סט שלם של ארבעת חלקי שלחן ערוך - מהדורה ראשונה ונדירה של כל החלקים - נדפסה בחיי המחבר, מרן רבי יוסף קארו - ונציה ...

סט שלם של ארבעת חלקי שלחן ערוך - מהדורה ראשונה ונדירה של כל החלקים - נדפסה בחיי המחבר, מרן רבי יוסף קארו - ונציה, שכ"ה-שכ"ו - ספר היסוד של ההלכה היהודית לדורותיה

שלחן ערוך, סט שלם של ארבעת החלקים: אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר, וחושן משפט, מאת רבינו יוסף קארו. ונציה, [דפוס אלוויזא בראגאדין], שכ"ה-שכ"ו [1564-1565]. מהדורה ראשונה של ארבעת החלקים, שנדפסה בחיי המחבר. ארבעה כרכים.
לפנינו מהדורתו הראשונה והשלמה של ספר שלחן ערוך על ארבעת חלקיו - מספרי היסוד של ההלכה היהודית בכל הדורות, ועמוד התווך עליו הושתת אורח החיים היהודי.
שלחן ערוך - חיבורו של מרן רבי יוסף קארו, התקבל בכל תפוצות ישראל כחיבור היסוד של פסיקת ההלכה. השלחן ערוך השלים את מפעלו ההלכתי הגדול בחיבור בית יוסף על הטור. לאחר שהשלים את עריכת הבית יוסף, ולאחר שכבר נדפסו שלושת חלקיו הראשונים (ש"י-שי"ג) והחלק הרביעי נשלח להדפסה בוונציה (ארבעת כרכי המהדורה הראשונה של הבית יוסף מוצגים בקטלוג זה, ראה פריט קודם), החל רבי יוסף קארו לחבר את השולחן ערוך. בסוף כל חלק ציין את זמן השלמתו: אורח חיים באלול שט"ו; יורה דעה בתמוז שי"ו; אבן העזר בשבט שי"ז וחושן משפט באדר א' שי"ח. במשך שלוש וחצי שנים, ברציפות והתמדה, כתב רבי יוסף קארו את ארבעת חלקי השלחן ערוך, המסכמים לדינא את מסקנותיו ופסקיו המפורטים בחיבור הבית יוסף. ברבות הימים הפך ספרו זה לנחלת הכלל, עד שבאו כל חכמי ההלכה ותלו בו את חיבוריהם. בדומה לחיבורו של הרמב"ם ולחיבורו של רבי יעקב בעל הטורים, גם על ספרו זה נכתבו חיבורים רבים שנעשו "נושאי כלים" לשולחן ערוך. מיד לאחר הדפסתו, התפשט השלחן ערוך במהירות, והגיע גם אל המרחב האשכנזי. משום כך הזדרז רבינו משה איסרלש - הרמ"א, להתאימו לפסקי ומנהגי האשכנזים, בפורשו על השולחן את חיבורו "המפה", וזירז בכך למעשה את התקבלותו של החיבור גם בארצות אשכנז.
בהקדמת המחבר (המופיעה בכל הכרכים), מתאר רבי יוסף קארו את מגמת חיבורו זה: "אלה דברי [הצעיר יוסף קארו] בן הה"ר אפרים בן הה"ר יוסף קארו זלה"ה... אודה ה' מאד בפי... אשר ממעון קדשו מן השמים הופיע... והשפיע מטובו על שפל אנשים כמוני לחבר... החיבור הגדול שחברתי על הארבעה טורים, אשר קראתיו בית יוסף... ראיתי אני בלבי כי טוב ללקוט שושני ספירי אמריו בדרך קצרה בלשון צח וכולל יפה ונעים, למען תהיה תורת ה' תמימה שגורה בפי כל איש ישראל, כי כאשר ישאלו לת"ח דבר הלכה לא יגמגם בה... זאת ועוד התלמידים הקטנים יהגו בו תמיד וישננו לשונו על פה, ותהיה גירסא דינקותא מסודרת בפיהם מקטנותם הלכה למעשה... וקראתי שם ספר זה שלחן ערוך, כי בו ימצא ההוגה כל מיני מטעמים ערוכים בכל ושמורים סדורים וברורים, ומובטח אני בחסד עליון כי על ידי ספר זה תמלא הארץ דעה את ה' הקטנים עם הגדולים...".
בסוף כל אחד מהחלקים, קולופון המעיד על זמן סיום כתיבת החיבור בידי המחבר. בסוף חלק חושן משפט (קנח/2), קולופון: "במה אקדם ה' אכף לאלהי מרום, אשר גבר עלי חסדו וזיכני להשלים הספר היקר הזה, הוא ברחמיו וברוב חסדיו יחמול עלי לחדש כנשר נעורי ויזכני להוליד בנים זכרים ועוסקים בתורה ומורי הוראות בישראל, יראת ה' היא אוצרם, לא תמוש תורת ה' מפי ומפי זרעי ומפי זרע זרעי אמר ה' מעתה ועד עולם אמן. והיתה השלמה[!] הספר היקר הזה אור ליום ששי י"ו לאדר ראשון שנת עדותיך שיח"ה [=ה'שי"ח] לי...".
בכל דפי השער מופיע דגל המדפיס של בראגאדין, המורכב מאיור שלושה כתרים (ראה: א' יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ירושלים תש"ד, ציור מס' 18 ועמ' 131). מהדורה זו הוגהה על ידי רבי מנחם פורטו הכהן אשכנזי, ועל ההדפסה השגיח "המוליך והמביא מאיר בר יעקב פרנץ" (פורינץ, פארינצו, פרענץ, פרענצוני; ראה: א"מ הברמן, המדפיסים בני ר' יעקב פרענציני בוויניציאה, ארשת, א, תשי"ט, עמ' 61-90).
ארבעה כרכים. כרך ראשון (אורח חיים): קלו, [10] דף. כרך שני (יורה דעה): קלא, [1] דף. דפים מה-מח (הלכות ריבית) נכרכו שלא כסדרם. כרך שלישי (אבן העזר): עט דף. כרך רביעי (חושן משפט): קסה, [1] דף.
כרך ראשון: 23 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, בינוני עד טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי שעווה קלים (בדפים סה-סו כתמים כהים רבים). סימני עש בחלק מהדפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. בדף השער ובכחמישה דפים אחריו, סימני עש רבים, עם פגיעות רבות בטקסט, כולל פגיעות בטקסט ובדגל המדפיס שבדף השער, משוקמים במילוי נייר (עם השלמות בצילום ובכתב-יד). קרעים חסרים גדולים בשוליהם של כ-40 מהדפים הראשונים, משוקמים בהשלמות נייר (עברו שיקום באופן מקצועי). מחיקות צנזורה מעטות בדף קיח/2.
כרך שני: 24 ס"מ. מצב בינוני עד טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. כתמים רבים בחלק מהדפים (בדף קיב כתמי דיו כהים בשוליים). סימני עש, מרביתם בשולי הדפים, בחלקם עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרעים. קרעים חסרים גדולים בשולי כחמשת הדפים הראשונים, ובמספר מקומות נוספים (בהם דפים ל-לא, לח-לט, ובדף האחרון), משוקמים בהשלמות נייר.
כרך שלישי: 24.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, מרביתם בשולי הדפים, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות (בדפים מ-מו; פגיעות קלות בדפים נוספים), משוקמים ברובם במילוי נייר. קרע קטן בדף השער, ללא חיסרון וללא פגיעה בטקסט. מחיקות צנזורה בדף ג.
כרך רביעי: 24.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בחלק מהדפים כתמים רבים. סימני עש רבים, בחלקם עם פגיעות בטקסט (כולל פגיעות בטקסט בדף השער), משוקמים ברובם במילוי נייר (מרבית סימני העש בשולי הדפים). קרע בדף פד, עם פגיעה קלה בטקסט, ללא חיסרון. קרעים חסרים בשולי חלק מהדפים, משוקמים בהשלמות נייר. מחיקת צנזורה בדף ח.
רישומים וחתימות - בחלק אורח חיים - רישום בסוף הספר: "זה שלחן ערוך שלי מרדכי וירונה יצ"ו וירציללי לפ"ק" [=שנת שפ"ו]. בחלק יורה דעה - הגהה בכתיבה ספרדית (קצוצה); רשימת שמות ורישום בלאדינו בדף האחרון. בחלק חושן משפט - רישומי בעלות בדף השער ודף שאחריו; הגהות בכתיבה איטלקית זעירה בתחילת סימן א' - העתקת הגהות הרמ"א.
כריכות עור חדשות ונאות, אחידות.

חלק אורח חיים וחלק יורה דעה נחשבים נדירים יותר משני החלקים האחרים. עקב מדת הרלוונטיות הרבה שלהם לחיי היום יום, נעשה בהם שימוש רב, ולכן השתמרו פחות. לפנינו סט שלם של כל ארבעת החלקים.

דברי חכמים על חיבור השולחן ערוך
"...אך לא כדרך בזמן הזה בשו"ת אשר אנחנו רואים אשר המה כוונתם רק להראות חריפות של הבל... ולבם פונים אחרי דברי שו"ת, ואינם שמים כלל על לב דברי הטור ושלחן ערוך אשר אנו מחויבים שלא לנטות מדבריהם ימין ושמאל, אחר שכבר נתפשטה הוראתם וקיבלו עליהם כל עדת ישראל הלכה למשה מסיני, ומה לנו לחקור ולפשפש אחר הקדמונים אשר חלקו על השלחן ערוך אשר גם בעלי השלחן ערוך כבר עמדו על דעתם ובררו ההלכה כשמלה... וקבעו בשלחן ערוך להלכה ברורה לעם סגולה... כה דרכינו מעולם אשר אנחנו היינו משמשים גדולי גאונים מפורסמים... ה"ה הגאון המפורסים אשר הי' אב"ד ור"מ בקהלתינו... בעל המחבר שו"ת שב יעקב ואחריו הגאון המפורסים אשר הי' אב"ד ור"מ דקהלתינו... בעל המחבר פני יהושע... ושאר גדולי הדור... וכולם לא נטו... להורות דין נגד מה שהוא פסק מפורסים בשלחן ערוך..." (חכמי פרנקפורט, בתשובה בעניין הגט מקליווא - נדפס בספר אהל אברהם, פיוטרקוב תרע"א, עמ' יז).

"על ידי למוד שולחן ערוך זוכה להיות בעל הבית ומושל על הארץ, ועל ידי זה זוכה להקים שערי גן עדן ולהשיג על ידי זה חכמה עילאה וחכמה תאאה שהוא עקר תענוג גן עדן" (לקוטי עצות, למוהרנ"ת מברסלב, ערך תלמוד תורה, אות סג).

"...חכמי הספרדים, ברצותם לומר ששולחן ערוך ראש וראשון הוא בחשיבות לפסק ההלכה, כינוהו 'השולחן הטהור'. וכך היו כותבים: 'פסק מרן בשולחנו הטהור', והאשכנזים לעומתם אומרים על יהודי שומר תורה ומצוות 'יהודי של השולחן הערוך'" (פרופ' מאיר בניהו, יוסף בחירי, עמ' שפב).

התקבלות הבית יוסף והשולחן ערוך בכל תפוצות ישראל

בדברי הסיום לחיבורו בית יוסף (בטור חושן משפט, סביוניטה שי"ט) כותב מרן רבי יוסף קארו: "...אוחילה לאל אחלה פניו, יזכני שיתפשט בכל ישראל למען אהיה בכלל מצדיקי הרבים". תפילתו זו קוימה במלואה וחיבור הבית יוסף התקבל בכל תפוצות ישראל והיה לאחד מספרי הפסיקה החשובים ביותר. ספר הבית יוסף, שהתחבר על סדר ארבעה טורים ונועד לברר את ההלכות בשורשן ולהכריע את ההלכה למעשה, מהווה כעין בסיס לחיבורו המסכם שולחן ערוך, שבו נסדרו כל הדינים בקצרה. כמוהו, גם חיבורו השני - השולחן ערוך, פשט בכל בית ישראל, ואף בני אשכנז נסמכים עליו יחד עם ה"מפה" - הגהותיו של הרמ"א שנועדו להתאים את הספר לבני אשכנז.

שני החיבורים הללו הפכו את רבי יוסף קארו לעמוד ההוראה העיקרי, מדורו ועד לימינו אנו, בקרב כל תפוצות ישראל. ההערכה לרבי יוסף קארו גדולה ביותר, עד שהוא נקרא בפי כל "מרן". כמו כן, נקרא בפי הלומדים "המחבר". את מעמדו המופלג וגודל סמכותו מבטא החיד"א ב"שם הגדולים": "שהסכימו בכלל זה דמרן קרוב למאתים רבנים מדורו, וכך היה אומר כי כל אשר יעשה פסק מרן עביד כמאתן רבנן" (ברכי יוסף, חו"מ, סי' כה, ס"ק כט).