Letter of Blessing from Rebbe Rayatz (Unpublished) – 1933 – To Chabad Chassidim in Riga, Appointment of R. Azriel ...

Letter of Blessing from Rebbe Rayatz (Unpublished) – 1933 – To Chabad Chassidim in Riga, Appointment of R. Azriel Zelig Slonim as Emissary of Tomchei Temimim
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com
מכתב מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון, הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ורשה, כ"ז תשרי תרצ"ד [1933].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, חתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק", ובתוספת בכתב ידו.
נשלח אל "ידידנו אנ"ש בעי"ת ריגא יע"א" - בקשת סיוע לטובת ישיבות "תומכי תמימים".
במכתבו ממנה הריי"ץ את שאר בשרו הרב עזריאל זליג (רע"ז) סלונים: "בתור משולח לטובת אוסף כספים למען הישיבות הק' תומכי תמימים אשר תחת הנהלתי", ומפציר בחסידי חב"ד המתגוררים בריגה, לתמוך בישיבות ולסייע לרע"ז סלונים בשליחותו: "הנני בזה בכל לשון של בקשה... להשתתף בנדבותיהם למען הישיבות האלו ולהיות לו לעזר וסיוע שיש בו ממש בשליחותו זו".
הריי"ץ מברך: "ובגלל הדבר הזה ישפיע להם השי"ת שפעת חיים וברכה מרובה בכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר".
בסוף מכתבו, לאחר "ידידם עוז הדו"ש והצלחתם, המברכם", הוסיף הריי"ץ בכתב יד קדשו "בגו"ר [בגשמיות וברוחניות"].
המכתב שלפנינו לא נדפס באגה"ק להריי"ץ (למכתב דומה מאותו תאריך, ראה פריט קודם).
הרב עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.
נולד בעיר חברון לאביו הרב זאב דב, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. בצעירותו התייתם מאביו, ובהיותו כבן 15, לקראת שנת תרע"ג נסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. הרע"ז נעשה בן בית אצל הרבי הרש"ב וסעד על שולחנו בשבתות וחגים. בשנת תרע"ח, בעקבות מלחמת האזרחים, נסע ללמוד בסניף "תומכי תמימים" שבעיר חרסון באוקראינה, שם התקרב אל החסיד הנודע ר' איצ'ע מתמיד ובעידודו סבב בקולוניות היהודיות שבפלך חרסון ומסר שיעורי חסידות. היה נוסע מעת לעת לחגים אל הרש"ב בעיר רוסטוב, ולאחר הסתלקות הרש"ב, המשיך לנסוע אל בנו וממלא מקומו הריי"ץ. לאחר חג הפסח תרפ"ב חזר לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הוא מונה למשפיע בית-הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה, ונשא לאשה את מרת חיה פייגל (בת אחותו שיינא מושקא ובעלה הרה"ח משה שלמה כהנא שפירא, צאצא לבעל ה"מגלה עמוקות").
בעידודו והוראתו של הריי"ץ החל בשנת תרפ"ד את פעילותו כשד"ר ויצא למסע נדודים ברחבי העולם כולו. בשליחותו זו הוא עסק בגיוס כספים ובהפצת היהדות והחסידות וקירוב רחוקים. הוא פעל בקרב הקהילות הנדחות ביותר, בכל רחבי תבל, להקמת מקוואות, מינוי רבנים ושו"בים וקביעת שיעורים בתורה ובחסידות. נטל חלק בהקמת "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב וקנדה". בתום אחת משליחויותיו העיר האדמו"ר הריי"ץ: "זעליג קען דורכברעכען א זאך" (זליג מסוגל לחולל דבר). בהזדמנות נוספת התבטא הריי"ץ: "ביי דיר זעליג איז א נסיעה גארנישט [אצלך זליג נסיעה היא כלום]". בשנת ת"ש יצא הרע"ז סלונים לשליחות באוסטרליה, לאחריה שב לירושלים והתמסר לפעילות למען קהילות חב"ד בארץ ישראל.
הרע"ז היה האפוטרופוס של נכסי "בית רבי" בארץ, ועמד בחלופת מכתבים הדוקה עם הרבנית שטערנא שרה אשת הרש"ב ועם הרבנית נחמה דינה אשת הריי"ץ. נפטר בחול המועד סוכות ונטמן בהר המנוחות בירושלים. הותיר דור ישרים מבורך. רבים מצאצאיו מכהנים כשלוחי חב"ד ורבני קהילות בעולם.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 25 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול. כתמים ובלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים, בשוליים ובקווי הקפל.