בידספיריט | ספר שערי תשובה (שער התשובה

ספר שערי תשובה (שער התשובה והתפלה) – שני חלקים בכרך אחד – ז'יטומיר, תרכ”ד / קונטרס ההתפעלות – וורשא, תרל”ו / קונטרס פוקח עורים – יידיש, מתורגם ללשון הקודש – ניו יורק, ת”ש – מהדורה ראשונה של התרגום - שלושה חיבורים מאת רבי דוב בער שניאורי – האדמו”ר האמצעי מליובאוויטש: 1. ספר שערי תשובה, חלק ראשון, ”שער התשובה, שער הבחירה, שער התפלה”, וחלק שני ”הנקרא בשם חינוך”. ז'יטומיר, תרכ”ד 1864. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. שני חלקים בכרך אחד. 148; 138 עמ'. 19 ס”מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים קטנים בדף השער של החלק הראשון. קרע חסר בשולי אחד מן הדפים, על גבול הטקסט. חותמות גדולות רבות. רישומים בכתב-יד וסימונים בגוף הטקסט. כריכת עור חדשה. 2. קונטרס ההתפעלות. עם: ”קונטרס קטן מעניני בחירה” (כמה פרקים מהספר שערי תשובה). וורשא, תרל”ו 1876. חתימות וחותמות בדף השער ובדפי המגן של ”יוסף צבי באלאבאן בעיה”ק צפת ת”ו”. רישומים בדפי המגן. מ דף. שער נפרד ל”קונטרס קטן מעניני בחירה”. 14.5 ס”מ. מצב טוב. כתמים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה. 3. קונטרס פוקח עורים, ארבעים פרקי הדרכה מעשית לחיי תשובה, על פי תורת חסידות חב”ד. ניו יורק, ת”ש [1940]. יידיש, עם תרגום ללשון הקודש (על 28 פרקים הראשונים) מאת רבי שמואל דובער ליפקין מבוריסוב. כולל רשימות ומכתבים של האדמו”ר הריי”ץ, בהם מתאר את נסיבות חיבורו של הקונטרס, ועבור מי חובר. מהדורה ראשונה של התרגום ללשון הקודש ושל מכתבי ורשימות האדמו”ר הריי”ץ. 76 עמ'. 20 ס”מ. מצב טוב. כתמים. ללא כריכה. האדמו”ר האמצעי מליובאוויטש – רבי דוב בער שניאורי (תקל”ד-תקפ”ח), בנו של האדמו”ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי – בעל ה”תניא”. לאחר פטירת אביו בשנת תקע”ג בעת מנוסתו ממלחמת נפוליאון, החל לכהן כאדמו”ר בעיירה ליובאוויטש. בחיי אביו היה כותב את תורתו, ודורשה ברבים, אף בפני אביו, בתוספת ביאוריו שלו. ניחן בעמקות גאונית ובנביעה אין סופית כמעיין המתגבר. מאמרי החסידות שלו היו נמשכים שעות ארוכות. התברך בכח הסברה מדהים בכתב ובעל פה, וביכולתו לבאר ולפשט לפני אנשים פשוטים את המושגים העמוקים והמופשטים ביותר בקבלה ובחסידות. חונן בכח ריכוז נדיר, והיה יכול להתבונן שעות על גבי שעות במושגים אלוקיים, כשהוא אינו מבחין כלל בסובב אותו. הרבי מליובאוויטש סיפר עליו שבתפילות יום כפור היה עומד על מקומו כל שעות היום, בדביקות עצומה ובהתפשטות הגשמיות, בלי תנועה ותזוזה, ומראשו היו נוטפים פלגי זיעה. הסתלק תוך כדי אמירת מאמר חסידות. על מפעל ההדפסה של האדמו”ר האמצעי כבר מראשית הנהגתו עסק האדמו”ר האמצעי במרץ רב בהדפסת חבורים. בשנות הנהגתו הראשונות, בשנים תקע”ד-תקע”ו, הביא לדפוס לראשונה את חיבורו המפורסם של אביו האדמו”ר הזקן - ששת כרכי שלחן ערוך הרב, לצד חבוריו הגדולים בקבלה ובחסידות: ”סידור עם דא”ח”, ”ביאורי הזהר”, תניא עם ”אגרת הקודש” ו”קונטרס אחרון”. מפעל הדפסה זה היה כרוך בעבודת הגהה ועריכה מקיפה, שהשתתפו בה גם דודו רבי יהודה ליב (מהרי”ל) מיאנאוויטש וכן חתנו האדמו”ר ה”צמח צדק”. ספרים אלו זכו להקדמות חשובות ומפורסמות של האדמו”ר האמצעי, בהן הוא מספר בפרוטרוט על עניינו של כל ספר ודרכי התהוותו. מפורסמת במיוחד הקדמתו לשלחן ערוך הלכות פסח (שקלוב תקע”ד), הראשונה שכתב לאחר הסתלקות אביו. לאחר שהביא לדפוס חלקים מרכזיים מתורת אביו, התחיל האדמו”ר האמצעי לעסוק בהדפסת חיבורים משלו, המיוסדים על תורת אביו ומבארים אותה. חלק מחיבוריו הם מעין מאמרי מוסר והתעוררות בסגנון החב”די, בהם ”שער התשובה והתפלה”, ”דרך חיים” ו”פוקח עורים”. אחרים הם מיסודות ההגות החב”דית העמוקה שסלל האדמו”ר האמצעי, בהם: ”שער היחוד”, ”שערי אורה”, ”שער האמונה”, ”עטרת ראש” ו”תורת חיים”, והעמוק שבהם הוא ספרו ”אמרי בינה” שכתבו עבור יחידי סגולה. בהקדמה לחלק השני של ”תורת חיים”, כותב בן המחבר, רבי מנחם נחום, על ”עשרה ספרי דבי רב אאמו”ר ז”ל אשר נדפסו בחייו ויצא טבעם בעולם”. כוונתו לספרים הבאים: א-ב. שני חלקי הספר שער התשובה והתפלה (שקלוב תקע”ז-תקע”ח). ג. פוקח עורים (תקע”ז? חסר שנת ומקום דפוס). ד. דרך חיים (קאפוסט תקע”ט). ה-ו. נר מצוה ותורה אור, הכולל בתוכו שני חבורים: שער האמונה ושער היחוד (קאפוסט תק”פ, שער היחוד נקרא גם בשם קונטרס ההתבוננות). ז. אמרי בינה (קאפוסט תקפ”א). ח. עטרת ראש (קאפוסט תקפ”א). ט. שערי אורה (קאפוסט תקפ”ב). י. תורת חיים על בראשית, חלק ראשון (קאפוסט תקפ”ו). לאחר פטירת האדמו”ר האמצעי נדפסו החלק השני של ”תורת חיים” על בראשית (וורשא תרכ”ו) וקונטרס ”פירוש המלות” (וורשא תרכ”ז). בנוסף לכל אלו ידוע חיבורו המפורסם ”קונטרס ההתפעלות”, שנכתב בשנת תקע”ד, ונעתק בכתבי-יד בחייו פעמים רבות, אך כפי הנראה לא נדפס בחייו. מלבד כל אלו נדפסו בברוקלין, בין השנים תשמ”ו-תשס”ו, תשעה עשר כרכים של ”מאמרי האדמו”ר האמצעי”, בהם מאמרי החסידות שכתב ושנאמרו בשבתות ומועדי השנה. בשנת תשס”ג נדפסו שני כרכים של ”תורת חיים” על שמות. הרקע להדפסת ספרי האדמו”ר האמצעי בחייו לאחר הסתלקות האדמו”ר הזקן בשנת תקע”ג, בעת מנוסתו ממלחמת נפוליאון, התיישב בנו וממלא מקומו האדמו”ר האמצעי בעיירה ליובאוויטש שברוסיה הלבנה. עם עלותו על כס הנשיאות, נדרש האדמו”ר האמצעי לשאלת נסיעות החסידים אל חצר הרבי. בהקדמתו ל”קונטרס ההתפעלות (תקע”ד) מספר האדמו”ר האמצעי בהרחבה, כיצד במהלך מסעו לעיירה ליובאוויטש לאחר מלחמת נפוליאון נוכח לדעת שמרבית חסידי חב”ד שהתגוררו בעיירות מרוחקות מלאדי, מקום מושבו של אביו האדמו”ר הזקן, לא זכו לעלות לרגל אל רבם ולשמוע את תורתו, בשל ההוצאות הגדולות והפסד הפרנסה הכרוכים בנסיעה (הנסיעה הלוך ושוב והשהייה בלאדי ארכו לפחות חודש ימים, ובימים אלה נמנעו החסידים מלעסוק בפרנסתם ועסקו רק בעבודת ה'). בפועל,