בידספיריט | סט שלם של טור עם

סט שלם של טור עם בית יוסף - מהדורות ראשונות של הבית יוסף שנדפסו בחיי המחבר רבי יוסף קארו - אורח חיים - ונציה, ש”י / יורה דעה - ונציה, שי”א / אבן העזר - סביוניטה, שי”ג / חשן משפט - סביוניטה, שי”ט - ארבעה חלקים בארבעה כרכים של טור עם בית יוסף: אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר וחשן משפט - מהדורות ראשונות של ספר בית יוסף, שנדפסו בחיי המחבר מרן רבי יוסף קארו: • טור אורח חיים, עם בית יוסף. ונציה, דפוס מארקו אנטוניאו יושטיניאן, ש”י [1550]. רישומי בעלות בדף השער, בהם: ”זה הספר אורח חיים שייך להאלוף הקצין כמר אברהם בן זלמן שניאור יצ”ו”, ועוד. רישום בעלות בדף האחרון: ”טור הלז קנה ב”ב הקצין והנדיב כמר אברהם י”ץ ע”י הרב הגדול וחסיד מפורסים כמהור”ר רפאל י”ץ שהיה מקדם ר”מ ואב”ד במדינת רוסיא בק”ק מאהלב ונסע לארץ הקדושה תוב”ב להיות בבית מדרשו ואל יחסר ללמוד וללמד כל מי שיבא לעדות כו”ח נאם דוד יצחק ממקרץ[?]”. מצורף דף מגן (מקורי?) עם רישום משנת תקכ”ז, המעיד שהספר הושאל לאחד מתלמידי הישיבה הרמה בפיורדא. חתימות צנזורה (בהן גם של Dominico Irosolimitano - הצנזור דומניקו ג'רוזלימיטנו, דומניקו הירושלמי). כד, תנט, [1] דף. 34.5 ס”מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות (כתמים רבים במספר דפים). בלאי. קרעים חסרים גדולים בשולי דף השער (עם פגיעה קלה במסגרת השער), וקרעים חסרים במספר דפים נוספים, משוקמים בהשלמות והדבקות נייר. סימני עש קלים, עם פגיעות קלות בטקסט. שניים מדפי המפתחות בראש הספר עם שוליים קצרים יותר (השוליים הורחבו בהדבקת נייר, יתכן שדפים אלה הושלמו מעותק אחר). כריכת עור חדשה. דגל המדפיס בדף השער ובגרסה מוגדלת בדף האחרון: איור דמיוני של מבנה המקדש, ומראשו יוצא סרט עליו כתוב: ”גדול יהיה כבוד הבית הזה אמר ה' צבאות”. ראה: א' יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ירושלים תש”ד, מס' 16-17; הערה בעמוד 129-131). • טור יורה דעה, עם בית יוסף. ונציה, דפוס אלויזי בראגדין, שי”א [1551]. רישום בדף השער: ”מתוקן על ידי יצחק מאר---”. מספר הגהות בכתיבה איטלקית - אחת מהן (בדף פז/2) מסתיימת ”כך דקדק מהר”ר יששכר ושפתי' ישק”. הגהות וסימונים רבים מאוחרים, בעיפרון. מחיקות צנזורה. חתימות צנזורה בדף האחרון. [30], שצח דף. 33.5 ס”מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות (כתמים כהים בדפים האחרונים). סימני עש במספר דפים, עם פגיעות קלות בטקסט. בדף השער סימני עש קלים, ללא פגיעות בטקסט (עם שיקומים בהדבקות נייר מצדו השני של הדף). פגמי שפשוף קלים. מחיקות צנזורה (במספר דפים בהלכות עבודה זרה מחיקות צנזורה של שורות שלמות). כריכת עור חדשה. • טור אבן העזר, עם בית יוסף. סביוניטה, דפוס טוביה פואה, שי”ג [1553]. קולופון בדף רלב/2: ”ותהי השלמת הטור השלישי... יום ששי, ארבעה ימים לחדש תמוז שנת שי”ג, ע”י... קורנילייו אדיל קינד... ובבית הנדיב כמ”ר טוביה פואה... וכמוהו הוטפל[!] בהדפסתו החכם כמ”ר משה אבן שושן מעיר צפת...”. רלב דף. 33.5 ס”מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות (עם סימני פטריה קלים). בלאי קל וקרעים קטנים בשולי דף השער ודפים נוספים בהתחלה ובסוף, משוקמים במילוי נייר. סימני עש קלים בשולי חלק מהדפים, ללא פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה (שונה מיתר הכריכות). ישנם הבדלים בטיפוגרפיה של דף עד בין הטפסים השונים. בטופס שלפנינו מופיעות בשני העמודים של דף זה 57 שורות (ראה: י' זנה, קרית ספר, ז, תר”ץ, עמ' 484, מס' 4). • טור חשן משפט, עם בית יוסף. סביוניטה, דפוס טוביה פואה, שי”ט [1559]. רישומי בעלות בדף השער: ”אני שמעון --- אופנהיים” (הרישום דהוי); ”שייך לא”מ[?] כהר”ר הירץ סג”ל ווימפן”; ”יה[ו]דה בר נפתלי שליט” (בשני צדי דף השער). הגהות קצרות במספר מקומות. שלב דף. 38 ס”מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים גדולים. סימני עש קלים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט בחלק מהדפים. קרעים במספר דפים, עם פגיעות מעטות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. פגמים קלים בדף השער. הדבקות נייר בשולי מספר דפים. כריכת עור חדשה. בדף האחרון דגל המדפיס של טוביה פואה. ראה: א' יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ירושלים תש”ד, מס' 21 עמ' 13, 133. חיבור הבית יוסף - הבטחת ה”מגיד” משמים - קריאת שם החיבור על פי ה”מגיד” על חיבור הבית יוסף שקד מרן רבי יוסף קארו 32 שנה. בין השנים רפ”ב-ש”ב (1522-1542) כתב את הספר, ו-12 שנים נוספות - משנת ש”ב עד שי”ד (1554), שקד על עריכתו והגהתו, וכפי שהוא כותב בסיום כרך חושן משפט שלפנינו (סביוניטה שי”ט, דף שלב/2): ” אברך ה' אשר יעצני ועד כה ברכני להחל וגמור הספר המפואר הזה, ביאור ארבעה טורים אשר קראתיו בית יוסף, כי התחלתיו באנדרינופלי שנת רפ”ב, והשלמתיו בעיר צפת אשר בגליל העליון תוב”ב, ביום ד' י”א לאלול שנת הבק”ר אור, ונתעסקתי עוד בהגהתו ובמהדורא תנינא עד שנת די”ש, אוחילה לאל אחלה פניו, יזכני שיתפשט בכל ישראל... ”. בעת כתיבת החיבור הבטיחו המלאך ה”מגיד” שהתגלה אליו משמים כי יעזור לו לסיים את החיבור, וכי החיבור יאיר את העולם ויתקבל בכל תפוצות ישראל: ” ואזכך למגמר חיבורא דילך לאנהרא ביה עיני כל ישראל דהא כל עמין חכמי' נבונים ומשכילים ישאבון מחבורא דילך דאקריא בית יוסף ירויון מדשן ביתך. יפוצו מעינותיך חוצה חכמות בחוץ תרונה ושמך יזכר בבתי כנסיות ובתי מדרשות וכל עת שיזכירוך בבית המדרש יעלה ריח אפרך כקטורת בוסמין ” (מגיד מישרים, וזאת הברכה). לא זו בלבד, אף את שם החיבור בחר רבי יוסף קארו בהמלצת המגיד: ” עוד אמר לי שיעזרני לגמור חיבורי בלי שום טעות וסיג ושיאירו בו עיני כל ישראל, ושאקרא אותו בית יוסף כי הוא שמו הראוי לו כי הוא ביתי בעולם הזה ובעולם הבא ” (שם, ויקהל).