בידספיריט | ספר ”קונטרס פירוש המלות” –

ספר ”קונטרס פירוש המלות” – וורשא, תרכ”ז – מהדורה ראשונה – חתימת האדמו”ר רבי יצחק דובער שניאורסון מלאדי (מחבר סידור מהרי”ד), וחתימות בנו רבי יהודה ליב אב”ד הומל וויטבסק - ספר ”קונטרס פירוש המלות הנקרא מהדורא בתרא” – פירוש והרחבה על סידור בעל התניא, מאת בנו האדמו”ר רבי דוב בער שניאורי – האדמו”ר האמצעי מליובאוויטש. וורשא, תרכ”ז 1867. מהדורה ראשונה (על תוכן הספר בהרחבה, ראה לעיל פריט 142). שני שערים, השער הראשון בנוסח קצר והשני מפורט יותר. בדף המגן הקדמי חתימת האדמו”ר רבי יצחק דובער שניאורסון מלאדי (מחבר סידור מהרי”ד): ”יצחק דובער”. בדף השער הראשון, וכן בדף המגן האחורי, חתימות רבי יהודה ליב שניאורסון אב”ד הומל וויטבסק (בן האדמו”ר רבי יצחק דובער מלאדי): ”יהודא ליב שניאורסאהן רב בהאמעל”. האדמו”ר רבי יצחק דובער שניאורסון מלאדי (תקצ”ג-תר”ע) היה בנו יחידו של האדמו”ר רבי חיים שניאור זלמן מלאדי (בן ה”צמח צדק”). היה תלמיד מובהק של זקנו האדמו”ר ה”צמח צדק”, וקיבל רבות מתורתו. כל מה ששמע ממנו נחקק בזכרונו. משנת תר”מ, לאחר פטירת אביו מהרחש”ז, החל למלא את מקומו בלאדי. כתב רבות בהלכה ובחסידות. מעט מכתביו בהלכה נדפסו בקונטרס המציצה לבעל ה”שדי חמד” וכן בקבצי ”יגדיל תורה”. חיבורו הגדול הוא ”סידור מהרי”ד”, שני חלקים, שנדפס רק לאחר פטירתו, בברדיטשוב תרע”ג. סידור זה הוא השלמה ל”סידור עם דא”ח” מאת האדמו”ר הזקן (קאפוסט תקע”ו) שהדפיס זקנו האדמו”ר האמצעי. הוא הוסיף בו פירוש נרחב על מלות התפילה בדרך החסידות על פי יסודותיהם של אביו וזקניו. על חיבורו זה שקד שנים רבות והוא ראה בו את גולת הכותרת של חיבוריו. מאמרי חסידות קצרים שלו נדפסו לאחר פטירתו בספר ”לקוטי מאמרים” (פולטובה תרע”ח). רבי יהודה ליב שניאורסון היה בנו של האדמו”ר רבי יצחק דובער מלאדי וחתנו של רבי לוי יצחק זלמנסון (חתן ה”צמח צדק”). כיהן כרב בערים הומל וסירוטינה. משנת תרס”ו החל לכהן כמו”צ בוויטבסק, בה תפס מקום נכבד בין רבני העיר. שימש כרב בוויטבסק גם בתקופה הסובייטית (וויטבסק – ספר קהילה, עמ' 189). [2], קיד דף. שני דפי שער. 24 ס”מ. מצב טוב. כתמים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת בד מקורית פגומה, עם שדרת עור. סטפנסקי חסידות, מס' 474. האדמו”ר האמצעי מליובאוויטש – רבי דוב בער שניאורי (תקל”ד-תקפ”ח), בנו של האדמו”ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי – בעל ה”תניא”. לאחר פטירת אביו בשנת תקע”ג בעת מנוסתו ממלחמת נפוליאון, החל לכהן כאדמו”ר בעיירה ליובאוויטש. בחיי אביו היה כותב את תורתו, ודורשה ברבים, אף בפני אביו, בתוספת ביאוריו שלו. ניחן בעמקות גאונית ובנביעה אין סופית כמעיין המתגבר. מאמרי החסידות שלו היו נמשכים שעות ארוכות. התברך בכח הסברה מדהים בכתב ובעל פה, וביכולתו לבאר ולפשט לפני אנשים פשוטים את המושגים העמוקים והמופשטים ביותר בקבלה ובחסידות. חונן בכח ריכוז נדיר, והיה יכול להתבונן שעות על גבי שעות במושגים אלוקיים, כשהוא אינו מבחין כלל בסובב אותו. הרבי מליובאוויטש סיפר עליו שבתפילות יום כפור היה עומד על מקומו כל שעות היום, בדביקות עצומה ובהתפשטות הגשמיות, בלי תנועה ותזוזה, ומראשו היו נוטפים פלגי זיעה. הסתלק תוך כדי אמירת מאמר חסידות. על מפעל ההדפסה של האדמו”ר האמצעי כבר מראשית הנהגתו עסק האדמו”ר האמצעי במרץ רב בהדפסת חבורים. בשנות הנהגתו הראשונות, בשנים תקע”ד-תקע”ו, הביא לדפוס לראשונה את חיבורו המפורסם של אביו האדמו”ר הזקן - ששת כרכי שלחן ערוך הרב, לצד חבוריו הגדולים בקבלה ובחסידות: ”סידור עם דא”ח”, ”ביאורי הזהר”, תניא עם ”אגרת הקודש” ו”קונטרס אחרון”. מפעל הדפסה זה היה כרוך בעבודת הגהה ועריכה מקיפה, שהשתתפו בה גם דודו רבי יהודה ליב (מהרי”ל) מיאנאוויטש וכן חתנו האדמו”ר ה”צמח צדק”. ספרים אלו זכו להקדמות חשובות ומפורסמות של האדמו”ר האמצעי, בהן הוא מספר בפרוטרוט על עניינו של כל ספר ודרכי התהוותו. מפורסמת במיוחד הקדמתו לשלחן ערוך הלכות פסח (שקלוב תקע”ד), הראשונה שכתב לאחר הסתלקות אביו. לאחר שהביא לדפוס חלקים מרכזיים מתורת אביו, התחיל האדמו”ר האמצעי לעסוק בהדפסת חיבורים משלו, המיוסדים על תורת אביו ומבארים אותה. חלק מחיבוריו הם מעין מאמרי מוסר והתעוררות בסגנון החב”די, בהם ”שער התשובה והתפלה”, ”דרך חיים” ו”פוקח עורים”. אחרים הם מיסודות ההגות החב”דית העמוקה שסלל האדמו”ר האמצעי, בהם: ”שער היחוד”, ”שערי אורה”, ”שער האמונה”, ”עטרת ראש” ו”תורת חיים”, והעמוק שבהם הוא ספרו ”אמרי בינה” שכתבו עבור יחידי סגולה. בהקדמה לחלק השני של ”תורת חיים”, כותב בן המחבר, רבי מנחם נחום, על ”עשרה ספרי דבי רב אאמו”ר ז”ל אשר נדפסו בחייו ויצא טבעם בעולם”. כוונתו לספרים הבאים: א-ב. שני חלקי הספר שער התשובה והתפלה (שקלוב תקע”ז-תקע”ח). ג. פוקח עורים (תקע”ז? חסר שנת ומקום דפוס). ד. דרך חיים (קאפוסט תקע”ט). ה-ו. נר מצוה ותורה אור, הכולל בתוכו שני חבורים: שער האמונה ושער היחוד (קאפוסט תק”פ, שער היחוד נקרא גם בשם קונטרס ההתבוננות). ז. אמרי בינה (קאפוסט תקפ”א). ח. עטרת ראש (קאפוסט תקפ”א). ט. שערי אורה (קאפוסט תקפ”ב). י. תורת חיים על בראשית, חלק ראשון (קאפוסט תקפ”ו). לאחר פטירת האדמו”ר האמצעי נדפסו החלק השני של ”תורת חיים” על בראשית (וורשא תרכ”ו) וקונטרס ”פירוש המלות” (וורשא תרכ”ז). בנוסף לכל אלו ידוע חיבורו המפורסם ”קונטרס ההתפעלות”, שנכתב בשנת תקע”ד, ונעתק בכתבי-יד בחייו פעמים רבות, אך כפי הנראה לא נדפס בחייו. מלבד כל אלו נדפסו בברוקלין, בין השנים תשמ”ו-תשס”ו, תשעה עשר כרכים של ”מאמרי האדמו”ר האמצעי”, בהם מאמרי החסידות שכתב ושנאמרו בשבתות ומועדי השנה. בשנת תשס”ג נדפסו שני כרכים של ”תורת חיים” על שמות. הרקע להדפסת ספרי האדמו”ר האמצעי בחייו לאחר הסתלקות האדמו”ר הזקן בשנת תקע”ג, בעת מנוסתו ממלחמת נפוליאון, התיישב בנו וממלא מקומו האדמו”ר האמצעי בעיירה ליובאוויטש שברוסיה הלבנה. עם עלותו על כס הנשיאות,