בידספיריט | העותק של הגה”ק המחבר. ”קול

העותק של הגה”ק המחבר. ”קול נהי” - הספד על רבי ישראל מרוז'ין - טשערנאוויץ תרי”א | 1851. ספר חסידות דפוס ראשון ונדיר מאוד דרוש ארוך ע”ד החסידות - הספד על הרב הקדוש מרוז'ין, מאת תלמידו וריעו הגאון הקדוש רבי יוסף לנדא אב”ד יאס. ”קול נהי, והוא מספד רב גדול אשר עשה ואשר קונן כבוד הרב הגאון האמיתי עטרת הגולה בוצינא קדישא חסידא ופרישא כקש”ת מו”ה יוסף לנדא נ”י אבדק”ק יאס ...על פטירת אדמו”ר הצדיק הק' והטהור אור עולם איש אלוהי רשכבה”ג אור ישראל זצללה”ה מרוזין נבג”מ”.   נדפס בשנת הסתלקותו של רבי ישראל מרוז'ין, ומוזכר בו גם רבי מאיר מפרימשלאן שנסתלק בתר”י. סטפנסקי חסידות 519.  בסוף העותק חותמת נאה של הרה”ק המחבר בעברית ובלועזית. המחבר הגאון הקדוש רבי יוסף לנדא (תקנ”א-תרי”ד), מגדולי החסידות בתקופתו ורבה של העיר יאס, בעל ”ברכת יוסף”. בצעירותו היה תלמיד מובהק של הרה”ק רבי ברוך ממז'יבוז' ושל ה”אוהב ישראל” מאפטא, לאחר פטירת ה”אוהב ישראל” התקרב רבי יוסף לנדא אל הרה”ק רבי ישראל מרוז'ין, והיה ממקורביו הגדולים. רבי ישראל מרוז'ין אף למד עמו בחברותא את ספר ”עץ חיים” לאר”י הקדוש. רבי יוסף היה נחשב מאוד בתקופתו אצל צדיקי דורו הוא סידר את הירושה בין הצדיקים בני רבי ישראל מרוז'ין ובין בני רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. החליצה של רבי משולם זוסיא השיל מז'ינקוב לבתו של רבי ישראל מרוז'ין נערכה אצלו בליטין. כשביקשו את הסכמתו של רבי ישראל מרוז'ין לחלקו השלישי של הסידור יעב”ץ, ביקש מרב לנדא שיעבור יחד איתו על הסידור ורק אחר כך נתן את הסכמתו. [ידוע הענין בין קהילות החסידים שביאס, שבעקבותיו מתנוססת הסכמתו של רבי יוסף לנדא על מהדורת התניא שנדפסה ביאס תר”ג.] הוא נקרא על ידי בני ירושלים לכהן כרבה של ירושלים ואף קיבל מהם מכתב הכתרה, אך המינוי לא יצא לפועל. כח דף. חסר בדף השער מושלם בהדבקת נייר עם השלמת הטקסט בכתב יד. xxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxx xxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxx xxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxx מצב בינוני.