בידספיריט | קופסת כסף לאתרוג של האדמו”ר

קופסת כסף לאתרוג של האדמו”ר הזקן – ניתנה לו מהנסיך לובומירסקי לאחר שקבע את מקום מושבו בעיירה ליאדי – הוענקה כמתנת כלולות ע”י רבי אברהם שניאורסון (נכד הצ”צ) לנכדתו הרבנית חנה גורארי' - קופסת כסף לאתרוג של האדמו”ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא והשו”ע. הקופסה ניתנה לאדמוה”ז במתנה על ידי הנסיך לובומירסקי כשהתיישב בעיירה ליאדי, וכעבור חמישה דורות, הוענקה כמתנת כלולות על ידי ר' אברהם שניאורסון (נכד הצ”צ) לנכדתו הבכורה הרבנית חנה גורארי'. קופסה מלבנית מעוטרת בדגמים צמחיים. כסף 84, מוזהב חלקית. חתום בחותמת העיר פטרבורג – 1803, בחותמת בוחן הכסף: .A.Я (Aleksandr Ilyich Yashinkov – פעל בפטרבורג בין השנים 1795-1826), ובחותמת היצרן: CFBB - (Carl Frederick Bredenberg - פעל בפטרבורג בשנים 1785-1821 בקירוב). מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ”ט-תשנ”א), בתו הבכורה של האדמו”ר הריי”ץ: ”אני מעניקה בזאת במתנה... את קופסת הכסף לאתרוג של האדמו”ר הזקן. הקופסה הוענקה לו במתנה על ידי הנסיך לובומירסקי כשעבר לליאדי. סבי אברהם שניאורסון העניק לי אותה כמתנת כלולות” . האישור מתוארך – 12 בנובמבר 1989. מצורפת קופסת עץ שכנראה שימשה אף היא את ”בית רבי” (הקופסה נמסרה יחד עם קופסת האתרוג שלפנינו, אך איננה מוזכרת באישור).  האדמו”ר הזקן עבר לליאדי בי”א מנחם אב תקס”א (יולי 1801), כשנה וחצי קודם מועד ייצור הקופסה שלפנינו; אולם, כפי שיבואר להלן, קשריו של הנסיך לובומירסקי עם האדמו”ר הזקן (וקשריה של משפחת האצולה הרוסית-פולנית עם ”בית רבי” ואדמו”רי חב”ד בדורות הבאים) נמשכו עוד שנים ארוכות, וסביר להניח שהקופסה שלפנינו הוענקה במתנה בעת שהאדמו”ר הזקן כבר התגורר בליאדי (לצד מתנות נוספות שהוענקו בהמשך לבנו האדמו”ר האמצעי).  אדמו”ר הזקן והנסיך לובומירסקי קשריו של האדמו”ר הזקן עם הנסיך לובומירסקי (כנראה הגנרל והאציל הפולני-רוסי Franciszek Ksawery Lubomirski, 1747-1819) החלו בסמיכות למאסרו השני בשנת תקס”א. בספר ”הרב מלאדי ומפלגת חב”ד” מובאת מסורת חסידים, המספרת שכשנודע לאדמו”ר הזקן שעומדים לאסור אותו, התלבט ”אם למסור את עצמו בידי השוטרים או לברוח, ויערוך מכתב להנסיך ליובומירסקי מדוברובנה שהיה ממכיריו, ויבקש מאתו ליעץ אותו איך להתנהג”. לאחר שהנסיך מסר את עצתו שעל אדמו”ר הזקן להסגיר את עצמו ולא להימלט, הוסיף ו”הוציא מכיסו חמש מאות אדומים... למסרם להרב, למען יהיו נכונים בידו להוצאות הדרך פטרבורגה” (שם, עמ' 104-105). לאחר שחרורו מהמאסר השני, העתיק האדמו”ר הזקן את מקום מושבו מליאוזנה והתיישב בהשפעתו של הנסיך לובומירסקי בעיירה ליאדי. בספר התולדות לאדמו”ר הזקן מתוארים בהרחבה קשריו של אדמו”ר הזקן עם הנסיך לובומירסקי ונסיבות העתקת החצר לליאדי.     ”תשעה חודשים ועשרה ימים – כ”ח תשרי – י' מנחם אב – ישב רבנו הזקן בפטרבורג” (שם, עמ' רלד); ”בעת ההיא היה בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי, אחד החשובים בחוגי המלוכה ובהיכלי מלך, והזדמן לראות את רבנו הזקן בעת הלכו לביתו. בראות הנסיך את פני רבנו הזקן התפעל במאד והתענין לדעת מי הוא... כעבור כמה ימים בא ציר מהנסיך ליובאמירסקי, אשר חפץ הוא לבוא אל הרב ושואל באיזה יום ושעה יוכל לבוא. רבנו הזקן הגביל מועד לשעה קבועה... כאשר ביקר הנסיך ליובאמירסקי את רבנו הזקן אמר לו אשר באם יגור באחת מעיירותיו דוברובנה או ליאדי, יפעול אצל הממשלה אשר לא תדרוש שיהיה גר בקביעות בפטרבורג, והסכים רבנו הזקן להתיישב בליאדי. הנסיך ליובאמירסקי נתן צו למנהל אחוזותיו, אשר בעיר ליאדי יבנו בתים לשבת רבנו הזקן ובני משפחתו, וכל אלה אשר יבואו לגור בליאדי יותן להם חנם קורות לבנין בתים ורפתות” (שם, עמ' רלז); ”ארבעה ימים נסע רבנו ובנו ומשרתם ר' יוסף מפטרבורג לעיר ליאדי במרכבה כבודה שהתכבד הנסיך ליובאמירסקי לתת לרבנו הזקן עם שני פרשים רוכבים בסוסים ללוותו והנוסעים עמו מהחסידים המקורבים בארבע מרכבות, וביום השישי ערב שבת נחמו, ארבעה-עשר לחדש מנחם אב תקס”א בא לעיר ליאדי, פלך מאהילוב” (שם, עמ' רלד).  כארבעה חודשים לאחר מעברו לליאדי, בי”ט כסלו תקס”ב, נערכה בליאדי ההתוועדות וסעודת ההודיה הראשונה לרגל שחרורו של האדמו”ר הזקן ממאסרו. המוני החסידים נהרו  מכל האזור והנסיך לובמירסקי התנדב לכלכל ולהאכילם בימי שהותם בליאדי: ”הכנסת אורחים מיוחדת במינה הראה מנהל שדותיו ומפעליו של פירשט ליובאמירסקי האוהב ישראל יאן טשעמערינסקי, שהודיע לקהלה היהודית של ליאדי שמחוילתו של פירשט ליובאמירסקי ישלחו מדי יום ביומו שבעים וחמשה פוד קמח... שלש בהמות ומספר עגלים לשחיטה כשרה” (שם, עמ' רמב). תמיכתם של בני משפחת האצולה לובומירסקי באדמו”רי חב”ד נמשכה גם בימי האדמו”ר האמצעי ובימי הצמח צדק. בשנת תקפ”ז, בעת מאסרו של האדמו”ר האמצעי, השתדל הנסיך לובומירסקי להקל את תנאי המאסר, והשיג עבורו היתר לקיים מניין בהשתתפות עשרים אנשים שלוש פעמים ביום ולומר דברי חסידות בפני חמישים מחסידיו פעמיים בשבוע (ספר התולדות לאדמו”ר האמצעי. עמ' 111). ובתקופת הצמח צדק, לאחר ששריפה שפרצה בליובאוויטש כלתה בתים רבים: ”האדון ליובמירסקי הורה למנהל אחוזתו, לתת מהיער שלו כל הדרש לבנין בית הרבי, קורות וקרשים, והאכרים יובילו את הקורות והבנאים יבנו –בחנם” (ספר התולדות למהר”ש. עמ' 5). על פי האישור המצורף, רבי אברהם שניאורסון ירש את קופסת האתרוג של זקנו האדמו”ר הזקן, והעניקה במתנה לנכדתו הבכורה הרבנית חנה גורארי' לרגל חתונתה (בשנת תרפ”א). מתנות חתונה מהסבא רבי אברהם שניאורסון אין אמנם תיעוד על מתנות החתונה שהעניק הסבא ר' אברהם שניאורסון לנכדתו הבכורה הרבנית חנה גורארי', אולם על מנהגו להעניק כתבים וכלי כסף וזהב שירש מאבותיו אדמו”רי חב”ד הראשונים, אנו למדים מהמתנות שהעניק לחתונת נכדתו הצעירה יותר, חיה מושקא שניאורסון. כשמונה שנים לאחר חתונת הרבנית חנה גורארי',