בידספיריט | דפים מיומן מכתבים של רבי

דפים מיומן מכתבים של רבי אלעזר לנדא נין הגר”א, בכתב-ידו - למעלה מ-15 מכתבים שלא נדפסו, עם חומר היסטורי רב ערך - חמשה דפים (9 עמודים) בכתב-ידו של רבי אלעזר לנדא נין הגר”א - דפים מיומן המכתבים שלו, עם העתקות מכתבים ממנו ומכתבים שנשלחו אליו, בהם חומר היסטורי רב ערך לתולדותיו, לתולדות הדפסת פירוש הגר”א לירושלמי סדר זרעים, ועוד. ביומן המכתבים שלפנינו מתגלים פרטים לא ידועים על תולדות חייו של הכותב - רבי אלעזר לנדא, מצאצאיו החשובים של הגר”א שעלה לארץ ישראל בזקנותו. במכתבים משתקפת דמותו כאיש רב פעלים ששימש כמגיד מישרים, חיזק את לימוד התורה בעיירות רוסיה ופעל כעסקן ותומך נלהב של ישיבת וולוז'ין. כמו כן, חושפים המכתבים פרטים חדשים על תולדות הדפסת פירוש הגר”א לירושלמי סדר זרעים (ראה להלן). המכתבים שהועתקו ביומן שלפנינו הם מהשנים תרכ”ו-תרכ”ט. רוב מכתביו של רבי אלעזר נכתבו בעת שבתו באומן (לאחר שעזב את רבנות סלונים) ושניים מהם נכתבו לאחר עלייתו לארץ ישראל. פרטים חדשים על תולדות חייו של רבי אלעזר לנדא ביומן המכתבים שלפנינו מתגלים פרטים חדשים על תולדות חייו של רבי אלעזר לנדא. מתברר כי לאחר פטירת אשתו הראשונה (פטירתה בשביעי של פסח שנת תרכ”ו מתועדת במכתבים שלפנינו) נשא רבי אלעזר אשה שניה בעיר שערשאב. כפי הנראה, אשתו זו לא הסכימה לעלות עמו לארץ ישראל ולכן עלה רבי אלעזר בגפו. לפנינו מכתב משנת תרכ”ט ששלח רבי אלעזר לנדא אל רבי בן ציון שטרנפלד, שכיהן אז כרב בשערשאב, וביקש שידבר על לב אשתו שתקבל ממנו גט: ”כאשר באתי לפה עה”ק ירושלים... ואני גלמוד פה, אבקש את מעכת”ה [מעלת כבוד תורתו הרמה] לרחם עלי, ולקרוא את אשתי חוה שיינע ולדבר על לבה שתתרצה לקבל ג”פ [גט פיטורין], כי מה בצע לה שתעגן אותי...”. אל מכתב זה צורף מכתב מ”הגאונים הרבנים” בירושלים אל רבי בן ציון שטרנפלד, בו מבקשים ממנו לטפל בעניין הזה: ”הננו להעתיר בעד האי גברא יקירא הרב ר' אלעזר לנדא בן הרב הג' הצדיק ר' יעקב משה מסלאנים זצ”ל נכד הגר”א זצ”ל אשר בא לשכון כבוד בארצינו הק' ואשתו נשארה בחו”ל...”. במכתבים אף מתגלה פעילותו של רבי אלעזר לחיזוק התורה באומן ובסביבתה. במכתב מאת רבי אברהם ב”ר מאיר ממינסק, שבא למלא את מקומו של רבי אלעזר כמגיד מישרים ור”מ באומן, כותב לו רבי אברהם: ”אשר כבודו יסד אבן הראשה ונטע כרם ד' צבאות ת”ת דרבים בק”ק אומען...”. רבי אלעזר משיב לו על כך: ”...יכלה הדיו והקולמוס והנייר, כי זה כל מגמתי וכל חפצי, יומם לא אנוח ולילה לא אשקוט, מלהתודע בהענין הנכבד אשר זכיתי לעשות באומען, והיה לי ב”ה מסירת נפש ע”ז ובכל לבבי ובכל נפשי ובכל מאודי עבדתי לחדש הענין הגדול והנורא ת”ת דרבים באומען...”. פרטים חדשים על פעילותו למען ישיבת וולוז'ין כמו כן, מתגלית בהעתקות המכתבים שלפנינו פעילותו של רבי אלעזר לנדא לטובת ישיבת וולוז'ין בסביבות העיר אומן שבאוקראינה, בשיתוף ה”משולח” של וולוז'ין - רבי דוד הויפענבערג ששהה אז בקייב (ובהמשך נעשה חתנו). באחד ממכתביו לרבי דוד הויפענבערג מבקש רבי אלעזר ”למחול לבקש ע”י מכתבים לכל השבעה עיירות שכתבתי עליהם ע”ד [=על דבר] החזקת ת”ת דוולאזין המעטירה, שיעתיקו את מכתביי בפנקס שלהם אות באות, למען יזכרו ויעשו כבקשתי ולמען יעמדו ימים רבים...”. במכתב אחר הוא מבשר לרבי דוד כי ”מנהיגי אנשי ליטא” בעיר באלטע כתבו לו ”שכבר עשו פושקעס [=קופות] הרבה על וולאז'ין וחילקו אותם ביניהם...”. במכתבו אל הנצי”ב מוולוז'ין הוא כותב כי על אף פטירת אשתו ימשיך להתמסר לפעילותו לטובת הישיבה: ”והנה אף כי ד' ענה בי וגו' אעפ”כ על משמרתי אעמודה להתחיל בעסק אה”ק ולעשות מקומות חדשות לעסק וואלאזין ג”כ, במקורות אשר לא דרך עדיין כף רגל משולחו מוהר”ד [=רבי דוד הויפענבערג] ולחזק המקומות הישנים...”. במכתב אחר לרבי דוד הויפענבערג הוא כותב: ”...ת”ל אשר מכתבי לב”ד [=לברדיטשוב] עשה ב”ה פעולה גדולה לטובת וואלאזין...”. פירוט העתקות המכתבים ביומן שלפנינו: • ארבעה מכתבים שכתב רבי אלעזר לרבי דוד הויפענבערג (לימים חתנו), שהיה משולח מטעם ישיבת וולוז'ין ושהה בקייב. המכתבים נכתבו בשנת תרכ”ו והם עוסקים בנושאים שונים, בהם העמדת קופות מיוחדות לישיבת וולוז'ין בעיירות שונות ברחבי אוקראינה ועוד. • מכתב מ”מנהיגי אנשי ליטא” בעיר באלטע (באלטה, כיום באוקראינה; חותמים: ”חברא חיי אדם דפה ק”ק באלטע”) המבקשים מרבי אלעזר שימצא להם רב ומורה דרך לקהילתם. • מכתב מרבי נפתלי צבי יהודה ברלין - הנצי”ב מוולוז'ין, המודה לרבי אלעזר על פעילותו בעיר באלטע לטובת ישיבת וולוז'ין. אדר תרכ”ו.• מכתב הנצי”ב לאנשי באלטע. • מכתב מאת רבי אלעזר אל הנצי”ב. אייר תרכ”ו. • מכתב מאת רבי גרשון אמשטרדם מווילנא המבקש מרבי אלעזר לטפל בעניין עגונה. • מכתב מאת רבי גרשון אמשטרדם לבעל המעגן הנ”ל. • מכתב ששלח רבי אלעזר בעניין העגונה הנ”ל לעיר וויניץ. • מכתב מאת רבי אלעזר אל בת דודתו מרת מירל, אשת הגביר רבי שמריה צוקרמן (מרת מירל מוזכרת גם במכתבים אל רבי דוד הויפענבערג). • מכתב מאת רבי אלעזר אל רבי העשיל שפירא המדפיס מזיטומיר, מיום י' סיון תרכ”ז, בעניין הדפסת פירוש הגר”א על תלמוד ירושלמי סדר זרעים (ראה על כך להלן). • מכתב מאת רבי אברהם ממינסק ”ראש ישיבה דשם בקלויז של קצבים”, הנוסע לכהן כמגיד מישרים במקומו של רבי אלעזר בעיר אומן. נשלח אל רבי אלעזר לשערשאב. ר”ח חשון תרכ”ח. • מכתב תשובה של רבי אלעזר אל רבי אברהם הנ”ל. • מכתב מאת רבי אלעזר, לאחר עלייתו לארץ ישראל, אל רבי בן ציון [שטרנפלד] משערשאב. מבקש שישכנעו את אשתו לקבל ממנו גט. • מכתב מרבני ירושלים אל רבי בן ציון בעניין הנ”ל. ר”ח חשוון תרכ”ט. רבי אלעזר לנדא הגאון רבי אלעזר לנדא (תקע”ב-תרל”ד), בן רבי יעקב משה מסלונים (תק”מ-תר”ט), בן רבי אברהם בן הגר”א מווילנא (שם משפחתו היה לנדא על שם משפחת אמו).