בידספיריט | שלחן ערוך הרב, אורח חיים,

שלחן ערוך הרב, אורח חיים, חלקים ראשון ושלישי – מהדורה ראשונה, קאפוסט, תקע”ו – עותק שהיה שייך לרבי חיים ברלין – עותקים חסרים - שני כרכים של שלחן ערוך הרב, מאת האדמו”ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי – בעל התניא. מהדורה ראשונה. • שלחן ערוך הרב, אורח חיים, חלק ראשון, סימנים א-רטו. קאפוסט, [תקע”ו 1816]. דפוס האחים רבי יהודה ורבי ישראל יפה [בני רבי אור שרגא פייביש], תלמידי האדמו”ר הזקן. עותק שהיה שייך לגאון רבי חיים ברלין. בדף קלז/1 חותמת (קצוצה בחלקה): ”אוצר הספרים [ש]ל הגאון הצדיק [רבי] חיים ברלין...”. חותמות (מחוקות בחלקן): ”אברהם יצחק בן שעפטל ה' סג”ל קאפעלעוויץ מלמד”. תיקונים רבים בכתב-יד. עותק חסר. פג; עג-רצט, [1] דף. חסרים 8 דפים ראשונים, כולל דף השער (במקור: [2], ג-ח; פג; עג-רצט, [1] דף). דפים פט-צב נכרכו שלא כסדרם. 18 ס”מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים חסרים משוקמים בחלקם במילוי נייר. בדף רמה קרע חסר עם פגיעה בטקסט (ופגיעה קלה בטקסט בדף נוסף). סימני עש רבים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות ובמילוי נייר. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה. סטפנסקי חסידות מס' 562; מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו”ר הזקן, ביבליוגרפיה, א, עמ' 32-35. • שלחן ערוך הרב, אורח חיים, חלק שלישי. קאפוסט, [תקע”ו 1816]. דפוס האחים רבי יהודה ורבי ישראל יפה [בני רבי אור שרגא פייביש], תלמידי האדמו”ר הזקן. בשער חלק זה נדפס הכותר: ”אורח חיים הלכות עירובין”, אך למעשה חלק זה כולל גם את הלכות יום טוב, ראש השנה, יום הכפורים, סוכה ולולב. לפנינו כרך ובו הלכות עירובין בלבד (למעט מספר דפים). יתר ההלכות חסרות בעותק שלפנינו (במפעל הביבליוגרפיה נרשם עותק נוסף הכולל רק את הלכות עירובין). עותק חלקי. ה-ק דף (חסרים 8 דף מהלכות עירובין, וכן ההלכות האחרות; החלק השלישי כולו במקור: [1], ב-קסד, קסט-רן, [2]; כג דף). 18.5 ס”מ. מצב בינוני, מספר דפים במצב בינוני-גרוע. כתמים ובלאי. סימני עש רבים עם פגיעות בטקסט, במספר דפים סימני עש קשים. קרעים במספר דפים. כתוצאה מהכריכה הצמודה קשה לעתים לקרוא את המילים והאותיות הסמוכות למפתח. כריכה חדשה. סטפנסקי חסידות מס' 564; מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו”ר הזקן, ביבליוגרפיה, א, עמ' 38-39. כתיבת ”שלחן ערוך הרב” – בהוראת רבו המגיד ממזריטש אחד ממפעלי חייו של האדמו”ר הזקן היה חיבורו ההלכתי הגדול המכונה ”שלחן ערוך הרב”. בספרו זה ערך ועיבד מחדש את ההלכות של רוב חלק ”אורח חיים” כפי שהן מופיעות אצל ”המחבר” והרמ”א ונושאי כליהם, ובראשם ה”מגן אברהם”. כל הלכה נכתבה בבהירות, בשפה צחה וברורה בטעמה ובנימוקה, בצורה מתומצתת וממצה. הלכה ש”המחבר” רבי יוסף קארו מקדיש לה סעיף אחד בלבד ב”שלחן ערוך” שלו, לעתים תופסת אצל האדמו”ר הזקן שבעה סעיפים. במקומות בהם האדמו”ר הזקן מביא מחלוקת הפוסקים, הוא מכריע כדעת מי נפסקה ההלכה ומדוע. על פי רוב הוא נוטה להכריע כדעת ה”מגן אברהם”. סגנון לשונו הבהיר של ”שלחן ערוך הרב” דומה ללשון הזהב של הרמב”ם ב”משנה תורה”. תלמידי חכמים המבררים את ההלכה ממקורותיה בתלמוד ובפוסקים, מגלים כמה מאמץ ויגיעה הושקעו בניסוחו של כל סעיף בשלחן ערוך הרב, ועד כמה מתבררות סוגיות עמוקות ונפתרות שאלות וקושיות באמצעות הניסוח המדויק שלו. עם זאת, הספר נכתב כך שגם בעלי-בתים שאין עיתותיהם בידם יוכלו להבין את ההגדרות, העקרונות, היסודות והטעמים של כל הלכה. בהקדמה לכרך הראשון של ”שלחן ערוך הרב”, הלכות פסח, שנדפס בשקלוב תקע”ד, מספרים בניו של האדמו”ר הזקן כי היוזמה לכתיבת החיבור הגיעה מרבו המובהק המגיד ממזריטש: ”...ובעודו עומד לפני ה' שם [במזריטש] נתעורר רוח קדשו של מורו ורבו סבא קדישא [המגיד ממזריטש]... לחפש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלהים בו להבין ולהורות הלכה ברורה, מתון ומסיק אליבא דהלכתא הלכות בטעמיהן, לעשות מלאכה זו על סדר השלחן ערוך אורח חיים ויורה דעה שהן הדינים הנצרכים, שלהן מצוות קדימה על השאר, ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשלחן ערוך ובכל האחרונים בלשון צח ומילתא בטעמא. ויבחר בכבוד אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז”ל, אשר בו בזמנו היה מלא וגדוש מים התלמוד והפוסקים, והפציר בו עד בוש, ואמר לו: אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימיות טעמי ההלכות הנזכרים בכל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו, בלי בלבול ותערובות, ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים עד חכמי זמנינו”. את חיבורו על חלק ”אורח חיים”, כולל ה”קונטרס אחרון” (עיונים ופלפולים עמוקים במקורות ההלכה), כתב האדמו”ר הזקן במשך שנתיים, בשנים תקל”א-תקל”ב, בתקופת שבתו אצל רבו במזריטש ובראוונא. בראשית שנת תקל”ב היו מוכנים אצלו הסימנים על כל הלכות פסח והלכות ציצית. באותה עת, כשהגיעו בעל ה”הפלאה” ואחיו רבי שמעלקא מניקלשבורג אל המגיד ממזריטש, הראה להם האדמו”ר הזקן את מה שכתב בהלכות פסח וציצית, ”וקלסוהו ושבחוהו עד למאד מאד, ואמרו לו: חזק והתחזק לברך על המוגמר, לך נאה ויאה, וזכות התורה יעמוד לך ולזרעך ולכל ישראל”. במשך שנים רבות לאחר שסיים לכתוב את חלק ”אורח חיים” המשיך האדמו”ר הזקן לערוך את הדברים ולהגיהם. במהלך השנים חזר בו מכמה ממסקנותיו בהלכות שבת, ועל כן כתב את אותם סימנים מחדש ב”מהדורה בתרא” (אך את סימני ה”מהדורה בתרא” הוא כתב בסגנון כתיבתו העמוק שב”קונטרס אחרון”, ולא בסגנון השווה לכל נפש כבפנים הספר). בשנים מאוחרות יותר המשיך לכתוב האדמו”ר הזקן את חיבורו על חלק מההלכות ביורה דעה ובחושן משפט. בהלכות שחיטה ובהלכות נדה שינה האדמו”ר הזקן את דרך כתיבתו, ובעוד שבחלק ”אורח חיים”, וכן בהלכות רבית ובמספר סימנים בחלק ”חושן משפט”, כתב ועיבד האדמו”ר הזקן את ההלכות מחדש בסגנון משלו, בהלכות אלו העתיק באמצע העמוד את לשונות ”המחבר” והרמ”א, וכתב סביב לדבריהם שני פירושים: הראשון הוא מעין ”משנה ברורה”,