בידספיריט | כתב שדרות לשד”ר. בחותמות גדולי

כתב שדרות לשד”ר. בחותמות גדולי רבני טבריה. אמצע שנות הת”ר. - מכתב שדרות שנכתב לשד”ר רבי יעקב בן צורי. נשלח על ידי קופת רבי מאיר בעל הנס בטבריה. חותמות גדולי רבני טבריה. רבי אליהו אילוז, רבי מכלוף שטרית, רבי שמואל בן קיקי, רבי יעקב חי זריהן, ורבי יהודה טולידאנו. טבריה שנות הת”ר.  הרב אליהו ילוז [תר”כ - תרפ”ט] - אב”ד טבריה. יצא כשד”ר לשליחות בערי מרוקו מטעם קהילת טבריה. במסעו שארך כשלוש שנים עבר בערים הגדולות פאס, מקנס, צפרו וטנג'יר, ולמד עם חכמי ורבני הקהילות. כשחזר משליחותו מונה כחבר בית הדין של טבריה, ולאחר מספר שנים מונה לאב בית הדין, תפקיד בו שימש עד סוף חייו. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, נעצר עם משפחתו על ידי הממשל הטורקי, מכיוון שהיו בעלי אזרחות בריטית. המשפחה נשלחה לאי כרתים יחד עם יהודים רבים, שם מונה הרב ילוז למנהיג הגולים. כאשר נכבשה ארץ ישראל על ידי הבריטים, חזרה המשפחה לטבריה. לאחר מותו הוציא לאור בנו הרב יוסף חיים ילוז את הספר ”תולדות אליהו” על חיי אביו. מספריו: פתח אליהו ב' חלקים, שו”ת יש מאין ב' חלקים, ספר מעשה אליהו - דיני קידושין, שו”ת הלכות אישות, זמירות ישראל – פירוש על ספר תהילים, תורה ומצווה - חיבור מקיף על תרי”ג מצוות (בכתבי יד). הרב יעקב חי זריהן [תרכ”ט – תשי”ג] - הרב הראשי ואב בית דין טבריה, וראש ישיבת 'כתר תורה'. נולד בטבריה (לפי המסורת, משפחתו היא ענף של משפחת האבודרהם), והיה תלמידם של הרב דוד עבו שהיה ראש ישיבה מפורסם בטבריה, והרב רפאל משה בן נאים (לימים אב בית הדין של גיברלטר), שאף הסמיכו להוראה. בשנת תר”ס ייסד בטבריה את ישיבת ”כתר תורה” יחד עם עוד מרבני העיר. בשנת תרפ”ט (1929) בעקבות פטירת הרב אליהו ילוז, מונה הרב זריהן לשמש כאב בית הדין במקומו, תפקיד אותו מילא עד פטירתו. נודע בהשקפותיו הקנאיות, אותן ינק בין השאר מהרב שלמה אליעזר אלפנדרי (”הסבא קדישא”). יחד עמו הוא חתם על כרוזים ”אזהרה גלויה” כנגד ההצבעה בבחירות לכנסת (אספת הנבחרים). כמו כן היה מראשוני החותמים על כרוז ”גילוי דעת” שפרסמו רבני ארץ ישראל האוסר גיוס של בנות בכל מסגרת שהיא בבחינת יהרג ואל יעבור. ספריו: בכורי יעקב; אהל יעקב; חלק יעקב; שופריה דיעקב ותורת יעקב. הרה”ק רבי מכלוף שטרית ”בבא ילו ישועה” [תרכ”ז - תש”א] - ראשית תורתו למד מפי אביו, חכם משה שטרית. לבית המשפחה היה קיר משותף עם משפחת אבוחצירא, וכבר משחר ילדותו, היה חברו של חכם דוד אבוחצירא, הי”ד, נכדו של רב העיר, חכם יעקב אבוחצירא, 'האביר יעקב', שהיה בוחן התקדמותו בתורה, ואחר היה סומך ידיו על ראשו ומברכו. בשנת תרמ”ב עלה לארץ. הוא התיישב בעיר טבריה, והחל ללמוד בישיבת החכם דוד עבו. הוא נמנה על בני חבורתו של חכם דוד עבו, ובתוכם רבי יעקב חי זריהן, רבי משה מאיר חי אליקים, ורבי יעקב ועקנין. ייסד את את ישיבת 'כתר תורה'. היה ממחדשי הלימוד על ציון התנא רבי מאיר בעל הנס והיה ממייסדי ישיבת 'מאיר בת עין', הסמוכה לציון. בשנת תרפ”ט התמנה לדיין בטבריה. חיבר פירוש על התנ”ך, וחיבור בחוכמת הקבלה, אך הם אבדו לנו במהלך השנים. הגאון רבי שמואל בן קיקי [תרי”ב - תרע”ט] - עלה בילדותו עם הוריו ממרוקו לארץ ישראל. נמנה על חכמי טבריה ויצא כשד”ר כולל רבי מאיר בעל הנס. ולאחר מכן שימש כראש בית הדין בטבריה ועל פיו התנהלו כל עניני העיר, מכתביו נדפס הספר מערכות שמואל, בתוך ספר מגנזי חכמי טבריה, כרך שני (ירושלים תשנ”ד). רבי יהודה טולידאנו [תר”ח - תרפ”ד] - מגדולי חכמי טבריה. עלה לארץ ישראל ממרוקו בשנת תרכ”ב. נשלח כמה פעמים לשליחות במרוקו. בשנת תרס”ד נשיא הקהלה הספרדית בטבריה. אחיו הגדול רבי שלמה היה גם הוא רב בטבריה ונפטר בדרכו בשליחות הקהלה. מפרט: [1] דף. 28X22.5 ס”מ.  מצב: קרעים. סימני קיפול. כתמים קלים. מצב כללי בינוני - טוב.