בידספיריט | ספר תורת חיים על חומש

ספר תורת חיים על חומש בראשית – וורשא, תרכ”ו – שני חלקים – מהדורה ראשונה של חלק שני - ספר תורת חיים על חומש בראשית, ביאורים על מאמרי האדמו”ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי, מאת בנו רבי דוב בער שניאורי – האדמו”ר האמצעי מליובאוויטש. וורשא, תרכ”ו 1866. שני חלקים בשני כרכים. מהדורה ראשונה של חלק שני. חלק ראשון: פרשיות בראשית – חיי שרה. חלק שני: פרשיות תולדות – ויחי. בחיבור שלפנינו מסביר האדמו”ר האמצעי, באריכות גדולה וביסודיות, את מאמרי החסידות של אביו, האדמו”ר הזקן, על פרשיות השבוע. מאמר שבספר ”תורה אור” נדפס על פני עמוד אחד, מתפרש בחיבור שלפנינו על פני עשרות עמודים. כל מושג קבלי שהוזכר בדרך אגב במאמר של אביו האדמו”ר הזקן, מתבאר ביסודיות בספר ”תורת חיים”, עם ההקדמות והרקע הנחוצים להבנתו. בכתיבת חיבור זה ובהדפסתו עסק האדמו”ר האמצעי בשנים תקפ”ג-תקפ”ו. כתב היד המקורי של האדמו”ר הכיל ביאורים על כל חמישה חומשי תורה (כמסופר בהקדמה לספר זה), אך למעשה נדפס מכתב-יד זה רק החלק על ספר בראשית. בשנת תקפ”ו נדפס בקאפוסט רק חציו הראשון של חומש בראשית, עד פרשת חיי שרה. בשנת תרכ”ו התעורר רבי מנחם נחום, בן המחבר, לסיים את הדפסת החיבור על חציו השני של חומש בראשית, תולדות – ויחי (יחד עם החלק השני הדפיס גם את החלק הראשון). בהקדמה המעניינת לספר, מספר בן המחבר, רבי מנחם נחום, על ההבדלים בין מאמרי זקנו בעל התניא למאמרי אביו האדמו”ר האמצעי. בהמשך ההקדמה הוא מתאר את הסתלקותו המופלאה של אביו תוך כדי אמירת מאמר חסידות, ואת בקשתו ממנו באותו מעמד להדפיס את הספר שלפנינו: ”ואותי צוה בעת ההיא לאמור, הנך רואה כי באה שמשי שלא בעונתה [האדמו”ר האמצעי נפטר בגיל 54]... שמש ששקעה בעבורי תזרח כאשר תתחזק והיית לאיש, להוציא לאור ס' היקר... תורת חיים... רוחי תפעם בקרבי מתי אשלם את נדרי אשר נדרתי לפני ה' לאבא מארי ז”ל בעת רוחו ונשמתו אליו יאסוף. וידעתי כי אלקים מצא את עוני, וכי כל הרפתקאות דעדו עלי בנפשות רבות ר”ל הן מאותן שלשים ושש שנה שלא קיימתי מצות כ”א [כיבוד אב]... ”. כרך ראשון: [2], קמא דף. כרך שני: [1], קח דף. 29 ס”מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. עקבות רטיבות עם סימני עובש קלים בדפים האחרונים של הכרך השני. קרע חסר קטן בשולי דף השער של הכרך הראשון, באחד מהדפים באמצע הכרך, ובדף האחרון של הכרך השני, ללא פגיעה בטקסט. חותמת ורישומים בכתב-יד. כריכות עור חדשות. סטפנסקי חסידות מס' 618. האדמו”ר האמצעי מליובאוויטש – רבי דוב בער שניאורי (תקל”ד-תקפ”ח), בנו של האדמו”ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי – בעל ה”תניא”. לאחר פטירת אביו בשנת תקע”ג בעת מנוסתו ממלחמת נפוליאון, החל לכהן כאדמו”ר בעיירה ליובאוויטש. בחיי אביו היה כותב את תורתו, ודורשה ברבים, אף בפני אביו, בתוספת ביאוריו שלו. ניחן בעמקות גאונית ובנביעה אין סופית כמעיין המתגבר. מאמרי החסידות שלו היו נמשכים שעות ארוכות. התברך בכח הסברה מדהים בכתב ובעל פה, וביכולתו לבאר ולפשט לפני אנשים פשוטים את המושגים העמוקים והמופשטים ביותר בקבלה ובחסידות. חונן בכח ריכוז נדיר, והיה יכול להתבונן שעות על גבי שעות במושגים אלוקיים, כשהוא אינו מבחין כלל בסובב אותו. הרבי מליובאוויטש סיפר עליו שבתפילות יום כפור היה עומד על מקומו כל שעות היום, בדביקות עצומה ובהתפשטות הגשמיות, בלי תנועה ותזוזה, ומראשו היו נוטפים פלגי זיעה. הסתלק תוך כדי אמירת מאמר חסידות. על מפעל ההדפסה של האדמו”ר האמצעי כבר מראשית הנהגתו עסק האדמו”ר האמצעי במרץ רב בהדפסת חבורים. בשנות הנהגתו הראשונות, בשנים תקע”ד-תקע”ו, הביא לדפוס לראשונה את חיבורו המפורסם של אביו האדמו”ר הזקן - ששת כרכי שלחן ערוך הרב, לצד חבוריו הגדולים בקבלה ובחסידות: ”סידור עם דא”ח”, ”ביאורי הזהר”, תניא עם ”אגרת הקודש” ו”קונטרס אחרון”. מפעל הדפסה זה היה כרוך בעבודת הגהה ועריכה מקיפה, שהשתתפו בה גם דודו רבי יהודה ליב (מהרי”ל) מיאנאוויטש וכן חתנו האדמו”ר ה”צמח צדק”. ספרים אלו זכו להקדמות חשובות ומפורסמות של האדמו”ר האמצעי, בהן הוא מספר בפרוטרוט על עניינו של כל ספר ודרכי התהוותו. מפורסמת במיוחד הקדמתו לשלחן ערוך הלכות פסח (שקלוב תקע”ד), הראשונה שכתב לאחר הסתלקות אביו. לאחר שהביא לדפוס חלקים מרכזיים מתורת אביו, התחיל האדמו”ר האמצעי לעסוק בהדפסת חיבורים משלו, המיוסדים על תורת אביו ומבארים אותה. חלק מחיבוריו הם מעין מאמרי מוסר והתעוררות בסגנון החב”די, בהם ”שער התשובה והתפלה”, ”דרך חיים” ו”פוקח עורים”. אחרים הם מיסודות ההגות החב”דית העמוקה שסלל האדמו”ר האמצעי, בהם: ”שער היחוד”, ”שערי אורה”, ”שער האמונה”, ”עטרת ראש” ו”תורת חיים”, והעמוק שבהם הוא ספרו ”אמרי בינה” שכתבו עבור יחידי סגולה. בהקדמה לחלק השני של ”תורת חיים”, כותב בן המחבר, רבי מנחם נחום, על ”עשרה ספרי דבי רב אאמו”ר ז”ל אשר נדפסו בחייו ויצא טבעם בעולם”. כוונתו לספרים הבאים: א-ב. שני חלקי הספר שער התשובה והתפלה (שקלוב תקע”ז-תקע”ח). ג. פוקח עורים (תקע”ז? חסר שנת ומקום דפוס). ד. דרך חיים (קאפוסט תקע”ט). ה-ו. נר מצוה ותורה אור, הכולל בתוכו שני חבורים: שער האמונה ושער היחוד (קאפוסט תק”פ, שער היחוד נקרא גם בשם קונטרס ההתבוננות). ז. אמרי בינה (קאפוסט תקפ”א). ח. עטרת ראש (קאפוסט תקפ”א). ט. שערי אורה (קאפוסט תקפ”ב). י. תורת חיים על בראשית, חלק ראשון (קאפוסט תקפ”ו). לאחר פטירת האדמו”ר האמצעי נדפסו החלק השני של ”תורת חיים” על בראשית (וורשא תרכ”ו) וקונטרס ”פירוש המלות” (וורשא תרכ”ז). בנוסף לכל אלו ידוע חיבורו המפורסם ”קונטרס ההתפעלות”, שנכתב בשנת תקע”ד, ונעתק בכתבי-יד בחייו פעמים רבות, אך כפי הנראה לא נדפס בחייו. מלבד כל אלו נדפסו בברוקלין, בין השנים תשמ”ו-תשס”ו, תשעה עשר כרכים של ”מאמרי האדמו”ר האמצעי”, בהם מאמרי החסידות שכתב ושנאמרו בשבתות ומועדי השנה. בשנת תשס”ג נדפסו שני כרכים של ”תורת חיים” על שמות.