בידספיריט | סט שלם של ארבעת חלקי

סט שלם של ארבעת חלקי שלחן ערוך - מהדורה ראשונה ונדירה של כל החלקים - נדפסה בחיי המחבר, מרן רבי יוסף קארו - ונציה, שכ”ה-שכ”ו - ספר היסוד של ההלכה היהודית לדורותיה - שלחן ערוך, סט שלם של ארבעת החלקים: אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר, וחושן משפט, מאת רבינו יוסף קארו. ונציה, [דפוס אלוויזא בראגאדין], שכ”ה-שכ”ו [1564-1565]. מהדורה ראשונה של ארבעת החלקים, שנדפסה בחיי המחבר. ארבעה כרכים. לפנינו מהדורתו הראשונה והשלמה של ספר שלחן ערוך על ארבעת חלקיו - מספרי היסוד של ההלכה היהודית בכל הדורות, ועמוד התווך עליו הושתת אורח החיים היהודי. שלחן ערוך - חיבורו של מרן רבי יוסף קארו, התקבל בכל תפוצות ישראל כחיבור היסוד של פסיקת ההלכה. השלחן ערוך השלים את מפעלו ההלכתי הגדול בחיבור בית יוסף על הטור. לאחר שהשלים את עריכת הבית יוסף, ולאחר שכבר נדפסו שלושת חלקיו הראשונים (ש”י-שי”ג) והחלק הרביעי נשלח להדפסה בוונציה (ארבעת כרכי המהדורה הראשונה של הבית יוסף מוצגים בקטלוג זה, ראה פריט קודם), החל רבי יוסף קארו לחבר את השולחן ערוך. בסוף כל חלק ציין את זמן השלמתו: אורח חיים באלול שט”ו; יורה דעה בתמוז שי”ו; אבן העזר בשבט שי”ז וחושן משפט באדר א' שי”ח. במשך שלוש וחצי שנים, ברציפות והתמדה, כתב רבי יוסף קארו את ארבעת חלקי השלחן ערוך, המסכמים לדינא את מסקנותיו ופסקיו המפורטים בחיבור הבית יוסף. ברבות הימים הפך ספרו זה לנחלת הכלל, עד שבאו כל חכמי ההלכה ותלו בו את חיבוריהם. בדומה לחיבורו של הרמב”ם ולחיבורו של רבי יעקב בעל הטורים, גם על ספרו זה נכתבו חיבורים רבים שנעשו ”נושאי כלים” לשולחן ערוך. מיד לאחר הדפסתו, התפשט השלחן ערוך במהירות, והגיע גם אל המרחב האשכנזי. משום כך הזדרז רבינו משה איסרלש - הרמ”א, להתאימו לפסקי ומנהגי האשכנזים, בפורשו על השולחן את חיבורו ”המפה”, וזירז בכך למעשה את התקבלותו של החיבור גם בארצות אשכנז. בהקדמת המחבר (המופיעה בכל הכרכים), מתאר רבי יוסף קארו את מגמת חיבורו זה: ”אלה דברי [הצעיר יוסף קארו] בן הה”ר אפרים בן הה”ר יוסף קארו זלה”ה... אודה ה' מאד בפי... אשר ממעון קדשו מן השמים הופיע... והשפיע מטובו על שפל אנשים כמוני לחבר... החיבור הגדול שחברתי על הארבעה טורים, אשר קראתיו בית יוסף... ראיתי אני בלבי כי טוב ללקוט שושני ספירי אמריו בדרך קצרה בלשון צח וכולל יפה ונעים, למען תהיה תורת ה' תמימה שגורה בפי כל איש ישראל, כי כאשר ישאלו לת”ח דבר הלכה לא יגמגם בה... זאת ועוד התלמידים הקטנים יהגו בו תמיד וישננו לשונו על פה, ותהיה גירסא דינקותא מסודרת בפיהם מקטנותם הלכה למעשה... וקראתי שם ספר זה שלחן ערוך, כי בו ימצא ההוגה כל מיני מטעמים ערוכים בכל ושמורים סדורים וברורים, ומובטח אני בחסד עליון כי על ידי ספר זה תמלא הארץ דעה את ה' הקטנים עם הגדולים... ”. בסוף כל אחד מהחלקים, קולופון המעיד על זמן סיום כתיבת החיבור בידי המחבר. בסוף חלק חושן משפט (קנח/2), קולופון: ”במה אקדם ה' אכף לאלהי מרום, אשר גבר עלי חסדו וזיכני להשלים הספר היקר הזה, הוא ברחמיו וברוב חסדיו יחמול עלי לחדש כנשר נעורי ויזכני להוליד בנים זכרים ועוסקים בתורה ומורי הוראות בישראל, יראת ה' היא אוצרם, לא תמוש תורת ה' מפי ומפי זרעי ומפי זרע זרעי אמר ה' מעתה ועד עולם אמן. והיתה השלמה[!] הספר היקר הזה אור ליום ששי י”ו לאדר ראשון שנת עדותיך שיח”ה [=ה'שי”ח] לי...”. בכל דפי השער מופיע דגל המדפיס של בראגאדין, המורכב מאיור שלושה כתרים (ראה: א' יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ירושלים תש”ד, ציור מס' 18 ועמ' 131). מהדורה זו הוגהה על ידי רבי מנחם פורטו הכהן אשכנזי, ועל ההדפסה השגיח ”המוליך והמביא מאיר בר יעקב פרנץ” (פורינץ, פארינצו, פרענץ, פרענצוני; ראה: א”מ הברמן, המדפיסים בני ר' יעקב פרענציני בוויניציאה, ארשת, א, תשי”ט, עמ' 61-90). ארבעה כרכים. כרך ראשון (אורח חיים): קלו, [10] דף. כרך שני (יורה דעה): קלא, [1] דף. דפים מה-מח (הלכות ריבית) נכרכו שלא כסדרם. כרך שלישי (אבן העזר): עט דף. כרך רביעי (חושן משפט): קסה, [1] דף. כרך ראשון: 23 ס”מ. מצב משתנה בין הדפים, בינוני עד טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי שעווה קלים (בדפים סה-סו כתמים כהים רבים). סימני עש בחלק מהדפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. בדף השער ובכחמישה דפים אחריו, סימני עש רבים, עם פגיעות רבות בטקסט, כולל פגיעות בטקסט ובדגל המדפיס שבדף השער, משוקמים במילוי נייר (עם השלמות בצילום ובכתב-יד). קרעים חסרים גדולים בשוליהם של כ-40 מהדפים הראשונים, משוקמים בהשלמות נייר (עברו שיקום באופן מקצועי). מחיקות צנזורה מעטות בדף קיח/2. כרך שני: 24 ס”מ. מצב בינוני עד טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. כתמים רבים בחלק מהדפים (בדף קיב כתמי דיו כהים בשוליים). סימני עש, מרביתם בשולי הדפים, בחלקם עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרעים. קרעים חסרים גדולים בשולי כחמשת הדפים הראשונים, ובמספר מקומות נוספים (בהם דפים ל-לא, לח-לט, ובדף האחרון), משוקמים בהשלמות נייר. כרך שלישי: 24.5 ס”מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, מרביתם בשולי הדפים, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות (בדפים מ-מו; פגיעות קלות בדפים נוספים), משוקמים ברובם במילוי נייר. קרע קטן בדף השער, ללא חיסרון וללא פגיעה בטקסט. מחיקות צנזורה בדף ג. כרך רביעי: 24.5 ס”מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בחלק מהדפים כתמים רבים. סימני עש רבים, בחלקם עם פגיעות בטקסט (כולל פגיעות בטקסט בדף השער), משוקמים ברובם במילוי נייר (מרבית סימני העש בשולי הדפים). קרע בדף פד, עם פגיעה קלה בטקסט, ללא חיסרון. קרעים חסרים בשולי חלק מהדפים, משוקמים בהשלמות נייר. מחיקת צנזורה בדף ח. רישומים וחתימות - בחלק אורח חיים - רישום בסוף הספר: ”זה שלחן ערוך שלי מרדכי וירונה יצ”ו וירציללי לפ”ק” [=שנת שפ”ו]. בחלק יורה דעה - הגהה בכתיבה ספרדית (קצוצה); רשימת שמות ורישום בלאדינו בדף האחרון.