בידספיריט | חמישה חומשי תורה עם תרגום

חמישה חומשי תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש”י – אינקונבולה – בולוניה, רמ”ב – הדפסה ראשונה של החומש עם תרגום אונקלוס ופירוש רש”י – מחלקי התנ”ך הראשונים שנדפסו עם נקודות וטעמים – עותק מרשים ונאה, עם שוליים רחבים - חמישה חומשי תורה, עם תרגום אונקלוס ופירוש רש”י. [בולוניה, רמ”ב 1482]. [דפוס אברהם בן חיים מן הצבועים, עבור יוסף בן אברהם קרוויטה]. אינקונבולה (דפוס ערש). החומש הראשון בו נדפס הטקסט המקראי לצד תרגום אונקלוס ופירוש רש”י. יתכן שהוא גם החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים (חומש מוקדם נוסף עם ניקוד וטעמים נדפס בידי יצחק בן אהרן דאישטי ומשה בן אליעזר רפאל; שנת הדפסתו אינה ידועה בדיוק – הוא מתוארך לשנת ר”מ בקירוב, אך אין לדעת אם נדפס קודם החומש שלפנינו או לאחריו). הדפסה נאה, מן התקופה הראשונה של הדפוס העברי, על נייר איכותי במיוחד. הטקסט נדפס בשני סוגי אותיות: המקרא, כותרי העמוד, מילות הפתיחה בתרגום, בפירוש ובקולופון, נדפסו באותיות מרובעות גדולות בסגנון ספרדי. תרגום אונקלוס, פירוש רש”י, ”סך הפסוקים” והקולופון, נדפסו באותיות בינוניות בסגנון איטלקי. המהדורה שלפנינו נערכה בידי יוסף חיים בן אהרן שטרשבורק צרפתי. הספר נדפס בידי אברהם בן חיים מן הצבועים מפיזארו, במימונו ובהזמנתו של יוסף בן אברהם קרוויטה. פירוש רש”י שבהוצאה זו הוא הבסיס לפירוש רש”י שברוב ההוצאות של המקרא. על רמת הדיוק של פירוש רש”י במהדורה שלפנינו ניתן ללמוד מעדותו של המדפיס הנודע גרשם שונצינו, שמזכיר את המהדורה שלפנינו בפירוש רש”י לתורה שהדפיס ברמיני, רפ”ה בערך: ”אני צעיר המחוקקים... בנו משה... איש שונצינו... נתיאשתי להדפיס עוד בכת' ישראל ולא בכתב יוני וגם ברומיי... ויהי היום ואני בעיר פאדואה והנה אנשים נצבים עלי... ויפצירו עלי מאד לעשות הפרוש מרש”י על התורה באמרם כי כל הנדפסים וגם הכתובי' ביד אינם מכוונים.... אכן הנדפס בבולונייא טוב מכלם כי הגיה הטופס האלהי מה”ר יוסף שטרושבורק ז”ל...”. לפנינו עותק חלקי, הכולל את מרבית הספר (כולל קולופון הסיום בשלימותו). בעמוד האחרון נדפס קולופון ארוך ומפורט, שהוא מן התעודות המוקדמות ביותר לתולדותיו של הדפוס העברי באיטליה: ”אני יוסף חיים בהר' אהרן זלה”ה שטרשבורק צרפתי, ראיתי המלאכה הנכבדת אשר החלו לעשות חומש ותרגום ופירוש רש”י בכרך אחד, ובחנתי כי מאת ה' היתה זאת נפלאת היא, ונתתי את לבי להגיה הפירוש מרש”י ולהחזיר העטרה לישנה כפי האפשר, וזאת היתה משמרתי ידעתי ימצאו בו התלמידים מרגוע לנפשותם שמה ינוחו יגיעי כח, כי הדברים אשר היו חשוכים בהבנתם מרוב הטעויות יהיו להם לאורה וימתקו להם בפיהם כדבש למתוק, ומאד העירותי לב המשתדלים במלאכה לעשות אותה, ובהיותם תלוים ועומדים אם לעשות אם לאו שנסתי מתניהם אמרתי להם, חזקו ואמצו כי מלאכת שמים היא. ותשלם כל המלאכה מלאכת עבודת הקדש חומש ותרגום ופירוש רש”י בכרך אחד מדוקדקים במאד בכל הצריך להם, והעיר א' את רוח המפואר משכיל ונבון האלוף כמ”ר יוסף קרוויטה יצ”ו בכמ”ר אברהם זלה”ה להכין את כל העבודה לעשות אותה בכספו וזהבו, הכין כל כליה והשכיר אומנים ופועלים הבקיאי' וזריזים במלאכת הדפוס [...] ויבחר לו איש בקי במלאכה אומן יקרא אין כמוהו בכל הארצות במלאכת הדפוס בכתב אשורי ובלשו' עבר שמו נודע בשערים מישטרה אברהם יצ”ו בכמ”ר חיים זלה”ה מן הצבועים מארץ פיסרו, ונשלמה המלאכה התמימה ביום ששי בחמשה ימים לירח אדר הראשון שנת חמשת אלפים ומאתים וארבעים ושתים לבריאת עולם פה בולונייא, וכל הקונה מאלו הספרים טוב טוב יאמר הקונה, וההוגה בהם יראה זרע יאריך ימים וחפץ ה' בידו יצלח וחיים ושלום על ישראל אמן”. בשולי הדפים ועל אותיות במספר מקומות מופיעים הגהות מסורה (קצוצות) וסימונים מיוחדים, שנכתבו בתקופה מוקדמת. סימונים אלה מתעדים אותיות מיוחדות ותגים לפי המסורה ומנהג הסופרים הקדמונים. מסורת מיוחדת זו מופיעה בספר קדום המכונה ”ספר תאגי”, והיא מוזכרת על ידי הרמב”ם (הלכות ספר תורה פרק ז' הלכה ח'): ”...ויזהר באותיות הגדולות ובאותיות הקטנות ובאותיות הנקודות ואותיות המשונות, כגון הפאי”ן הלפופות והאותיות העקומות, כמו שהעתיקו הסופרים איש מפי איש. ויזהר בתגין ובמניינן יש אות שיש עליה תג אחד ויש אות שיש עליה שבעה...”. מסורת כתיבה זו נעלמה בהדרגה מספרי התורה, במהלך הדורות, עקב אי האחידות שבגרסאות השונות ובהסתמך על תשובת הרמב”ם לפיה ספר תורה איננו נפסל בהעדר התיוג המרובה והאותיות המשונות. בעותק שלפנינו עמל מאן דהוא לשמר את מסורת התיוג הידועה לו בסימונים רבים לאורך הספר. רישום בעלות בעמוד האחרון, בכתיבה איטלקית, של ”הצעיר שמואל יצ”ו בכמ”ר בן ציון ז”ל מקורייו [Correggio] פה בעיר פלורינצה שנת הגלג [השל”ג?]”. עותק חלקי. [171] דף. במקור: [220] דף. חסרים [49] דפים (46 דפים ראשונים, שני דפים מפרשת תצוה והדף האחרון שהיה חלק במקור). שני דפים נכרכו שלא כסדרם. הרכב הקונטרסים שלפנינו: ו8 (חסרים קונטרסים א-ה ושני הדפים הראשונים של קונטרס ו), ז-ח8, ט9, י9 (חסר דף אחרון), יא3 (חסר דף ראשון), יב-יג6, יד10, טו8, יו6 (הדף הראשון של קונטרס יו נכרך בטעות בפרשת בחוקותי), יז8, יח10, יט8, כ10, כא8, כב4, כג8, כד6 (הדף האחרון נכרך בטעות אחרי הדף הראשון של קונטרס כה), כה10, כו-כז8, כח5 (חסר הדף האחרון – ריק במקור). הקונטרסים אינם מסומנים (התחלות הקונטרסים נרשמו על ידי פ' תשבי, ראה להלן). 33 ס”מ. שוליים רחבים (בעיקר השוליים התחתונים). נייר בהיר, עבה ואיכותי. דפים שלמים ונאים. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. במספר דפים כתמים כהים (במקום אחד עם פגיעה בטקסט). קרע חסר קטן בשוליים התחתונים של אחד מהדפים בפרשת בלק, וקרע חסר נוסף בשוליים העליונים של אחד מהדפים בפרשת דברים (שניהם ללא פגיעות בטקסט), משוקמים במילוי נייר. הדבקות נייר לחיזוק בשולי מספר דפים (בעיקר בדפים האחרונים). קרעים חסרים בשולי הדף האחרון,