עטרה וקישוטים לטלית – מיוחסות לאדמו"רי קוסוב

עטרה וקישוטים לטלית – מיוחסות לאדמו"רי קוסוב

עטרה וקישוטים לטלית. [שנות הת"ר, המאה ה-19 בקירוב].
חוטי כסף, כותנה. עבודת "שפאניער ארבעט" (עבודת רקמה אמנותית-יהודית, שנעשתה בגליציה בלבד. תרגום השם מיידיש: "עבודה ספרדית". לפי האגדה, מקורה של טכניקה זו במגורשי ספרד שהגיעו לאירופה).
העטרה וקישוטי הטלית שלפנינו הגיעו מעזבון משפחות חר"ג-גייגר מצפת. על פי עדות בני המשפחה מקורם בטלית שבה השתמשו אדמו"רי קוסוב-ראדוביץ בצפת. לפי עדותם, הטלית שימשה תחילה את האדמו"ר רבי יוסף אלטר הגר מראדוביץ (בנו השני של רבי חיים מקוסוב בעל ה"תורת חיים", עלה לצפת בשנת תרל"ג, ועבר אח"כ לחיפה, בה נקבר בשנת תרל"ט), ואח"כ עברה ליד בנו האדמו"ר רבי משה הגר מראדוביץ, שנקבר בצפת בכסלו תרס"ב (1901). הטלית הקדושה של האדמו"ר הגיעה לידי רבי משה חר"ג (צייגר), ממונה כולל קוסוב-ויז'ניץ בצפת ומקורבם של האדמורי"ם הנ"ל, וממנו הגיעה הטלית ליד נכדו (בן-בתו) רבי יוסף צבי גייגר. עם השנים בלתה הטלית והתפוררה ונותרו ממנה רק העטרה והקישוטים שלפנינו.
האדמו"ר רבי משה האגר מרדוביץ (ת"ר-תרס"ב, אנצ' לחסידות, ג', עמ' רסד-רסה), בעל "ויקח משה", בנו של האדמו"ר מראדוביץ רבי יוסף אלטר האגר (תק"פ-תרל"ט, שהיה בנו השני של האדמו"ר רבי חיים מקוסוב וחתן בנו של האדמו"ר רבי משה צבי מסאווראן). בשנת תרל"ג עלה אביו האדמו"ר לעיה"ק צפת ומינהו על מקומו בעיר ראדוביץ, אך הוא מסר את כס האדמו"רות לבנו רבי ישראל ועלה בעקבות אביו לעיה"ק צפת (בהמשך עבר אביו הקדוש לחיפה וקברו נמצא בבית הקברות העתיק בחיפה). בשנת תרנ"ז השתקע רבי משה בחיפה והיה מאבות הישוב האשכנזי בעיר. בשנת תרנ"ט שב לצפת (ראה אודותיו בהקדמת המהדורה החדשה של ספרו "ויקח משה" בהוצאת ישיבת ויזניץ – בני ברק, תש"ס).

3 פריטים. גודל משתנה (העטרה: 88X11 ס"מ). מצב בינוני. כתמים. מספר קרעים וחוטים פרומים.

סגולת עטרת הטלית של אדמו"רי קוסוב
לפי עדות משפחת גייגר, במשך חמשה דורות נהגו להשתמש בעטרת הטלית של אדמו"רי קוסוב בבריתות-המילה של בני המשפחה, שנערכו בבית הכנסת של חסידי קוסוב בצפת. העטרה הונחה למראשות התינוקות הנימולים, כסגולה לחיים ארוכים ובריאות.