ספר נצח ישראל - מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר המהר"ל מפראג - פראג, שנ"ט-ש"ס - מאות הגהות בכתב-יד (לא נדפסו)

ספר נצח ישראל - מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר המהר"ל מפראג - פראג, שנ"ט-ש"ס - מאות הגהות בכתב-יד (לא נדפסו)

ספר נצח ישראל, על עניני משיח וגאולת ישראל, מאת רבינו יהודה ליווא - המהר"ל מפראג. פראג, דפוס משה בן מהרר"י [ר' יוסף] בצלאל כ"ץ, [שנ"ט-ש"ס, 1599]. מהדורה ראשונה.
בדפי הספר מאות רבות של הגהות ארוכות במיוחד, מכותב לא מזוהה, בכתיבה אשכנזית רהוטה (גרמניה?, המאה ה-19 בקירוב). ההגהות ממלאות לעתים עמודים שלמים, ויש בהן כדי חיבור שלם, שככל הנראה גם לא נדפס. הכותב עוסק בדברי המחבר, מבאר את דבריו ומרחיב אותם בחידושים וביאורים משלו. בחלק מההגהות ביאורים ותרגומים ל"לשון אשכנז" (גרמנית באותיות עבריות). ניכר שהכותב היה תלמיד חכם מופלג ובקי בקבלה ופילוסופיה. הכותב הוסיף סימונים רבים וקווים להדגשה תחת חלק מהשורות.
סג [צ"ל סד] דף. ספירת דפים משובשת. 29 ס"מ. נייר כהה בחלקו. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.

רבינו המהר"ל - רבי יהודה ליווא בן בצלאל (רע"ב בערך-שס"ט), גאון ישראל וקדוש. כיהן ברבנות ובראשות ישיבה בניקלשבורג, פוזנא ופראג. מתלמידיו הנודעים היו רבי יו"ט ליפמן בעל "תוספות יו"ט", חתנו רבי יצחק כ"ץ ורבי אליהו לואנץ ה"בעל שם" מוורמייזא. מגדולי רבני דורו וגדולי הדורות ומגדולי הרוח והמחשבה, שהעניק לדורות את הגותו המקורית והעמוקה בביאוריו לאגדות חז"ל. ממנהיגי יהדות מורביה, נודע בקשריו עם מלכי אומות העולם ובמלחמתו נגד עלילות הדם. דמותו של המהר"ל חקוקה בלב העם, כדמות פלאים אפופה סיפורי מופת. נודעו האגדות על ה"גולם" שיצר המהר"ל בייחודים וכוונות עפ"י "ספר יצירה", ואשר נשלח על ידו לשליחויות מסתוריות לסיכול עלילות שונאי ישראל (ראה על כך בספר "נפלאות מהר"ל" ובסיפורים עממיים רבים שנדפסו על דמותו של "הגולם מפראג").
הגותו המקורית נודעה לדורות בחיבוריו המפורסמים, שהאירו את עומקן של אגדות חז"ל ואת מחשבת היהדות באור חדש. את רוב חיבוריו ההגותיים הדפיס כבר בימי חייו ובכך נשתמרו לדורות (חיבורים אחרים שלו בענייני הלכה וחידושים על הש"ס ועוד אבדו ברובם). בקטלוג זה שלושה מן הספרים שהדפיס בחייו (ספר גבורות ה', ספר באר הגולה וספר נצח ישראל). במשך תקופה ארוכה של כמאתיים שנה לא נדפסו הספרים שוב, ורק לאחר שהגותו זכתה לעדנה אצל צדיקי החסידות, ובמיוחד בעקבות המגיד מקוז'ניץ ובעידודו, נדפסו חיבורי המהר"ל בשנית בסוף המאה ה-18.