סיכה של הרבנית חיה מושקא שניאורסון, בת האדמו"ר הריי"ץ ואשת הרבי מליובאוויטש – עם אישור חתום בידי אחותה הרבנית חנה ...

סיכה של הרבנית חיה מושקא שניאורסון, בת האדמו"ר הריי"ץ ואשת הרבי מליובאוויטש – עם אישור חתום בידי אחותה הרבנית חנה גורארי'

סיכה של האחיות הרבניות חיה מושקא שניאורסון וחנה גורארי'.
סיכה בגוון זהב, משובצת חרוזים דמויי פנינה ואבני חן, שענדו הרבנית חיה מושקא שניאורסון, אשת הרבי מליובאוויטש, ואחותה הרבנית חנה גורארי', אשת הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג) – שתי בנותיו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א): "אני מעניקה בזאת במתנה... את הסיכה עם הפנינים ואבני החן שלבשנו אחותי ואני בסוף שנות ה-50 – ראשית שנות ה-60". האישור מתוארך – 10 בדצמבר 1989.
לסיכות נוספות, בעיצוב ובסגנון דומה, שלבשה הרבנית חיה מושקא, ראה קדם, מכירה מקוונת 32, פריט מספר 14; מכירה מקוונת 35, פריט מספר 22.
6X6 ס"מ בקירוב. מצב טוב.

"און פארניצן געזונטערהייט" - "להשתמש בבריאות"

בספר "בכל ביתי נאמן הוא" (עמ' 539-542), הפורס את מסכת חייו ופועלו של הגה"ח ר' שניאור זלמן גוראריה ע"ה - הגביר החב"די המפורסם, מאנשי סודו של הרבי מליובאוויטש, מסופר: "תחביב יוצא דופן היה לו לר' זלמן... באוצרותיו אסף ושימר... חפצים ופריטי לבוש של הרביים. הון רב ומאמצים בלתי נלאים השקיע ר' זלמן בתחביב נדיר זה... כל אימת שהזדמן לידיו חפץ נוסף מאוצרות הנשיאים היה קורן מאושר משל רשם זה עתה רווח אגדי בעסקיו". בפרט השקיע ר' זלמן באספנות של פריטי לבוש של האדמו"ר הריי"ץ שקיבל במשך השנים מהרבנית נחמה דינה.

בשנת תשמ"ה, כשאירעה "פרשת הספרים" הידועה, במהלכה נגנבו ספרים מספריית ליובאוויטש השייכים לבית הרבי ונמכרו ברחבי העולם, נשא הרבי מליובאוויטש מספר שיחות נרגשות בהם אמר שכל מי שמחזיק מן הספרים הגנובים, שידע שהוא מחזיק "פצצה מתקתקת" בביתו. ועל כך מסופר: "חשש רב מילא את ר' זלמן למשמע השיחה, היות וחלקים מהאוסף של חפצי רבותינו נשיאנו נרכשו על ידו ממשפחת בית רבי, שנהגו למכור לו חפצים שונים של הרבי הקודם [=הריי"ץ]. ר' זלמן כתב לרבי בפרטיות את רשימת החפצים שברשותו וממי וכיצד קיבל כל אחד מהם. רק כשהגיע אליו המענה, שבה אליו רוחו. הרבי השיב כי הוא רשאי להחזיק בכל הדברים המצויים תחת ידו, "און פארניצן געזונטערהייט" (ולהשתמש בבריאות).

מתשובה זו מובן, בפשטות, כי זעקתו של הרבי הייתה רק אודות הספרים הגנובים, שנלקחו באופן של גניבה ורמייה, ולא על פריטים שהושגו בדרכים ישרות וכשרות.