בידספיריט | כתב-יד, חישוב הקץ שכתב ה”ישמח

כתב-יד, חישוב הקץ שכתב ה”ישמח משה”, אך הושמט ושונה בדפוס על ידי נכדו העורך האדמו”ר בעל ה”ייטב לב” מסיגט / חמשה חידושים שהתחדשו לבעל ה”ישמח משה” בחלום – עם הגהות עריכה בכתב-יד קדשם של צאצאיו האדמו”רים ה”ייטב לב” מסיגט ורבי משה דוד טייטלבוים אב”ד לאפאש - אוסף דפים בכתב-יד, מחידושי בעל ה”ישמח משה” בעת עריכתם לדפוס, עם הגהות צאצאיו האדמו”רים ה”ייטב לב” מסיגט ורבי משה דוד טייטלבוים אב”ד לאפאש, עם שינויים מהנדפס וקטעים שלא נדפסו: • שני דפים בכתב-יד, חידושי אגדה ודרוש על פרשיות התורה, נ”ך ומגילות, מאת הגה”ק רבי משה טייטלבוים אב”ד אוהעל – בעל ה”ישמח משה”. כתיבת סופר. עם שתי הגהות עריכה בכתב-ידו של האדמו”ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב”ד סיגט – בעל ה”ייטב לב”, [גורליץ? בין השנים תר”ט-תרי”א 1849-1851]; ועם הגהות עריכה רבות בכתב-ידו של האדמו”ר רבי משה דוד טייטלבוים אב”ד לאפאש, [מאדיאר-לאפאש, שנות התר”ס 1900]. שני דפים בפורמט גדול, כתובים משני צדיהם (שני טורים בעמוד), העתקה לצורך הדפסה מתוך חידושיו באגדה ובדרוש של בעל ה”ישמח משה”. בסוף הדף הראשון מתחיל קטע העוסק בענייני מלך המשיח וזמן ביאתו, והוא ממשיך בתחילת הדף השני. הקטע נדפס ב”ישמח משה” בפרשת כי תשא (בקטע המתחיל ”ועוד אמרתי”). בנוסח שלפנינו חישב ה”ישמח משה” את מועד הקץ, שאמור להיות בשנות הת”ק. לפי דבריו, נרמז הקץ באות ו' משם הוי”ה: ”...וא”ו היינו באלף הששי ובמאה הששית [כלומר, בשנות הת”ק] ובשנה הששית לאיזה עשירית באותו המאה [כלומר, תקס”ו או תקע”ו או תקפ”ו וכו'] והעשירית נעלם [כלומר, אין לדעת אם זה יהיה בשנות התק”ע או התק”פ וכו']...”; אך מאחר וקטע זה נדפס בשנת תרי”א סימן העורך האדמו”ר בעל ”ייטב לב” סוגריים למחיקה, ובמקום זאת כתב: ”והזמן בפרטיות באותו אלף נעלם”. בתחילת אותו קטע מופיעה הגהה נוספת בכתב-ידו של ה”ייטב לב” (שורת פתיחה לקטע). • ששה דפים, חידושי אגדה ודרוש, בהם חמשה חידושים שהתגלו לבעל ה”ישמח משה” בחלומותיו. ברובם משפטי קישור והגהות עריכה בכתב-יד קדשו של בעל ה”ייטב לב”, [גורליץ? בין השנים תר”ט-תרי”א 1849-1851]; עם הגהות עריכה רבות בכתב-ידו של האדמו”ר רבי משה דוד טייטלבוים אב”ד לאפאש, [מאדיאר-לאפאש, שנות התר”ס 1900]. ששה דפים בפורמט גדול, כתובים משני צדיהם (שני טורים בעמוד), העתקה לצורך הדפסה מתוך חידושיו באגדה ובדרוש של בעל ה”ישמח משה”. בדפים אלה מופיעים החלומות הבאים: 1. ”במוצאי חג השבועות אלי דבר יגונב בחלומי, דהאר”י ז”ל חי ל”ד שנין משום דתיקן מה שקלקל בלעם הרשע בל”ד שנין דחי... ואתבונן אליו בבוקר והנה הוא אמתי...”. הדברים נדפסו ב”ישמח משה” על התורה, פרשת בלק, ד”ה ”איעצך”. בתחילת הקטע הגהה בכתב-יד ה”ייטב לב” (שהוסיף את הפסוק אליו מתייחס הקטע). חלום זה הוא מחלומותיו המפורסמים של ה”ישמח משה”, והוא הובא והתבאר בספרים רבים. בספרים רבים טרחו לתרץ כמה קושיות העולות מהדברים. ראה חומר מצורף. 2. ”באור ליום ד' פ[רשת] בא תקנ”ד לפ”ק נתגלה לי בחלום תיר[ו]ץ על קושית התוס' בר”פ לולב הגזול...”. הדברים נדפסו ב”ישמח משה” על התורה, פרשת אמור, ד”ה ”ולקחתם”. בראש הקטע ובהמשכו מופיעים לפנינו מספר משפטי קישור והגהות עריכה בכתב-יד קדשו של ה”ייטב לב”. בדף שלפנינו מופיע משפט נוסף של ה”ייטב לב”, שלא נדפס, שהועבר עליו קו למחיקה (קרעים בחלק מההגהות, עם פגיעה בטקסט). 3. ”נתגלה לי בחלום הא דאמרו רז”ל החמיר הקב”ה בכבודו של צדיק יותר מכבודו... ונתגלה לי הטעם...”. הדברים נדפסו בשינויים, לאחר עריכה, ב”ישמח משה” על התורה, פרשת בהעלותך, ד”ה ”וישמע ה'”. בקטע זה הגהה בכתב-יד ה”ייטב לב”. הגהה נוספת בכתב-ידו בסוף הקטע (הוראה לעורך היכן להכניס קטע זה). 4. ”כן אמרתי בחלומי אור ליום ו' עש”ק [ערב שבת קודש] פ'[רשת] מקץ יום ה' חנוכה ער”ח [ערב ראש חודש] טבת תקס”ב לפ”ק פה שינאווא”. הדברים נדפסו ב”ישמח משה” על התורה, פרשת בשלח, סוף ד”ה ”עוד ביאור”. בתחילת הקטע ובסופו הגהות בכתב-ידו של ה”ייטב לב”. בהמשך העמוד מופיע אזכור של חלום נוסף: ”...ועפ”ז לך ה' הגדולה שנתגלה לי בחלום...”. בדף זה ישנם קטעים נוספים עם הגהות בכתב-ידו של ה”ייטב לב”. אל הדף מצורף הדף העוקב לו (הדפים מסומנים יא-יב), וגם בו הגהות בכתב-יד ה”ייטב לב”. 5. ”נתגלה לי בחלום שהקורא בתורה בציבור צריך למחול מקודם לכל ישראל שלא יהא בלבו שום טינא על אחד מישראל”. הדברים נדפסו בספר ”יין הרקח” לבעל ה”ישמח משה”, אורח חיים, סימן קמא. בכתבי ה”ישמח משה” מופיעים חידושים מופלאים רבים שהתגלו לו בחלום. על כך כותב בן נינו רבי משה דוד טייטלבוים אב”ד לאפאש בספרו ”תהלה למשה”: ”חזיונותיו וחלומותיו היו נפלאים, ואמר כי חלומותיו המה כענין נבואה, וכמה פעמים דרש דרש משה בחלומו דברים חריפים ושנונים”. [8] דף. 41-42 ס”מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים, עם פגיעה בטקסט. האדמו”ר הקדוש רבי משה טייטלבוים אב”ד אוהעל (תקי”ט-תר”א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשיניווא בין השנים תקמ”ה-תקס”ח. בשנת תקס”ח נבחר לרב ואב”ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה”מתנגדים” לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר”א בווילנא ולקבל תורה מפיו (ר”ב לנדוי, הגאון החסיד מווילנא, עמ' רצא, בשם רבי זלמן וובר. האדמו”ר מקלויזנבורג מביא עדות מעניינת מאותו ביקור, מה שסיפר סבו זקנו ה”ישמח משה” בעניני הנהגת הגר”א עם תלמידיו – שו”ת דברי יציב, ח”ד, יורה דעה, סימן קלא). במשך השנים התקרב רבי משה אל החסידות, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ מווישניצא, מחבר שו”ת ”אריה דבי עילאי”, ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו.