25 birenbom st bne brak, Israel
Termos de venda
Ver demonstração
O leilão terminou
|
LOTE 26:
דקדוק. ספר "תלמוד לשון עברי", מהדורה ראשונה, ברסלוי, תקנ"ו (1796).
mais......
|
|
|
Preço inicial:
$
50
Comissão da leiloeira: 20%
Mais detalhes
IVA: 17%
Sobre a comissão apenas
|
דקדוק. ספר "תלמוד לשון עברי", מהדורה ראשונה, ברסלוי, תקנ"ו (1796).
ספר "תלמוד לשון עברי". ספר לימוד תורת הדקדוק העברי, חיברו יהודה ליב בן זאב. הספר כולל את לוח הפעלים וכללים שונים בתורת התנועות. כולל טבלאות הפעלים. מהדורה ראשונה. ברסלוי, תקנ"ו 1796. [12], טז עמ'. רו דף.
מצב טוב. אקסליבריס, חותמות וחתימות עתיקות שונות בספר.
יהודה ליב בן-זאב (כ' באב ה'תקכ"ד, 18 באוגוסט 1764 - כ"ג בשבט ה'תקע"א, 17 בפברואר 1811), בלשן, חוקר ויוצר עברי, בן דור "המאספים" - הדור הראשון של תנועת ההשכלה היהודית.
השתקע בברלין והצטרף לחוג "המאספים", אשר היו המשכילים הראשונים, וגם הוציאו לאור את כתב העת "המאסף" של המשכילים.
עיסוקו של בן-זאב לתולדות ההשכלה והספרות העברית התבטאה בכמה תחומים: 1. הוא כתב לראשונה ספרי לימוד לדקדוק עברי, והשפיע רבות על דרך לימוד השפה העברית עד ראשית תקופת התחייה. לאורך כל תקופת ההשכלה היה לימוד העברית והדקדוק העברי אחד הצעדים הראשונים של כל בחור ישיבה שנהפך למשכיל, ומתוך כך הפך ספרו של בן-זאב "תלמוד לשון עברי" לסמל של עזיבת הדת אל ההשכלה. 2. הוא היה מן הראשונים שעסקו במחקר ביקורתי של המקרא והתלמוד. 3. יציאתו מברלין לקרקוב, לברסלאו ולווינה הייתה חלק מהתפשטותה של תנועת ההשכלה החוצה מברלין בסוף המאה ה-18.
בן-זאב נתפס בעיני שומרי המסורת, בעיקר החסידים, לאורך כל המאה ה-19 כאבטיפוס של דמות המשכיל הכופר. הוא כונה על ידם "בן זאב לכלב" (על פי התלמוד במסכת ברכות, "משיבחין בין זאב לכלב"), וגם "בן-כלב" סתם, והם סיפרו עליו שמת מיתה משונה ומלאת ייסורים.
ספר "תלמוד לשון עברי". ספר לימוד תורת הדקדוק העברי, חיברו יהודה ליב בן זאב. הספר כולל את לוח הפעלים וכללים שונים בתורת התנועות. כולל טבלאות הפעלים. מהדורה ראשונה. ברסלוי, תקנ"ו 1796. [12], טז עמ'. רו דף.
מצב טוב. אקסליבריס, חותמות וחתימות עתיקות שונות בספר.
יהודה ליב בן-זאב (כ' באב ה'תקכ"ד, 18 באוגוסט 1764 - כ"ג בשבט ה'תקע"א, 17 בפברואר 1811), בלשן, חוקר ויוצר עברי, בן דור "המאספים" - הדור הראשון של תנועת ההשכלה היהודית.
השתקע בברלין והצטרף לחוג "המאספים", אשר היו המשכילים הראשונים, וגם הוציאו לאור את כתב העת "המאסף" של המשכילים.
עיסוקו של בן-זאב לתולדות ההשכלה והספרות העברית התבטאה בכמה תחומים: 1. הוא כתב לראשונה ספרי לימוד לדקדוק עברי, והשפיע רבות על דרך לימוד השפה העברית עד ראשית תקופת התחייה. לאורך כל תקופת ההשכלה היה לימוד העברית והדקדוק העברי אחד הצעדים הראשונים של כל בחור ישיבה שנהפך למשכיל, ומתוך כך הפך ספרו של בן-זאב "תלמוד לשון עברי" לסמל של עזיבת הדת אל ההשכלה. 2. הוא היה מן הראשונים שעסקו במחקר ביקורתי של המקרא והתלמוד. 3. יציאתו מברלין לקרקוב, לברסלאו ולווינה הייתה חלק מהתפשטותה של תנועת ההשכלה החוצה מברלין בסוף המאה ה-18.
בן-זאב נתפס בעיני שומרי המסורת, בעיקר החסידים, לאורך כל המאה ה-19 כאבטיפוס של דמות המשכיל הכופר. הוא כונה על ידם "בן זאב לכלב" (על פי התלמוד במסכת ברכות, "משיבחין בין זאב לכלב"), וגם "בן-כלב" סתם, והם סיפרו עליו שמת מיתה משונה ומלאת ייסורים.
