תגלית! – תהילים עם פירוש "נורא תהילות" – ז'יטומיר, דפוס שפירא, תרכ"ג בקירוב – פירוש חסידי לא ידוע לספר תהילים

תגלית! – תהילים עם פירוש "נורא תהילות" – ז'יטומיר, דפוס שפירא, תרכ"ג בקירוב – פירוש חסידי לא ידוע לספר תהילים
ספר תהילים, עם פירוש "נורא תהילות", המלוקט מספרי גדולי החסידות, מאת מחבר לא ידוע; עם סדר מעמדות. [ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרכ"ג בקירוב].
החיבור "נורא תהלות" שלפנינו איננו ידוע כיום וזכרו לא מופיע ברשומות הביבליוגרפיות ובקטלוגי הספריות. אזכור יחיד שהצלחנו למצוא הוא בספר "ילקוט דברי חכמים" (ירושלים, תש"ח, בהוצאת אגודת תקנת נר"ן, עמ' קעה; שם מופיע כמקור לאחד הקטעים: "תהלים נורא תהלות בשם לקוטי רמ"ל". ברשימת הספרים שבראש הספר הנ"ל מופיע השם "נורא תהלות" ללא שום פרטים ביבליוגרפיים, להבדיל מהספרים האחרים).
עיקרו של החיבור הוא ליקוט ועריכה של פירושים על תהילים מאת גדולי החסידות וגדולי הדורות; לדוגמה נביא כמה ממראי המקום המצוינים בסופי קטעים מהחיבור: "אוה"מ" [אור המאיר], "דו"ב" [דודאים בשדה, תלמיד הנועם אלימלך, נדפס בלבוב, תרי"ט], "מע"ה" [מעיין החכמה לרבי אשר צבי מאוסטראה], "המגיד מקאזניץ כתב יד", "רב ייבי", "בל"ע" [בינה לעתים], "באמ"ח" [באר מים חיים], "הרב מפולנאה", "ק"ה" [קב הישר], "באר מים", "סדש"ש" [סידורו של שבת], "ליקוטי רמ"ל" [רבי משה ליב מסאסוב, נדפס לראשונה בטשרנוביץ, תרט"ז], "נוא"ל" [נועם אלימלך], "חז"צ" [חזה ציון, לבעל משנת חסידים], "אמ"ט" [אמרות טהורות], "ק"ל" [קדושת לוי], "זא"ז" [זאת זכרון, מהחוזה מלובלין, נדפס לראשונה בלבוב, תרי"א], "אוה"י" [אוהב ישראל], ועוד.
בדפוס של האחים הקדושים רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא בז'יטומיר נדפסו, החל משנת תרי"ח (1858), מספר מהדורות של ספר תהילים. הספר שלפנינו זהה בפרטים רבים למהדורות הללו: גופני האותיות וצורת מספור הדפים; כותרות "שמוש תהילים" בכל הפרקים (לדוגמה, בראש פרק א: "התעוררות רב לעסוק בתורה בלא חטא ואז יהא בטוח שכל מעשה ידיו מצליחים ובהיפך הרשעים"); סדר מעמדות, ופרטים נוספים. מהשוואת עיטורי מסגרת הפתיחה של הפסוק הראשון מתברר בוודאות כי הספר שלפנינו אכן נדפס בז'יטומיר בתקופה הנ"ל (ראה צילומים מצורפים, להשוואה מול המהדורות הנ"ל).
להערכתנו, החיבור נדפס בז'יטומיר בראשית שנות התר"כ [שנת תרכ"ג בקירוב], שכן מובאים בו פירושים מספרים שנדפסו באותן השנים. החיבור המאוחר ביותר שמוזכר בספר שלפנינו הוא הספר "אוהב ישראל" להרב מאפטא, שנדפס לראשונה בז'יטומיר בשנת תרכ"ג (מסתבר שהציטוטים מן הספר נעשו לאחר שהספר הודפס). מאידך, הכותב מביא במספר מקומות דברים בשם "המגיד מקאזניץ בכתב יד", וספרו של המגיד "תהלות ישראל" על תהילים כבר נדפס בשנת תרכ"א בוורשה (פירושי המגיד מקוז'ניץ על תהלים נותרו במשך שנים רבות בכתב יד בלבד, אך לבסוף נדפסו בספר "תהלות ישראל". יתכן שאל המחבר לא הגיע עותק של החיבור המודפס, והוא השתמש בכתב-יד של החיבור שהיה בידו).
העותק שלפנינו חסר בתחילתו, אולם ספר התהילים עצמו נמצא בשלמותו, כולל הדפים של סדר המעמדות בסוף.
[1] דף (כנראה דף ג), ד-קנב דף (חסר דף שער וכנראה גם דף נוסף לאחריו). 18.5 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי, סימני עש, קרעים קלים, פגמים והדבקות נייר בחלק מהדפים, עם פגיעות קלות בטקסט במספר מקומות. קרעים חסרים גדולים בדף [ג], עם חסרון של כרבע מהטקסט של התפילות "יהי רצון" (דף זה מנותק). רישומים וחותמות. כריכה לא מקורית, פגומה.