כתב-יד, עמר מן על האדרא זוטא, לרבי מנחם די לונזאנו – קטעים שלא נדפסו – המאה ה-18/17

כתב-יד, עמר מן על האדרא זוטא, לרבי מנחם די לונזאנו – קטעים שלא נדפסו – המאה ה-18/17
כתב-יד, עמר מן, ביאור על האדרא זוטא, מאת רבי מנחם די לונזאנו. [אירופה, המאה ה-18/17].
כתיבה אשכנזית נאה. נוסח האדרא זוטא הועתק במרכז העמוד באותיות גדולות, והפירוש (באותיות קטנות יותר) משני צדיו, בשתי עמודות.
לפנינו העתקה אשכנזית של החיבור "עמר מן" מאת רבי מנחם די לונזאנו (רמד"ל), מגדולי החכמים והמקובלים בתקופת האר"י. רמד"ל הוא המקובל היחיד שהשיג על דברי האר"י. הוא קיבל את שיטת האר"י וכתב חיבורים בדרכו, אך בכמה מקונטרסיו ("אמרי אמת" על כתבי האר"י, "אמרי אמת" על כתבי רבי יוסף ן' טבול ועוד) חלק על פרטים רבים שכתב האר"י ובעיקר על דברים שכתבו תלמידי האר"י בשמו. דבריו הקשים והחריפים נגד קבלת האר"י גרמו לכך שקונטרסיו נעתקו בכתבי-יד מעטים בלבד. לצד קונטרסים אלו, הוא חיבר את הפירוש לאדרא זוטא שלפנינו – "עמר מן" (בגימטריא: "מנחם בן ליהודה לונזאנו", כפי שמופיע בהקדמת החיבור שאינה בעותק שלפנינו), שאף בו השיג כמה פעמים נגד האר"י ותלמידיו. הוא מאריך בהתנצלויות כאשר הוא נאלץ לחלוק על קבלת האר"י, ובמקום אחד הוא כותב: "בשמים עדי שאיני כתוב זה להתפא' ומה אתפאר שאני בעצמי יודע שאני כאסתרא בלגינא ואין בי לא דעת ותבונה... אבל אני כותב זה לאהבת האמת ולמען אחי ורעי שלא יפלו במהמורות...".
בשונה מקונטרסי ההשגות שזכו כאמור לתפוצה דלה, החיבור "עמר מן" נעתק בכמה וכמה כתבי-יד (לדוגמה: כתב-יד ירושלים, שוקן 70053; ירושלים, בניהו ק 146; לונדון, מונטיפיורי 336). חיבור זה אף נדפס בתקופה מאוחרת (בווילנא תרע"ג), על ידי תלמידי הגר"א, אלא שבמהדורת הדפוס נשמטו כל הביטויים נגד האר"י ותלמידיו, כשלעתים מדובר בפסקאות רבות וארוכות.
דוגמאות להשמטות כאלו ניתן לראות מתוך השוואת כתב-היד שלפנינו מול הדפוס. כך לדוגמה, לפנינו בדף [8], סימן ב: "ודלא כהאר"י שכתוב בפירוש ספרא דצניעותא שנקרא כן לאפוקי חכמה... וכל תלמידיו טעו בזה ולא ראו...". קטע זה נמחק בדפוס (ג ע"א). בקטע נוסף (דפים [13-15], סימנים ה-ו) ישנם כמה וכמה ביטויים חריפים נגד רח"ו ותלמידי האר"י: "...כי מהרח"ו נשתבש בתחילת הקדמתו לפי' אדרא זו... ודע נאמנה כי האר"י בתחלת ענינו לא ידעו ולכן כתב בפי' ספרא דצניעו' קצת דברים שצריכים תיקון וגם אח"כ בנוח עליו רוח הקדש רוח חכמה ובינה לא גילה לתלמידו אלא ברזים רזים ועמוקים והם לא הבינו עצתו ולא ירדו לסוף דעתו כי הוא כתבו כן להעלימו מהם ולכן בכל מקום שנוגע לסו' זה נבוכים הם בארץ יחוגו וינועו כשיכור וכל חכמתם תתבלע זולת של מ"ו הרב רח"ו שכתבו ברמז... כי הגיד לי מ' אברהם מונסון שהעיד לו הר"ר משה יונה כי בשעת פטירתו של האר"י אמר לתלמידו השמרו לכם דעו נאמנה שאין בידכם שום הקדמה בשלימות אמרו לו אדונינו אפי' הרב ר' חיים ויען ויאמר בלשון לעז אלג"ו קונט"ו איזה קצת הוא יודע יותר מכם מעט מזעיר ולא כביר... וראיתי למוהרח"ו בפירוש לשונות מהזוהר בפ' האזינו שמעדו קרסוליו מלהאמין סברות אלו המשונות וכמה קושיות ראיתי בדבריו...". במהדורת הדפוס (ד ע"א) הושמטו קטעים הללו, ונוצר קטע מעובד המנוסח מחדש באופן שלא יורגש המחסור בהשמטות.
על השגותיו של רמד"ל בחיבור זה השיב רבי נפתלי בן רבי דוד בספרו "בן דוד" (אמשטרדם תפ"ט). רבי נפתלי מצטט לעתים את הביקורת של רמד"ל כדי להפריכה, אם כי לעתים נמנע מלהעלות את הדברים על הכתב: "הנה אחר זה מאריך הרב בדברי חדודים על האר"י זצוק"ל ותלמידיו עד שלא אעלה אותם על הנייר..." (דף יב ע"ב; בהתייחסות לדברים שהובאו לעיל מעמר מן, סימנים ה-ו).
על דף המגן נרשם: "שייך להרבני הנגיד המפורס' מו' אליעזר יואל מארגאסי' מק' בראד". בסוף הספר רישום בגרמנית מלמברג 1813.
המחבר, רבי מנחם די לונזאנו (ש"י?-לפני שפ"ו; מכונה בקיצור: רמד"ל), מגדולי החכמים והמקובלים בתקופת האר"י. נולד באיטליה ונדד רבות בחייו. בשנת של"ה הדפיס את חיבורו "דרך חיים" בקושטא, וסמוך לאותו זמן עלה לארץ ישראל, שם נפגש והתיידד עם תלמידי האר"י. תחילה התיישב בירושלים, לאחר מכן עבר לצפת. בשנת שמ"ז הדפיס בה את הספר "מדרש אגור" (מדרש שלשים ושתים מדות) אשר ההדיר. בהמשך שהה במצרים, לאחר מכן חזר לירושלים, משם הגיע לדמשק, ולאחר מכן חזר לאיטליה. בסוף ימיו חזר לירושלים ובה נפטר. בשנת שע"ח הדפיס בוונציה את חיבורו הכולל "שתי ידות", המאגד עשרה מחיבוריו (כנגד כל אצבע שב"שתי ידות"). ביניהם: אור תורה, מעריך, עבודת המקדש, דרך חיים, טובה תוכחת, ועוד. בשל חוסר תקציב לא סיים להדפיס את כל עשרת החיבורים באותה עת. במהלך השנים נדפסו חיבוריו הרבים במספר מהדורות, אך כמה מהם נותרו בכתב-יד (ראה פירוט חיבוריו במבוא לספר 'דרך חיים', הוצאת אהבת שלום, ירושלים תשע"ב).
[112] דף (ובנוסף, [11] דף ריקים בתחילת הספר ו-[10] דף ריקים בסופו). 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. רישומים. כריכה חסרה ברובה (נותר רק הלוח האחורי).