בידספיריט | מקראות גדולות - ונציה, רע”ח

מקראות גדולות - ונציה, רע”ח - מהדורת המקראות הגדולות הראשונה - דפוס בומברג - ארבעה כרכים - הגהה שבתאית בכרך הרביעי - מקראות גדולות, תורה, נביאים ראשונים, נביאים אחרונים וכתובים, עם המפרשים. ונציה, דפוס דניאל בומברג, רע”ח [1517]. ארבעה כרכים. מהדורה ראשונה של מקראות גדולות. מהדורה זו מהווה ציון דרך חשוב ומשמעותי בתולדות הדפסת התנ”ך, והישג רב חשיבות ראשון למדפיס דניאל בומברג. במהדורה שלפנינו נדפס לראשונה הטקסט התנכ”י בליווי מפרשים רבים (חלקם מופיעים כאן לראשונה בדפוס). כמו כן, מהדורה זו כוללת מספר חידושים תוכניים וסגנוניים חשובים: מספור הפרקים באותיות עבריות, המופיע כאן לראשונה בתנ”ך עברי; חלוקת הספרים שמואל, מלכים, עזרא ונחמיה ודברי הימים לשני ספרים (חלוקת ספר שמואל לשניים צוינה בהערה: ”כאן מתחילים הלועזים ספר שני של שמואל והוא שני של מלכים אצלם”; וכן חלוקת ספר מלכים: ”כאן מתחילים הלועזים ספר מלכי' רביעי”; עזרא ונחמיה נדפסו ברציפות, כספר אחד, אך בקצה השורה האחרונה של עזרא צוין באות קטנה: ”ספר נחמיה”, ומשם מתחילה ספירה חדשה של הפרקים); הדפסה ראשונה של התרגום הירושלמי על התורה (מופיע בסוף חלק כתובים) והדפסות ראשונות של התרגומים לספרי הנביאים. עורך המהדורה הוא המומר פליכס פראטנסיס, והוא הקדיש אותה לאפיפיור ליאו העשירי (ההקדשה מופיעה בחלק מהעותקים מעבר לדף השער של החלק הראשון, החסר בעותק שלפנינו). בעקבות מהדורה זו נדפסה בדפוס בומברג, מספר שנים מאוחר יותר, המהדורה הנודעת של מקראות גדולות, בגרסה מורחבת יותר ועם נוסח המסורה, בעריכתו של יעקב בן חיים ן' אדוניהו. הפירושים השונים המופיעים במהדורה שלפנינו: החומש עם תרגום אונקלוס ועם פירוש רש”י; נביאים ראשונים ואחרונים עם תרגום יונתן בן עוזיאל ועם פירוש הרד”ק; תהלים עם תרגום ארמי ופירוש הרד”ק; משלי עם תרגום ארמי ועם פירוש קב ונקי; איוב עם תרגום ארמי ועם פירוש הרמב”ן ורבי אברהם פריצול; חמש מגילות עם תרגום ארמי ועם פירוש רש”י; דניאל עם פירוש הרלב”ג; עזרא עם פירוש רש”י וילקוט שמעוני; דברי הימים עם פירוש רש”י וילקוט שמעוני; תרגום ירושלמי על החומש ותרגום שני על מגלת אסתר. נוספו גם (בסוף הכרך הרביעי): לוח ההפטרות לפי כל המנהגים; י”ג עיקרים לרמב”ם; מצוות עשה ולא תעשה לרבי אברהם ן' חסאן הלוי; דקדוקי הטעמים לרבי אהרן בן אשר; ההבדלים שבין בן אשר ובין בן נפתלי; ורשימת התקופות של כ”ד ספרי התנ”ך. בסוף ספר תהלים עם פירוש הרד”ק, מופיע דף: ”אלו הן התשובות שעשה רד”ק לנוצרים על קצת מזמורים וגם ההקשים שחבר עליהם...” (דף זה אינו מופיע בחלק מהעותקים). בסוף ספר דברי הימים קולופון המדפיס דניאל בומברג (ראה מסגרת). ככל הנראה עבודת ההדפסה החלה כבר בשנת רע”ה והסתיימה בכסלו רע”ח (ראה: הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, עמ' 28). הגהות מכמה כותבים בכרך הרביעי. בסוף ספר דניאל, הגהה קבלית ארוכה במיוחד (וקצוצה), כפי הנראה עם תוכן שבתאי (מזכיר גימטריא של ”תשבי צבי” - ראה חומר מצורף), מתוארכת לשנת ת”ל. כולל חישוב הקץ לתקופת השנים תל”ה-ת”מ, וענין האותיות מנצפ”ך. מחיקות צנזורה רבות בדיו, ובגירוד מילים מהנייר (חלקן הושלמו בכתב-יד). חתימות ורישומי צנזורה בדף האחרון של הכרך הרביעי. ארבעה כרכים. תורה: [97] דף (דפים [37]-[133]). חסרים 36 דפים ראשונים ודף אחרון (דף חלק במקור). נביאים ראשונים: [119] דף. חסר דף אחרון (דף חלק במקור). נביאים אחרונים: [180] דף. כתובים: [233] דף. חסרים 4 דפים חלקים במקור (דף [70], בסוף תהלים; דף [166], בסוף אסתר; דף [214], בסוף דברי הימים; דף [230], אחרי ”לוח כל ההפטרות”). הדף האחרון בכרך כתובים, עם רשיון ההדפסה מאת האפיפיור משנת 1515, אינו מופיע בעותק שלפנינו. הוא מופיע רק בחלק מהעותקים, שהיו מיועדים מלכתחילה לנוצרים (בחלקם מופיעה גם ההקדשה לאפיפיור). כרך ראשון: 33.5 ס”מ. כרכים שני-רביעי: 35.5 ס”מ. מצב משתנה בין הכרכים. כרך ראשון וכרך שני במצב בינוני עד בינוני-טוב. כרך שלישי וכרך רביעי במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. כתמים גדולים בדפים האחרונים של הכרך הרביעי. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (עם השלמה בכתב-יד באחד מהדפים בכרך האחרון). בכרך הראשון קרעים חסרים בשולי דפים רבים, ללא פגיעה בטקסט. בכרך השני קרעים חסרים גדולים בשולי כ-12 מהדפים הראשונים, ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים, משוקמים במילוי נייר. דף השער של הכרך השני מנותק (בגודל שונה, כפי הנראה הושלם מעותק אחר), עם סימני עש רבים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי ובהדבקות נייר. כרך ראשון בכריכה ישנה, שלושת הכרכים האחרים בכריכות עור חדשות. הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, מס' 8. דניאל בומברג - ”ראש המדפיסים” מוונציה דניאל בומברג (בומבירגי; 1475-1549), גדול מדפיסי הספר העברי במאה הראשונה לתולדות הדפוס, נולד לסוחר נוצרי מן העיר אנוירשה (אנטוורפן, בלגיה). בגיל צעיר עזב את עיר הולדתו והתיישב בוונציה (איטליה), שם הקים את בית הדפוס העברי הראשון בעיר. למרות היותו לא-יהודי, היה דניאל בומברג המדפיס העברי החשוב ביותר במאה ה-16 ונודעה לו השפעה מכרעת על התפתחות הדפוס העברי ועל מדפיסים אחרים בדורו ובדורות שאחריו. החל משנת רע”ו (1516) עד שנת ש”ט (1549) הדפיס בומברג קרוב למאתיים וחמישים כותרים עבריים, בהם ספרי היסוד החשובים ביותר, שעלו לראשונה על מזבח הדפוס בהידור ובשלמות בבית דפוסו. בומברג היה הראשון שהדפיס את התלמוד הבבלי בשלמותו, הראשון שהדפיס את התלמוד הירושלמי והראשון שהדפיס את מהדורת התנ”ך המכונה ”מקראות גדולות”. עד שנת ש”ג (1543) היה בומברג המדפיס העברי היחיד בוונציה, ורק בעקבותיו הוקמו בעיר בתי דפוס עבריים נוספים, בידי יזמים נוצרים שקינאו בהצלחתו. בין מתחריו המפורסמים היו המדפיסים מארקו אנטוניו יושטיניאן ואלויזי ברגאדין (המאבקים המסחריים בין השניים האחרונים,