בתהלים קדוש זה שפך לבו הטהור של הגאון הגדול רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל באמירת תהלים. כעדות בנו רבי אברהם אליהו הלוי וואזנר שליט"א בכת"י בדף הפרוזץ וז"ל: "תהלים זה היה בחדרו של א"א ומאוד החשיב את התהלים ושפך לבו בתפילות והי'? מתפלל בו". חותמת של: הרב אברהם אליהו וואזנר רב ביהמ"ד "שבט הלוי", בני ברק בן א"א מרן הגר"ש שליט"א.
נציין גם שלהרב וואזנר היה קרבת משפחה עם הגאון רבי יהודה גרינוואלד מסאטמאר בעל פירוש 'עוללות יהודה' דלפנינו על ספר תהלים זה.
ספר תהלים עם פירש"י ומצודות ציון ופירוש "עוללות יהודה" שחיבר כ"ק אדומו"ר הרב הגאון הצדיק הקדוש המפורסם חו"פ רבן של ישראל מרן יהודה גרינוואלד זצללה"ה מסאטמאר. יו"ל ע"י תלמידו חיים צבי צימענד בדפוס של מאיר ליב הירש. סאטומארע תרפ"ז. "מהדורה ראשונה". 4, רנו דף, 10 דף. [9 דפים האחרונים שמות התורמים מקהילות בהונגריה ועוד]. בתחילתו אגרת הרמב"ן, צעטיל קטן מרבי אלימלך מליז'ענסק, ומכתב מרבי אליעזר גרינוואלד ורבי אברהם חנוך פריעדמאן. ובסופו שמות המתנדבים כנ"ל.
הערה ביבלוגרפית: בעותק של הספריה הלאומית ובאוצר הספר העברי/וינוגרד/רוזנפלד מובא עותק זה במספור הדפים כדלהלן: 4, רנ"ו, 4 דף. בעותק שלפנינו 6 דף נוספים של "שמות המתנדבים".
כריכת עור מקורית?. גב הכריכה כרוך בכריכה מאוחרת. התהלים משומש. באופן כללי מצב טוב.
רבי שמואל הלוי וואזנר (תרע"ג – ט"ו בניסן תשע"ה) פוסק הדור והדרו. חיבר את שו"ת "שבט הלוי" י"א חלקים וחידושי "שבט הלוי" על הש"ס ועל התורה, וכיהן כאב"ד ומרא דאתרא בשכונת זיכרון מאיר, וראש ישיבת חכמי לובלין בבני ברק. מקובל על כל היהדות החרדית. נולד בווינה. למד אצל הרב שמואל דוד אונגר מנייטרא והרב יוסף אלימלך כהנא מאונגוואר. בהמשך למד בישיבת חכמי לובלין בפולין אצל רבי מאיר שפירא והמשגיח שם, רבי שמעון מז'ליחוב. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ט. לאחר הגיעו ארצה, התגורר בירושלים ולמד אצל הרב יוסף צבי דושינסקי, ועשה שימוש חכמים אצל הרב שמשון אהרן פולונסקי מטפליק. למד בבית המדרש אוהל תורה בירושלים, שבו למדה קבוצת תלמידי חכמים בולטים. לאחר זמן קצר מונה על ידי העדה החרדית והרב דושינסקי לדיין בבית הדין ורב מטעמה לשכונת כרם אברהם - גאולה. בשנת תש"ז עבר לבני ברק, על פי הצעתו של החזון איש, והזמנתו של יעקב הלפרין מייסד שכונת זכרון מאיר, שישמש כרב השכונה. בעידודם של החזון איש, הרב דב בריש וידנפלד, והרב איסר זלמן מלצר, הקים בשכונה את "ישיבת חכמי לובלין", לזכר הישיבה שבה למד. במבנה סמוך הקים את בית דין צדק זיכרון מאיר. בשנותיו הראשונות בבני ברק כיהן גם כרבם של קהילות חוג חת"ם סופר בבני ברק ובפתח תקווה. בשנות ה -תש"ם פתח גם את בית ההוראה זיכרון מאיר. נסתלק בגיל 101 בליל הסדר תשע"ה.