל שם טוב לגיסו רבי גרשון מקיטוב. קוריץ, דפוס צבי הירש בן אריה ליב [מרגליות] וחתנו שמואל בן ישכר בער סגל, [תקמ"א 1781]. מהדורה ראשונה.
ספר זה הוא ספרו השני של המחבר, שנדפס כשנה לאחר ספרו הראשון "תולדות יעקב יוסף". גם בספר זה כבקודמו מרבה המחבר להביא מתורת רבו המובהק רבינו ישראל בעל שם טוב.
לפנינו עותק מיוחס שהיה שייך למו"ל הספר, חתן המחבר – הרה"ק רבי אברהם דוב אוירבך מחמעלניק, ועבר לאחר מכן לבנו הרה"ק רבי יעקב פנחס אוירבך מלעטשוב, חתנו של הרה"ק רבי ברוך ממז'יבוז'.
בדפי המגן האחוריים רישומים המעידים על כך: "זה הספר בן פורת יוסף הי' של רשכב"ה הרב מחמעלניק ונתן לי אבי במתנה"; "זה הספר בן פורת יוסף שייך להרב המופלג בתורה וביראה החכם השלם כבוד שמו ר' יעקב פנחס בהרב האי גאון הרב מחמעלניק חתן הרב הקדוש ר' ברוך ממעזבוז ואיתן מושבו פ"ק מעזבוז"; "הרב מלעטשוב". רישום נוסף בדף השער: "להרב ר' יעקב פינחס".
הרה"ק רבי אברהם דוב אוירבך (נפטר תקע"א), תלמיד הבעש"ט, שהעיד עליו "שהוא לומד תורה לשמה". רבי אברהם דוב, שהביא את הספר שלפנינו לדפוס, מוזכר בשער בתור חתן המחבר, אבל למעשה היה נשוי לנכדתו, בת חתנו רבי צבי (בן רבי חיים צאנזיר מראשי הקלויז בברודי). לפי המסופר, הבעש"ט עצמו הוא שהציע את השידוך, ואף הבטיח לזוג הצעיר מזונות על שולחנו במשך שנה אחת. במשך שנה שלימה אכל את מזונותיו על שולחנו של הבעש"ט, כשהבעש"ט מקפיד שלא להסב לסעודה בלעדיו. לאחר מכן, עבר לאכול מזונות בבית חותנו-זקנו בעל ה"תולדות". קיבל בחסידות ועבודת ה' מחותנו-זקנו וכן מרבי דוב בער – המגיד ממזריטש. כיהן כרב בחמלניק, ולאחר פטירת חותנו ה"תולדות" מילא את מקומו בפולנאה. שלושה מבניו השתדכו עם בית הבעש"ט: בנו רבי משה זאב היה חתן רבי צבי בן הבעש"ט, בנו רבי יעקב פנחס היה חתן רבי ברוך ממז'יבוז' נכד הבעש"ט (בן בתו אדל), ובנו רבי יוסף יוסקה היה חתן רבי נחמן מברסלב. כאמור, הספר שלפנינו יצא לאור על ידו, כפי שנכתב בשער. שנה קודם לכן היה רבי אברהם דוב שותף להוצאת הספר הראשון של חותנו-זקנו "תולדות יעקב יוסף" (בקוריץ תק"ם; בשער נכתב גם שמו של חתן בעל ה"תולדות" רבי אברהם שמשון מראשקוב, אך מצוין שהוא כבר התיישב בארץ ישראל; ראה פריט קודם). שנה לאחר מכן (בשנת תקמ"ב) הוציא לאור ספר שלישי מתורת חותנו-זקנו – ספר צפנת פענח (ראה פריט הבא). גם לאחר שהתמנה רבי אברהם דוב לרבה של פולנאה, המשיך להיות מכונה כרבה של חמעלניק (בהסכמות לספרים שנדפסו בפולנאה).
בנו, הרה"ק רבי יעקב פנחס אוירבך מלעטשוב, היה חתנו של רבי ברוך ממז'יבוז' נכד הבעש"ט (בן חתנו הרה"ק רבי יחיאל). הוא נישא לבתו של רבי ברוך – מרת אדל, שהייתה קרויה על שם אם אביה, בת הבעש"ט. רבי יעקב פנחס היה בעל הדפוס במז'יבוז', והוא מוזכר בהסכמותיו של ה"אוהב ישראל" מאפטא שכיהן אז במז'יבוז' והסכים על ספרים שנדפסו שם ("הרב החסיד המפורסם בנן של קדושים מו"ה יעקב פנחס נ"י חתן הרב הקדוש וברוך זלה"ה מפה...", "...הרב המופלג... כבוד מהור"ר יעקב פנחס נ"י מחזיק הדפוס דפה ק"ק מעזיבוז..."; ראה: אגרות האוהב ישראל, עמ' קטז, רכב).
בדף השער ובדפי המגן רישומים נוספים, בהם רישומים של אחד מבני המשפחה: "...פנחס נ"י אויערבאך חתן ה"ר צבי מנחם נ"י".

[1], ק דף. 32 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים וכתמי שעווה. סימני עש בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים בחלקם במילוי נייר. פיסת נייר מודבקת בשער (על גבי מסגרת השער) ועליה חותמת צנזורה. רישומים. חותמות. כריכת עור חדשה.

אגרת הקודש של הבעש"ט
במהדורתו הראשונה של הספר בן פורת יוסף, נדפסה לראשונה (בסוף הספר) אגרת הקודש המפורסמת ששלח הבעש"ט לארץ ישראל אל גיסו רבי גרשון מקיטוב שהתגורר בירושלים. האגרת ניתנה מהבעש"ט אל המחבר הרב מפולנאה, בעת שהיה בדעתו לעלות לארץ הקודש, בחורף תקי"ב, כדי שיתנה לרבי גרשון מקיטוב. לאחר שתוכנית הנסיעה התבטלה, נשארה האגרת בידי המחבר, ונמסרה על ידו להדפסה "כדי לזכות עמינו בני ישראל". באגרת זו מספר הבעש"ט באריכות על "השבעת עליית נשמה" שערך בימי ראש השנה של שנת תק"ז ותק"י, ובה מספר: "ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר, והשיב לי... בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותיך חוצה".
ה"שרף" רבי אורי מסטרליסק סיפר על האדמו"ר רבי מרדכי מנשכיז שהיה לומד את האיגרת בכל יום: "היה חיוב אצל הצדיק מנישחיז ללמדה בכל יום, לא יגרע, כמו הנחת תפילין ממש". ועוד אמר בשמו, שבאיגרת זו מרומזים שלושה שמות קדושים, ש"אפשר לידע על ידיהם קץ הגאולה" (אמרי קדוש השלם, ירושלים תשכ"א, עמ' מז, אות מ).

ספרי הרה"ק רבי יעקב יוסף מפולנאה – "תורה מגן עדן"

ספריו של הרה"ק רבי יעקב יוסף מפולנאה, בעל ה"תולדות", הנם המקור החשוב והאותנטי ביותר לתורת הבעש"ט. במאות מקומות מביא המחבר דברי תורה ששמע באזניו מפי רבו הבעש"ט – לאורך הספרים הודגשו בכל פעם מקומות אלה והם פותחים במילים "שמעתי ממורי".

חביבות מיוחדת נודעה לספריו אצל גדולי החסידות שהפליגו בקדושת המחבר וספריו. המגיד ממזריטש אמר עליו כי זכה לגילוי אליהו והשיג מדרגות גבוהות. רבי פנחס מקוריץ אמר כי עוד לא היו ספרים כאלה בעולם, וכי תורתו היא מן השמים. הוא היה אומר שכל הספרים החדשים אינם עפ"י האמת, לבד מספרי הרב מפולנאה שהם "תורה מגן עדן", ובכל דיבור "ושמעתי ממורי" אפשר להחיות מתים [!].

בקטלוג שלפנינו המהדורות הראשונות של שלושה מספרי הרה"ק מפולנאה, שנדפסו בקוריץ שנה אחר שנה (תק"מ, תקמ"א ו-תקמ"ב): ספר תולדות יעקב יוסף, ספר בן פורת וספר צפנת פענח (פריטים 39-41).