בידספיריט | ספר המידות לאריסטוטלס. ברלין, תקנ”א(1790).

ספר המידות לאריסטוטלס. ברלין, תקנ”א(1790). עם הגהות בכת”י עתיק. - ספר המידות לאריסטוטלס. מוסר והנהגה. ב' חלקים עם פירוש יצחק סטנוב. ע”י חינוך נערים. ברלין, תקנ”א(1790). [11], קנא דף. 21 ס”מ. שער מיוחד לחלק שני. עם הגהות בכתב יד עתיק בשולי הדפים. אֲרִיסְטוֹ אֲרִיסְטוֹטֶלֶס. פילוסוף יווני, מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית. אריסטו זכה להתייחסות נרחבת בספרי הפילוסופיה היהודית. גדולי הפילוסופים היהודיים למדו את תורתו ושיבחו אותו מאוד. רבי יצחק עראמה, למשל, מצטט פעמים רבות בספריו את דבריו של אריסטו ומכנהו בתואר ”ראש הפילוסופים”, וכך גם רבים מגדולי הוגי היהדות בספרד וסביבותיה. הרמב”ם הקדיש לאריסטו התייחסות נכבדת ורחבה בכתביו, והחשיבו ליחיד שממנו ניתן ללמוד בכל מה שקשור לעניינים ש”מתחת לירח”, כלומר לענייני העולם הגשמי. במכתב שכתב לרבי שמואל אבן תבון, המתרגם הראשון של הספר מורה הנבוכים, כותב רמב”ם: ”דעת אריסטו היא תכלית דעת האדם מלבד מי שנשפע עליהם השפע האלהי עד שישיגו אל מעלת הנבואה אשר אין מעלה למעלה ממנה”. גם הרמב”ם, עליו השפיע עמוקות, מכנה את אריסטו ”ראש הפילוסופים”, ודן בדעותיו באריכות בספר ”מורה הנבוכים”. מהר”ל מפראג עושה שימוש רב במונחים הפילוסופיים של אריסטו, וכך גם רבים מחכמי הקבלה היהודיים. יצחק (איציק) הלוי סאטנוב. (1732 - 1804) היה סופר עברי, מן הפעילים בדור המאספים של תנועת ההשכלה בברלין. אישיותו שנויה במחלוקת. רבני תקופתו הסתייגו ממנו ואף ביקרו אותו בחריפות. מבקריו בני זמנו כינו אותו ”חציו מין (=כופר) וחציו מאמין”. ראה במאמרו של הרב בנימין שלמה המבורגר, האם ניתן לסמוך על יצחק סאטאנוב?, בהמעין, טבת תשס”ט; כתגובה למאמרו של רפאל בנימין פוזן, בגיליון תשרי תשס”ט. כריכה. שער מודבק מכל צדדיו גם על חלק מהטקסט, גם העמוד מאחוריו. דפים עבים. כתמים. נבי עש. מצב בינוני\טוב.