בידספיריט | ספר אמרי בינה – קאפוסט,

ספר אמרי בינה – קאפוסט, תקפ”א – מהדורה ראשונה - ספר אמרי בינה, ביאורים בענייני קריאת שמע, ציצית ותפילין על פי תורת הקבלה והחסידות, מאת רבי דוב בער שניאורי – האדמו”ר האמצעי מליובאוויטש. קאפוסט, [תקפ”א 1821]. דפוס רבי ישראל יפה, מחשובי תלמידיו של האדמו”ר הזקן. מהדורה ראשונה. הספר ”אמרי בינה” הוא החיבור העמוק ביותר מהספרים שחיבר והדפיס האדמו”ר האמצעי. הוא עוסק ברובו בביאור המושגים ”יחודא עילאה” ו”יחודא תתאה” ומיוסד על תורת אביו בעל התניא. הספר מחולק לארבעה מדורים: פתח השער, שער הקריאת שמע, שער הציצית ושער התפילין. האדמו”ר האמצעי הדפיס בחייו עשרה חיבורים, ואמר שכל אחד מהם מיועד לסוג שונה של אנשים. על הספר ”אמרי בינה” אמר שאותו הוא מייעד למעמיקים ביותר, ופעם אף אמר שייעד אותו לתלמידו רבי יקותיאל ליעפלער. האדמו”ר המהר”ש מליובאוויטש סיפר שפעם התקשה בהבנתם של פרקים לב ולז שבספר, ונכנס לשאול את אביו האדמו”ר ה”צמח צדק” את פירושם, והשיב לו אביו שישאל את ר' יקותיאל (קונטרס לימוד החסידות להריי”ץ, עמ' 30). מסופר על האדמו”ר בעל ה”דברי חיים” מצאנז שהיה מעיין בכל לילה לפני קריאת שמע שעל המיטה בספר ”אמרי בינה” של האדמו”ר האמצעי (שלשת הרואים, ברוקלין תשס”ד, עמ' שכ). ה”דברי חיים” אף מביא מדבריו בספרו ”דברי חיים” על התורה בפרשת ויקהל (כח/2): ”מבואר בספרים וביותר ביאור בספר אמרי בינה בכוונת יחודא עילאה דשמע”. חתימות ורישומים רבים בדפי המגן: ”אמרי בינה הלז שייך לה”ה הרבני... מוהר”ר חיים ראובן נ”י מבעריסאוו לגובערני' [=למחוז] מינסק”, ועוד. [2], כא; נו, [1], נה-קמ דף. 22 ס”מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. בלאי בדף השער ובדפים נוספים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט במספר דפים. קרע חסר קטן באחד מהדפים. חותמת ורישומים בכתב-יד. כריכת עור עתיקה, עם שדרת עור חדשה. פגמים וסימני עש בכריכה. סטפנסקי חסידות, מס' 55. האדמו”ר האמצעי מליובאוויטש – רבי דוב בער שניאורי (תקל”ד-תקפ”ח), בנו של האדמו”ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי – בעל ה”תניא”. לאחר פטירת אביו בשנת תקע”ג בעת מנוסתו ממלחמת נפוליאון, החל לכהן כאדמו”ר בעיירה ליובאוויטש. בחיי אביו היה כותב את תורתו, ודורשה ברבים, אף בפני אביו, בתוספת ביאוריו שלו. ניחן בעמקות גאונית ובנביעה אין סופית כמעיין המתגבר. מאמרי החסידות שלו היו נמשכים שעות ארוכות. התברך בכח הסברה מדהים בכתב ובעל פה, וביכולתו לבאר ולפשט לפני אנשים פשוטים את המושגים העמוקים והמופשטים ביותר בקבלה ובחסידות. חונן בכח ריכוז נדיר, והיה יכול להתבונן שעות על גבי שעות במושגים אלוקיים, כשהוא אינו מבחין כלל בסובב אותו. הרבי מליובאוויטש סיפר עליו שבתפילות יום כפור היה עומד על מקומו כל שעות היום, בדביקות עצומה ובהתפשטות הגשמיות, בלי תנועה ותזוזה, ומראשו היו נוטפים פלגי זיעה. הסתלק תוך כדי אמירת מאמר חסידות. על מפעל ההדפסה של האדמו”ר האמצעי כבר מראשית הנהגתו עסק האדמו”ר האמצעי במרץ רב בהדפסת חבורים. בשנות הנהגתו הראשונות, בשנים תקע”ד-תקע”ו, הביא לדפוס לראשונה את חיבורו המפורסם של אביו האדמו”ר הזקן - ששת כרכי שלחן ערוך הרב, לצד חבוריו הגדולים בקבלה ובחסידות: ”סידור עם דא”ח”, ”ביאורי הזהר”, תניא עם ”אגרת הקודש” ו”קונטרס אחרון”. מפעל הדפסה זה היה כרוך בעבודת הגהה ועריכה מקיפה, שהשתתפו בה גם דודו רבי יהודה ליב (מהרי”ל) מיאנאוויטש וכן חתנו האדמו”ר ה”צמח צדק”. ספרים אלו זכו להקדמות חשובות ומפורסמות של האדמו”ר האמצעי, בהן הוא מספר בפרוטרוט על עניינו של כל ספר ודרכי התהוותו. מפורסמת במיוחד הקדמתו לשלחן ערוך הלכות פסח (שקלוב תקע”ד), הראשונה שכתב לאחר הסתלקות אביו. לאחר שהביא לדפוס חלקים מרכזיים מתורת אביו, התחיל האדמו”ר האמצעי לעסוק בהדפסת חיבורים משלו, המיוסדים על תורת אביו ומבארים אותה. חלק מחיבוריו הם מעין מאמרי מוסר והתעוררות בסגנון החב”די, בהם ”שער התשובה והתפלה”, ”דרך חיים” ו”פוקח עורים”. אחרים הם מיסודות ההגות החב”דית העמוקה שסלל האדמו”ר האמצעי, בהם: ”שער היחוד”, ”שערי אורה”, ”שער האמונה”, ”עטרת ראש” ו”תורת חיים”, והעמוק שבהם הוא ספרו ”אמרי בינה” שכתבו עבור יחידי סגולה. בהקדמה לחלק השני של ”תורת חיים”, כותב בן המחבר, רבי מנחם נחום, על ”עשרה ספרי דבי רב אאמו”ר ז”ל אשר נדפסו בחייו ויצא טבעם בעולם”. כוונתו לספרים הבאים: א-ב. שני חלקי הספר שער התשובה והתפלה (שקלוב תקע”ז-תקע”ח). ג. פוקח עורים (תקע”ז? חסר שנת ומקום דפוס). ד. דרך חיים (קאפוסט תקע”ט). ה-ו. נר מצוה ותורה אור, הכולל בתוכו שני חבורים: שער האמונה ושער היחוד (קאפוסט תק”פ, שער היחוד נקרא גם בשם קונטרס ההתבוננות). ז. אמרי בינה (קאפוסט תקפ”א). ח. עטרת ראש (קאפוסט תקפ”א). ט. שערי אורה (קאפוסט תקפ”ב). י. תורת חיים על בראשית, חלק ראשון (קאפוסט תקפ”ו). לאחר פטירת האדמו”ר האמצעי נדפסו החלק השני של ”תורת חיים” על בראשית (וורשא תרכ”ו) וקונטרס ”פירוש המלות” (וורשא תרכ”ז). בנוסף לכל אלו ידוע חיבורו המפורסם ”קונטרס ההתפעלות”, שנכתב בשנת תקע”ד, ונעתק בכתבי-יד בחייו פעמים רבות, אך כפי הנראה לא נדפס בחייו. מלבד כל אלו נדפסו בברוקלין, בין השנים תשמ”ו-תשס”ו, תשעה עשר כרכים של ”מאמרי האדמו”ר האמצעי”, בהם מאמרי החסידות שכתב ושנאמרו בשבתות ומועדי השנה. בשנת תשס”ג נדפסו שני כרכים של ”תורת חיים” על שמות. הרקע להדפסת ספרי האדמו”ר האמצעי בחייו לאחר הסתלקות האדמו”ר הזקן בשנת תקע”ג, בעת מנוסתו ממלחמת נפוליאון, התיישב בנו וממלא מקומו האדמו”ר האמצעי בעיירה ליובאוויטש שברוסיה הלבנה. עם עלותו על כס הנשיאות, נדרש האדמו”ר האמצעי לשאלת נסיעות החסידים אל חצר הרבי. בהקדמתו ל”קונטרס ההתפעלות (תקע”ד) מספר האדמו”ר האמצעי בהרחבה, כיצד במהלך מסעו לעיירה ליובאוויטש לאחר מלחמת נפוליאון נוכח לדעת שמרבית חסידי חב”ד שהתגוררו בעיירות מרוחקות מלאדי, מקום מושבו של אביו האדמו”ר הזקן,