בידספיריט | שלט רחוב אמייל - בית

שלט רחוב אמייל - בית לחם שנות ה 50-60. רמת גן.  2 שפות.   48*22 סמ. בֵּית לֶחֶם (בערבית: بيت لحم בֵּיתּ לַחְם) היא עיר בהר חברון שבהרי יהודה, כ-10 ק”מ דרומית לירושלים. העיר נמצאת בשטח A שבשליטת הרשות הפלסטינית. העדות המוקדמת ביותר המצויה בידינו ליישוב בשם בית לחם הוא במכתבי אל-עמארנה, המתוארכים לאמצע האלף השני לפנה”ס. על-פי המסופר במקרא, בית לחם היא עיר הולדתו של דוד, ובה הוא נמשח בידי שמואל למלך על ישראל, וכן בוצרה על-ידי נכדו, רחבעם מלך יהודה. העיר מוזכרת בברית החדשה כעיר הולדתו של ישו. במהלך מרד בר-כוכבא, העיר נחרבה בידי הקיסר הרומי אדריאנוס. במאה ה-4 העיר נבנתה מחדש בידי הלנה, אימו של הקיסר הרומי קונסטנטינוס, ולאחר מכן הוא בנה בה את כנסיית המולד, על הגבעה בה על-פי המסורת הנוצרית התרחשה לידתו של ישו. העיר נפגעה קשות במהלך מרידות השומרונים, אך שוקמה לאחר מכן על-ידי הביזנטים. חומותיה נחרבו בידי הממלוכים אך נבנו מחדש על ידי העות'מאנים. נכון ל-2010 מתגוררים בעיר כ-30,000 בני אדם. העיר היא בירת נפת בית לחם, שכוללת עיירות כגון בית סאחור, בית ג'אלה, אל-ח'דר ועוד. בנפה מתגוררים על פי הערכות הרשות הפלסטינית כ-200,000 בני אדם[1]. בעבר הייתה רוב אוכלוסייתה של העיר נוצרית, אך שינויים דמוגרפיים שכללו הגירת נוצרים רבים אל מדינות המערב בשל חיכוכים עם המוסלמים שבעיר, הגירת מוסלמים מכפרי הסביבה ומחברון אל העיר, וילודה גבוהה יותר בקרב המוסלמים, הפכו אותה כיום לעיר מוסלמית בעיקרה. לפי אומדנים שונים, כיום הנוצרים מונים 20%–40% בלבד מאוכלוסיית העיר. ( ויקיפדיה )