מיוחד! כרך כתב יד 'הגדה של פסח' עם פירוש המקובל רבי נתן שפירא. לא נדפס. שנות הת' המאוחרות.

מיוחד! כרך כתב יד 'הגדה של פסח' עם פירוש המקובל רבי נתן שפירא. לא נדפס. שנות הת' המאוחרות.

כרך כתב יד פירוש על 'הגדה של פסח' על דרך הקבלה וחכמת הנסתר, מאת החכם כמוהר"ר רבי נתן שפירא (הרב הנשי"א) זללה"ה ממקובלי ירושלים בשנות הת', עורך כתבי האר"י ז"ל ומפיץ חכמת הקבלה באיטליה.

בפירוש זה ליקט רבי נתן שפירא קטעים רבים שכתבו תלמידי האר"י ועליהם הוסיף את חידושיו, חידושים אלה פותחים "נתן נלע"ד".

פירוש זה לא בא בדפוס!

בדף ג' ע"ב, ד ע"א, מעתיק מספר 'עולת תמיד' של האר"י זלה"ה. בדף ס"ה ע"א מופיע ציור נאה של מלך ?. בדף ס"ה ע"ב, ברכות עירובי תבשילין.

בסוף הכת"י נעתקו חמישים פסוקים מן התורה שבהם נזכרה יציאת מצרים, כי 'כתב בעל ספר זכירה שיאמר אחר ההגדה הפסוקים בתורה שנזכר שם יציאת מצרים'.

בדף האחרון כתב אחד בעלי כתב היד על הנסים שנעשו לו בעת מגוריו באיטליה. הראשון בשנת תקמ"ו, והשני בשנת תקנ"ו.

פירוט: כת"י מעתיק. מידות: 19.5\14.5 ס"מ. דף ראשון חסר. סה + [ד] דפים. שני טורים ובכל אחד מהם 35 שורות. כתיבה איטלקית. פנים ההגדה ברובה מנוקדת. שנות הת' המאוחרות. מעט כתמים. כריכת עור עתיקה – נקבי עש על הכריכה.

מצורף אישור מאת חוקר קבלה והביבלוגרף הרב יוסף אביבי הי"ו,.

המקובל רבי נתן שפירא הירושלמי. "הרב הנשי"א"- כך מזכירו החיד"א. (נולד בקרקוב - לאביו רבי דוד ראובן ונפטר ברגיו שבאיטליה בשנת תכ"ז, 1667 בערך). היה מקובל, רב ודיין. בשנת תט"ו (1655) הוא נשלח כשד"ר על ידי עדת האשכנזים בירושלים לאיטליה, הולנד ואשכנז. נמצא חתום על תעודה בירושלים בשנת תי"ז (1657). הוא חי באיטליה כעשר שנים עד פטירתו. בספר "גינת ורדים" מאת רבי אברהם הלוי מסופר שרבני ירושלים התירו לו לקחת אשה נוספת פרט לאשתו הראשונה כמנהג הספרדים בחתימת מאה רבנים, והוא גר עם שתי נשיו בחצר בית הכנסת הספרדים.

ערך את כתבי האר"י שנכתבו על ידי ר' חיים וויטאל. הגהות על ספר אוצרות חיים ופרי עץ חיים. הגהות על כוונת האר"י. חלק ראשון בשם "מאורות נתן" נדפס בספר "פרי עץ חיים", בקוריץ בשנת תקמ"ב (1781). החלק השני של ספר "מאורות נתן" נקרא בשם "מחברת הקודש" ונדפס גם הוא בקוריץ בשנת תקמ"ג. נקרא גם בשם "ספר הכוונות".

חיבוריו: "טוב הארץ", נדפס לראשונה בויניציאה בשנת תט"ו (1654). בהקדמת הספר הוא כותב כי דבריו מיוסדים על תורת האר"י ותלמידו רבי חיים ויטאל וגם על תורת רבי משה קורדובירו ורבי אברהם אזולאי. "יין המשומר", על שתיית "סתם יינם" והשחתת הזקן בקבלה, נדפס בויניציאה בשנת ת"כ (1659). "מצת שמורים", ביאור סוד מצוות מזוזה, תפילין וברכת השחר על פי קבלת האר"י, נדפס בויניציאה בשנת ת"כ(1659). "תורת נתן" - נדפס לראשונה בשנת תרנ"ד (1893). דרשות, בכתבי יד, דרשה אחת במעלת הכוונה בקריאת שמע ובנפילת אפים נדפסה - מן הגנזים, מודיעין עלית תשע"ד, הוצאת קהילות ישראל. פירושו על ההגדה, בכתב יד אוקספורד, בו הוא חותם: נתן המכונה נטע בן ראובן טעבל הדיין המצוין מק"ק קראקא, השוכן לעת עתה בירושלים.

שתי בנותיו נישאו לר' יחיאל ור' נתנאל פואה שהיו רבנים בריגיו.