בידספיריט | שלחן ערוך הרב – ז'יטומיר,

שלחן ערוך הרב – ז'יטומיר, תר”ז-תר”ח – מהדורת רבי חיים אברהם בנו של בעל התניא – מהדורה ראשונה של 23 תשובות חדשות בחלק השו”ת – דף ”לוח הטעות” לא ידוע – סט שלם - שלחן ערוך הרב, מאת האדמו”ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי – בעל התניא. ז'יטומיר, תר”ז-תר”ח 1847. דפוס רבי חנינא ליפא, רבי אריה ליב ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. ששה חלקים בששה כרכים. את המהדורה שלפנינו הוציא לאור הרה”ק רבי חיים אברהם, בנו של המחבר בעל התניא, בסיוע צאצאיו. במהדורה זו נוספו לראשונה כמה הוספות ב”קונטרס אחרון” ובמראי המקומות, על פי כתב-יד המחבר. כמו כן, נוספו לראשונה בחלק השו”ת 23 תשובות חדשות. במהדורה זו נדפס לראשונה ה”קונטרס אחרון” בשולי העמודים (ולא בסוף הכרך, כבמהדורות הקודמות). בתחילת חלק א' נדפסה הקדמה מיוחדת למהדורה זו מאת רבי חיים אברהם (בנוסף להקדמה המפורסמת שנדפסה החל מהמהדורה הראשונה), וכן הקדמה קצרה לחלק השו”ת. כמו כן, נדפסו לראשונה במהדורה זו שלוש הסכמות חשובות מגדולי תלמידי בעל התניא: רבי אייזיק אב”ד הומל, רבי ברוך מרדכי אב”ד באברויסק ורבי יצחק אייזיק בהר”ד אב”ד ויטבסק. בדף המגן הקדמי של כרך יורה דעה מופיעות חותמות בעברית ובאותיות לטיניות: ”משה פריינד סאטמאר”, ”Mauritiu Freund, Satu-Mare”. כפי הנראה, אלו חותמות רבי משה אריה פריינד (תרס”ד-תשנ”ו) שכיהן בהמשך כגאב”ד ”העדה החרדית”. כרך ראשון: [6], ה-קעה, [1] דף. חסר דף קדם-השער. כרך שני: [3], קד, קט-קצד; ה-עא, [1] דף. כרך שלישי: [3], קלח; קד דף. חסרים שלשת הדפים האחרונים. כרך רביעי: [2], קמ דף. כרך חמישי: [1], ב-לח דף. כרך שישי: [1], ב-מד, [1] דף. 20-22.5 ס”מ. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים וכתמי רטיבות. בשני הכרכים האחרונים כתמי רטיבות קשים, עם עקבות רטיבות וסימני עובש קלים. בלאי בחלק מהדפים. סימני עש קלים. קרעים חסרים קטנים במספר דפים. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכות חדשות. מצורפים עותקים נוספים של הכרכים הראשון והשלישי להשלמת הדפים החסרים (כרך ראשון: [7], ה-קעה דף. חסר [1] דף אחרון. סימני עש רבים וקשים. כרך שלישי: קי-קיא, קיג-קלח; קו, [1] דף. חסרים דפים רבים בהתחלה). סטפנסקי חסידות, מס' 573; מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו”ר הזקן, ביבליוגרפיה, ה, עמ' 80-87. חלק א' שלפנינו הוא וריאנט ובו מופיעים 3 דפים נוספים בתחילת הכרך, וכן דף נוסף של ”לוח הטעות” בסוף הכרך. דפים אלה נדירים ביותר ולא נרשמו אצל מונדשיין וסטפנסקי. הדף של ”לוח הטעות” של חלק א' אף לא מתועד ב”קונטרס השלחן” מאת רבי חיים נאה (לדבריו, הדפים של ”לוח הטעות” של חלקים ב' וג' ”נדפסו לחוד והודבקו אחר כך אל השלחן ערוך, כי [בחלק מהעותקים] שני הדפים הם יותר קצרים מדפי השלחן ערוך”). חלקים א, ה-ו, לא מופיעים בקטלוג הספריה הלאומית. כתיבת ”שלחן ערוך הרב” – בהוראת רבו המגיד ממזריטש אחד ממפעלי חייו של האדמו”ר הזקן היה חיבורו ההלכתי הגדול המכונה ”שלחן ערוך הרב”. בספרו זה ערך ועיבד מחדש את ההלכות של רוב חלק ”אורח חיים” כפי שהן מופיעות אצל ”המחבר” והרמ”א ונושאי כליהם, ובראשם ה”מגן אברהם”. כל הלכה נכתבה בבהירות, בשפה צחה וברורה בטעמה ובנימוקה, בצורה מתומצתת וממצה. הלכה ש”המחבר” רבי יוסף קארו מקדיש לה סעיף אחד בלבד ב”שלחן ערוך” שלו, לעתים תופסת אצל האדמו”ר הזקן שבעה סעיפים. במקומות בהם האדמו”ר הזקן מביא מחלוקת הפוסקים, הוא מכריע כדעת מי נפסקה ההלכה ומדוע. על פי רוב הוא נוטה להכריע כדעת ה”מגן אברהם”. סגנון לשונו הבהיר של ”שלחן ערוך הרב” דומה ללשון הזהב של הרמב”ם ב”משנה תורה”. תלמידי חכמים המבררים את ההלכה ממקורותיה בתלמוד ובפוסקים, מגלים כמה מאמץ ויגיעה הושקעו בניסוחו של כל סעיף בשלחן ערוך הרב, ועד כמה מתבררות סוגיות עמוקות ונפתרות שאלות וקושיות באמצעות הניסוח המדויק שלו. עם זאת, הספר נכתב כך שגם בעלי-בתים שאין עיתותיהם בידם יוכלו להבין את ההגדרות, העקרונות, היסודות והטעמים של כל הלכה. בהקדמה לכרך הראשון של ”שלחן ערוך הרב”, הלכות פסח, שנדפס בשקלוב תקע”ד, מספרים בניו של האדמו”ר הזקן כי היוזמה לכתיבת החיבור הגיעה מרבו המובהק המגיד ממזריטש: ”...ובעודו עומד לפני ה' שם [במזריטש] נתעורר רוח קדשו של מורו ורבו סבא קדישא [המגיד ממזריטש]... לחפש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלהים בו להבין ולהורות הלכה ברורה, מתון ומסיק אליבא דהלכתא הלכות בטעמיהן, לעשות מלאכה זו על סדר השלחן ערוך אורח חיים ויורה דעה שהן הדינים הנצרכים, שלהן מצוות קדימה על השאר, ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשלחן ערוך ובכל האחרונים בלשון צח ומילתא בטעמא. ויבחר בכבוד אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז”ל, אשר בו בזמנו היה מלא וגדוש מים התלמוד והפוסקים, והפציר בו עד בוש, ואמר לו: אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימיות טעמי ההלכות הנזכרים בכל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו, בלי בלבול ותערובות, ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים עד חכמי זמנינו”. את חיבורו על חלק ”אורח חיים”, כולל ה”קונטרס אחרון” (עיונים ופלפולים עמוקים במקורות ההלכה), כתב האדמו”ר הזקן במשך שנתיים, בשנים תקל”א-תקל”ב, בתקופת שבתו אצל רבו במזריטש ובראוונא. בראשית שנת תקל”ב היו מוכנים אצלו הסימנים על כל הלכות פסח והלכות ציצית. באותה עת, כשהגיעו בעל ה”הפלאה” ואחיו רבי שמעלקא מניקלשבורג אל המגיד ממזריטש, הראה להם האדמו”ר הזקן את מה שכתב בהלכות פסח וציצית, ”וקלסוהו ושבחוהו עד למאד מאד, ואמרו לו: חזק והתחזק לברך על המוגמר, לך נאה ויאה, וזכות התורה יעמוד לך ולזרעך ולכל ישראל”. במשך שנים רבות לאחר שסיים לכתוב את חלק ”אורח חיים” המשיך האדמו”ר הזקן לערוך את הדברים ולהגיהם. במהלך השנים חזר בו מכמה ממסקנותיו בהלכות שבת,