מכתב נדיר מאת האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש – לנינגרד, תרפ"ה – עם מספר שורות בכתב-יד קדשו – האזכור הראשון של סיפור ...

מכתב נדיר מאת האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש – לנינגרד, תרפ"ה – עם מספר שורות בכתב-יד קדשו – האזכור הראשון של סיפור ביקורו של הסבא משפולי אצל הבעש"ט בהיותו בן ג' שנים (נדפס בלוח "היום יום") – נשלח אל הרע"ז סלונים – "עיניך ראו זוהר אור אספקלריא המאירה וקול דברי קדשו שמעת"

מכתב מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון – הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת ידו. [לנינגרד (פטרבורג)], כ"ד מר חשון תרפ"ה [1924].
כתוב בכתב-יד סופר (בידי המזכיר ר' אלחנן – חוני'ע – מרוזוב), בתוספת שלוש שורות בכתב-יד קדשו של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו המלאה – "יוסף יצחק שניאורסאהן".
נשלח אל שאר בשרו הרה"ח עזריאל זליג סלונים בירושלים, במענה למכתבו על אודות "שהתאספו יחד בועידת רעים אהובים... בדבר הרמת קרן החסידות".
במכתבו מעודדו האדמו"ר לקבוע שיעורי תורה ולהמשיך להפיץ את תורת החסידות בארץ ישראל, ומזכיר לו את תקופת לימודיו בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש, בה היה סמוך על שולחן האדמו"ר הרש"ב: "התבונן בעצמך אם כי צעיר התלמידים הנך, אבל עיניך ראו זוהר אור אספקלריא המאירה וקול דברי קדשו שמעת קול חוצב להבות אשר יש בו כדי לעורר להעיר ולהאיר".
במכתב שלפנינו מספר הריי"ץ לראשונה את הסיפור הידוע אודות ביקורו של הסבא משפולי אצל הבעש"ט: "מספרים על האדמו"ר משפאלא... שידוע שהי' איש נלהב מאד ביתר שאת ויתר עז על שאר חבריו תלמידי המגיד, ובהיותו בליאדי אצל רבינו הזקן [בעל התניא] ... סיפר אשר בהיותו בן ג' שנים ראה את רבינו הבעש"ט, און ער האט מיר ארויף גילייגט דיא הייליקע האנט אויפין הארצין. און פון יעמאלט אן איז מיר וארעם [והוא הניח ידו הקדושה על ליבי, ומאז חם לי] , כי תנועת הצדיק ומכ"ש ראי' ושמעת קול צריך לפעול שלא יִשָּכַח לעד". מכתב זה הנו המקור על פיו נדפס הסיפור בלוח "היום יום" (י"ד טבת), שהופיע בשנת תש"ג בעריכת הרבי מליובאוויטש.
בסוף מכתבו הוסיף האדמו"ר בכתב-יד קדשו: "כתוב לי מכל הנעשה אתך, וידעתי כי כמה פעמים עלה בידך לפעול לטובה בהתחזקות בלימוד, ובטח יעזרך השי"ת גם עתה. ש"ב הדו"ש [שאר בשרך הדורש שלומך] ומברכך", וחתם בחתימת ידו המלאה – "יוסף יצחק שניאורסאהן".

הרה"ח עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.
הרע"ז נולד בעיר חברון לאביו הרה"ח זאב דב, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. התייתם בצעירותו מאביו, ולקראת שנת תרע"ג, בהיותו כבן 15, נסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. הרע"ז היה בן בית אצל הרבי הרש"ב וסעד על שולחנו בשבתות וחגים. בשנת תרע"ח, בעקבות מלחמת האזרחים, נסע ללמוד בסניף "תומכי תמימים" שבעיר חרסון באוקראינה. בחרסון התקרב אל החסיד הנודע ר' איצ'ע מתמיד ובעידודו סבב בקולוניות היהודיות שבפלך חרסון ומסר שיעורי חסידות. בין היתר, פעל בקולוניה "נהר טוב" (ברעזנא גבאוואטע), מקום מושבו של ר' איצ'ע. היה נוסע מעת לעת לחגים אל הרש"ב בעיר רוסטוב, ולאחר הסתלקותו, המשיך לנסוע אל בנו וממלא מקומו הריי"ץ. לאחר חג הפסח תרפ"ב חזר לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הוא מונה למשפיע בית כנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה, ונשא לאשה את מרת חיה פייגל (בת אחותו שיינא מושקא ובעלה הרה"ח משה שלמה כהנא שפירא, צאצא לבעל ה"מגלה עמוקות"). בשנת תרפ"ד, בעידודו והוראתו של הריי"ץ, החל את פעילותו כשד"ר ויצא למסע נדודים ברחבי העולם כולו. בשליחותו זו הוא עסק בגיוס כספים ובהפצת היהדות והחסידות וקירוב רחוקים. הוא פעל בקרב הקהילות הנדחות ביותר, בכל רחבי תבל, להקמת מקוואות, מינוי רבנים ושו"בים וקביעת שיעורים בתורה ובחסידות. בשנת תרפ"ד נטל חלק בהקמת "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב וקנדה". בתום אחת משליחויותיו העיר האדמו"ר הריי"ץ: "זעליג קען דורכברעכען א זאך" (זליג מסוגל לחולל דבר). הרע"ז שב לירושלים עם קום המדינה, והתמסר לפעילות למען קהילות חב"ד בארץ. היה האפוטרופוס של נכסי "בית רבי" בארץ, ועמד בחלופת מכתבים הדוקה עם הרבנית שטערנא שרה אשת הרש"ב, והרבנית נחמה דינה אשת הריי"ץ. נפטר בחול המועד סוכות ונטמן בהר המנוחות בירושלים. הותיר דור ישרים מבורך. רבים מצאצאיו מכהנים כשלוחי חב"ד ורבני קהילות בעולם.
המכתב נדפס ב"אגרות קדש" של הריי"ץ (כרך א', אגרת רנה), על פי צילום המכתב שלפנינו בספר "מגדל עז" (עמ' 19).

[1] דף (2 עמודים כתובים), 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים וקרעים חסרים, משוקמים בהשלמת נייר (עם פגיעה במספר מילים). חריכת דיו. כתמים קלים.