בידספיריט | ביאור הגר”א על שולחן ערוך

ביאור הגר”א על שולחן ערוך אבן העזר – שלושה וואריאנטים של המהדורה הראשונה – ווילנא והורודנא, תקע”ב-תקע”ט – הגהות בכתב יד - שלושה כרכים של פירוש הגר”א על אבן העזר – שלושה וואריאנטים של המהדורה הראשונה. הדפסת שולחן ערוך עם ביאור הגר”א חלק אבן העזר, החלה בשנת תקע”ב, אך נפסקה זמן קצר לאחר תחילת ההדפסה בשל פלישת נפוליאון לרוסיה באותה שנה. המדפיסים הספיקו להדפיס רק את הסימנים א-כה (ותחילתו של סימן כו), ללא שער. בשנת תקע”ט חודשה ההדפסה, אז נדפסו הסימנים כו-קעח, שער ודף הקדמות, ונכרכו יחד עם העותקים החלקיים שנדפסו בשנת תקע”ב. בין ההדפסות ישנו הבדל משמעותי. בהדפסה משנת תקע”ב נדפס רק ביאור הגר”א על הדף, ובהדפסה בשנת תקע”ט נוספו גם הפירושים ”חלקת מחוקק” ו”בית שמואל” במקומם על הדף. מסיבה זו נדפסו בשנת תקע”ט דפי השלמה של הפירושים הנ”ל על סימנים א-כה (שנדפסו כאמור ללא הפירושים). במקביל, נדפס בשנת תקע”ט חלק אבן העזר בשלמותו, כשגם הסימנים א-כה מופיעים ב”צורת הדף” החדשה (עם הפירושים ”חלקת מחוקק” ו”בית שמואל”). להרחבה ראה להלן. לפנינו שלושה וואריאנטים: • ספר אפי רברבי, שולחן ערוך אבן העזר, סימנים א-כה, עם באר הגולה וביאור הגר”א, חלקת מחוקק ובית שמואל. ווילנא והוראדנא, [תקע”ב-תקע”ט 1812-1819]. עותק שבו מופיעים סימנים א-כה שנדפסו בשנת תקע”ב, עם דף השער, דף ההקדמות, ודפי ההשלמה לסימנים א-כה שנדפסו בשנת תקע”ט. בגב השער נדפס אישור צנזורה משנת 1819. [2], ג-כד, כג-נה דף. 34 ס”מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חותמות ורישומים בכתב יד. כריכה חדשה. וינוגרד, אוצר ספרי הגר”א, מס' 753. • ספר אפי רברבי, שולחן ערוך אבן העזר, סימנים א-קעח, עם באר הגולה וביאור הגר”א, חלקת מחוקק ובית שמואל. ווילנא והוראדנא, [תקע”ב-תקע”ט 1812-1819]. עותק שבו מופיעים סימנים א-כה שנדפסו בשנת תקע”ב, עם דף השער, דף ההקדמות, דפי ההשלמה לסימנים א-כה, וסימנים כו-קעח, שנדפסו בשנת תקע”ט. בגב השער לא נדפס אישור הצנזורה שמופיע בוואריאנט הקודם. בדף כד/2 הודבקה פיסת נייר, שבה נדפס ”לוח הסימנים מטור אבן העזר”. פיסה זו הודבקה כדי להסתיר את תחילתו של סימן כו. הגהות למדניות רבות (קצוצות). רישום בעלות (קצוץ) ”לר' יחזקאל כהנא”. [2], ג-כד, כג-נה; קפח דף. 33 ס”מ. מצב טוב. כתמים. קרעים במספר דפים. סימני עש, עם פגיעה קלה בטקסט, בחלק מהדפים. חיתוך דפים על גבול הכותרות. כריכה חדשה. וינוגרד, אוצר ספרי הגר”א, מס' 754. • ספר אפי רברבי, שולחן ערוך אבן העזר, סימנים א-קעח, עם באר הגולה וביאור הגר”א, חלקת מחוקק ובית שמואל. ווילנא והוראדנא, [תקע”ט 1819]. עותק שנדפס כולו בשנת תקע”ט. רישום בעלות בשער, בכתב מרובע: ”יצחק ב”ר יעקב מסוואלק...” (כנראה הוא הגאון המקובל רבי יצחק אייזיק חבר אב”ד סובאלק). בכותרות דפים ו', ז' וח' חתימת בעלים: ”דוד זייבערג החונה” (מרבני סובאלק, ראה חומר מצורף). הגהות למדניות בכתב יד (מתקופה מאוחרת, כתובות בעפרון). ד עמ'; ה-סא; קפח דף. 34 ס”מ בקירוב. נייר כחלחל. מצב כללי טוב. כתמים. בלאי קל. סימני עש קלים, עם פגיעה בטקסט בדף השער ובמספר דפים נוספים. קרעים בשולי דף השער ובמספר דפים נוספים, חלקם משוקמים בהדבקת רצועות נייר (בדף השער רצועת הנייר מכסה חלק מהמסגרת). כריכה חדשה. תו-ספר. וינוגרד, אוצר ספרי הגר”א, מס' 755. תהליך הדפסת חלק אבן העזר של ביאור הגר”א חלק אורח חיים וחלק יורה דעה של ביאור הגר”א נדפסו על ידי בני הגר”א, רבי יהודה ליב ורבי אברהם. שותפים להם היו שניים מגדולי תלמידי הגר”א, רבי מנחם מנדל משקלוב ורבי ישראל משקלוב, שעסקו במלאכת העריכה וההגהה. לעומת זאת, חלק אבן העזר נדפס רק לאחר פטירתם של בני הגר”א והוטל על שכמו של נכד הגר”א – בנו של רבי אברהם בן הגר”א – הלא הוא רבי יעקב משה מסלונים. אמנם, גם קודם לכן היה רבי יעקב משה בין העוסקים בהוצאת כתבי הגר”א, אך הפעם נפלה כל האחריות עליו בלבד. אביו – רבי אברהם בן הגר”א נפטר בשנת תקס”ט, דודו רבי יהודה ליב בן הגר”א נפטר בשנת תקע”ו, ושני תלמידי הגר”א רבי מנחם מנדל משקלוב ורבי ישראל משקלוב עלו כבר באותה עת לארץ ישראל. כפי שמספר רבי יעקב משה בהקדמתו, הוא החל להדפיס סמוך לשנת תקע”ב, אך באותה שנה פלש נפוליאון לרוסיה וההדפסה נפסקה באמצע. רק בשנת תקע”ט הושלמה הדפסת הכרך כולו. תהליך ההדפסה, שנמשך כשבע שנים, הוליד כמה וואריאנטים של מהדורה זו. בשנת תקע”ב, הספיק רבי יעקב משה להדפיס רק חלק קטן מהשולחן ערוך – עד אמצע סימן כו בלבד, וללא שער. במהדורה זו נדפס רק ביאור הגר”א סביב ה”פנים” (בשוליים נדפס ”באר הגולה”),  ללא המפרשים הרגילים, ה”בית שמואל” וה”חלקת מחוקק”. מאוחר יותר, כשחידש רבי יעקב משה את ההדפסה בשנת תקע”ט, הוא החליט להדפיס גם את הפירושים ”בית שמואל” ו”חלקת מחוקק” ולהחזיר אותם על מקומם ב”צורת הדף”. כפי שהוא מספר בהקדמתו, מיקום הפרשנים ב”צורת הדף” היה כרוך בהתלבטות, אך לבסוף הכריע הגאון רבי חיים מוולוז'ין במכתב אל רבי יעקב משה (שצוטט מעבר לשער): ”אל תסג גבול ראשונים וח”מ וב”ש [וחלקת מחוקק ובית שמואל] יודפסו על מקומן שזכו מכבר”. בעקבות כך החלו להדפיס בשנת תקע”ט את שני המפרשים הנ”ל משני צדי נוסח השולחן ערוך, ואילו ביאור הגר”א נדפס בחציו התחתון של הדף. תחילה הדפיסו במתכונת החדשה רק החל מסימן כו ועד סוף השולחן ערוך. את הדפים האלה כרכו יחד עם סימנים א-כה שנדפסו בשנת תקע”ב. אליהם צרפו שער חדש, שבו פרט השנה תקע”ט, וכן דף נוסף עם הקדמת רבי יעקב משה מסלונים המספר על השתלשלות ההדפסה. בנוסף, הדפיסו דפי השלמה לסימנים א-כה שנדפסו בשנת תקע”ב (עם ביאור הגר”א בלבד), שבהם פירושי ה”חלקת מחוקק” וה”בית שמואל” לסימנים אלה. בשער מופיעה הודעה על שינוי המתכונת של ”צורת הדף” החל מסימן כו (”לא כאלה הלכות פו”ר ואישות אשר נדפס באור הגאון עם השו”ע למבראשונה... אפס מהלכות קדושין ואילך התחלנו להדפיס כסדרן...”).